2roni123
זה הסוף הכי יפה שיצא לי לכתוב, וסוף סוף הסיפור קשור גם לשם הסיפור. אני בוכה.

"תן לי עוד סיבה לנשום" – עונה שניה, פרק ארבעים וחמש ואחרון

2roni123 09/04/2015 2389 צפיות 21 תגובות
זה הסוף הכי יפה שיצא לי לכתוב, וסוף סוף הסיפור קשור גם לשם הסיפור. אני בוכה.

פרק 45, ואחרון –

שכבתי בין זרועותיו של אליאב. הרגשתי את ליבי פועם במהירות בחזי.
"אני התגעגעתי אלייך." אליאב לחש בשקט, אך אני לא יכולתי לענות. הייתי משותקת.
עיניי מלאות דמעות, ריקנות ממלאת אותי.
אליאב הרים את מבטו אלי והביט בי בעיניים גדולות,
"בייבי-"
"ככה זה היה גם עם אופיר?" לחשתי בשקט, מביטה בעיניו הירוקות והיפות.
"לא." אמר אליאב נחרצות. גלגלתי את עיניי, מניחה לדמעות לזלוג על לחיי,
"האהבה שלי לא הייתה מספיק טובה בשבילך?" שאלתי, גופי רועד.
"אני הייתי דפוק ושיכור-"
"והכנסת מישהי להריון, בזמן שיש לך אישה בבית, שאוהבת אותך ושאתה הכל עבורה." ידי עלתה אל עיניי ושיפשפה אותן באיטיות. שוב אני מתחילה לבכות. מה יהיה איתי? נדפקתי לגמרי.
"טעיתי, תום. אני טעיתי ובגדול, בבקשה, תסלחי לי." אליאב צמיד את שפתיו ללחיי ונשק לדמעותיי המלוחות.
"אני לא חושבת שאני יכולה." כל גופי רעד, לעזאזל, מה אני עושה?
הדפתי את אליאב בעדינות ממני וקמתי מהספה.
"תום-"
"אני לא יכולה, אני מצטערת. אני לא יכולה לחזור אלייך, אני לא יכולה להיות לידך ולדעת שאתה הסיבה שהחיים שלי הרוסים." לבשתי את בגדיי במהירות ויצאתי מהבית. רצתי בשביל הגישה,
"תום!" אליאב צעק אחריי, אך אני לא עצרתי. רצתי.
לא יכולתי להביט לו בעיניים ולדעת שהוא היה עם מישהי אחרת. נגע במישהי אחרת.
עשה אהבה עם מישהי אחרת.
מישהי שאני לא אני.
***

– כעבור שישה חודשים –
"אלוהים, את כל כך ענקית." צחקה שירן והניחה את ידה על בטני העגלגלה.
גלגלתי את עיניי,
"מה לעשות, אני סוחבת ילד ברחם שלי." הוצאתי לה לשון, שמעתי את ליאור מגחך. החמצתי את פניי לכיוונו והוצאתי גם לו לשון,
"עוד מעט גם אשתך תהיה בגודל שלי, מה אתה מגחך?" הנחתי את ידי על בטנה התופחת של שירן. היא כבר בחודש רביעי, יש לה בת.
"כשהילד יצא, אני אלמד אותו לשחק כדורגל." רועי, שישב לצידי, הניח גם הוא את ידו על בטני העגלגלה.
"אני רואה שאתה מאושר שיש לי בן," צחקתי והבטתי ברועי. אגם, שישבה לצידו, הניחה את ראשה על כתפו,
"נו, ברור, יהיה לאינפנטיל עם מי לשחק." צחקה אגם. רועי רכן לכיוונה ונשק לשפתיה נשיקה מתוקה.
צביטה קטנה בלב.
לא נורא, התרגלתי. כולם מסביבי זוגות, ורק אני, אישה בחודש שמיני להריונה, לבד.
"זה בסדר שהזמנו את אליאב ואביב, נכון?" שירן לחשה באוזני בדאגה. הנהנתי ובלעתי את רוקי. אני חייבת להתמודד עם העובדה שאליאב המשיך הלאה, ושיש לו מישהי חדשה, שהוא אוהב בכל ליבו. אני רק מקווה שהיא באמת מספיק טובה בשבילו.
"את תהיי בסדר." ידה של שירן עטפה את ידי ולחצה אותה בחמימות. לפתע נשמעה דפיקה על הדלת.
"אני הולכת לשירותים," צחקקתי באילוץ וקמתי במהירות מהספה, בורחת לשירותים. עמדתי מול המראה ושטפתי את פניי, ניסיתי להרגע.
בחודשיים הראשונים אליאב לא הפסיק להתקשר אלי, להופיע בבית שלי בפתאומיות, להתחנן שאני אחזור אליו, אך לא יכולתי. ארבעה חודשים שלא ראיתי אותו. ארבעה חודשים בלי המגע שלו, בלי המילים היפות, בלי השפתיים שלו. ארבעה חודשים שהלב שלי מת.
אבל אני מתגברת, אני אהיה בסדר. התאריך המשוער ללידה שלי הוא השלוש עשרה לשלישי, ממש עוד חודש וחצי.
"תתאפסי על עצמך, לוי." אמרתי לדמות הנשקפת אלי מהמראה.
העברתי מבט אחרון במראה לפני שיצאתי,
שיערי הקצר, שהגיע עד כתפיי, היה פרוע מעט, אך עדיין מרשים. ביום בו עשיתי קארה, כולם חשבו שהשתגעתי וקיללו אותי. לא יודעת, אני יותר אוהבת את השיער שלי כשהוא קצר. אני נראת שונה.
אליאב לא ראה אותי עם התספורת החדשה.
הבטתי בבטני הענקית. אני יודעת שהיא תביא עמה אושר אין סופי.
יצאתי מחדר השירותים והלכתי במסדרון לכיוון הסלון.
"היא בשירותים," שמעתי את שירן אומרת, אני לא יודעת למי. אולי לאליאב…?
דיי, מספיק, תום. יש לו בת זוג.
כשנכנסתי לסלון והתיישבתי בחזרה לצד שירן ורועי, דממה השתררה בחדר.
לפתע פגשתי בעיניים ירוקות יפיפיות ומוכרות.
אליאב.
בחנתי את פניו, גם הוא היה נראה שונה. הוא האריך את השיער שלו, והזיפים נעלמו.
לצידו ישבה אישה יפה, שיערה בלונדיני, ארוך וחלק, ועיניה כחולות וצלולות. גופה היה מקומר ונשי, והיא חייכה אלי חיוך קטן. חייכתי אליה בחזרה.
"תום." אליאב אמר בשקט, עיניו לא משות מפניי.
"אליאב." אמרתי גם אני בשקט, ולפתע רק שנינו היינו שם.
"השיער שלך נראה נהדר." הוא אמר, אני חייכתי חיוך רחב. הוא היחיד שבאמת החמיא לי על התספורת,
"גם שלך." צחקתי בשקט והשפלתי את מבטי אל הרצפה.
"תום, תכירי את אביב." הוא הציג את הבחורה העדינה שישבה לצידו. היא הייתה יפייפיה.
היה בה סוג של קסם.
"אז, תום אמורה ללדת בתאריך השלושה עשרה לשלישי, תומי, איך את מרגישה?" צחקה שירן במבוכה וניסתה להקליל את האווירה.
"אני מרגישה כמו חבית בירה." צחקתי, לחיי הסמיקו מעט.
"ההריון גורם לך לזרוח," לפתע אביב אמרה בשקט. הרמתי את מבטי אליה, היא חייכה אלי חיוך עדין ואמיתי.
"תודה." הודתי לה בשקט, קולי היה רך. אני מניחה שהיא מספיק טובה בשביל אליאב.
"אני… אני אמורה ללכת עכשיו לסדנה להכנה ללידה, אז… מצטערת שאני חותכת ככה," אמרתי בשקט והנחתי את ידי על בטני, ידי השניה החזיקה במשענת הספה וייצבה אותי בזמן שניסיתי לקום מהספה, בקושי הצלחתי, ולפתע הרגשתי ידיים יציבות, בטוחות בעצמן, מושכות אותי לעמידה.
הבטתי באליאב, אשר עמד קרוב אלי.
"תודה." לחשתי בשקט, נופפתי לכולם לשלום ופסעתי באיטיות רבה לכיוון הדלת.
הנחתי את ידי על הידית, ואז שמעתי את אליאב קורא בשמי. הוא עמד מאחורי, מחייך חיוך קטן,
"יהיה אכפת לך אם אני אבוא איתך לסדנה?" הוא שאל, עיניו זורחות.
"אבל אביב-"
"היא מבינה את זה, היא יודעת שהילד הזה הוא שלי." הוא התקרב לכיווני, היינו קרובים. הריח שלו שיגע אותי, העיניים שלו הטריפו אותי. הייתי צריכה אותו.
"תבוא." לחשתי בשקט, ובג'נטלמניות מושלמת, אליאב פתח את הדלת למעני, ושנינו יצאנו מהבית החמים והנעים.
אני מניחה שאני ואליאב לא נחזור להיות ביחד, אבל אני יודעת שיש לי משהו שתמיד יזכיר לי אותו.
הילד שלנו.
בזמנים הכי קשים, אני אסתכל על הילד הקטן והיפה הזה, הילד ששייך לי, ואזכר ברגעים הכי יפים שאני ואליאב חלקנו.
ושוב אני אוכל לנשום.


תגובות (21)

וואייייי אני לא מאמינה כואב לי את כותבת מדהים

09/04/2015 20:49

אני עצובה
אוף עד שאהבתי את אליאב עכשיו אני רק שונאת אותו.
לא יודעת למה.
חולה על הסיפור הזה באמת שהוא אחד הכי טובים שיצא לי לקרוא באתר !!
אני עצובה שהוא נגמררר

09/04/2015 20:59

הסוף הכי יפה שישש!! תמיד אמרתי שאת מוכשרת וכרגיל צדקתי.
הסוף הזה מדהים רונצההה ואני מחכה כבר לסיפור הבא שלך שאני בטוחה שיהיה מדהים כמו תמיד. אני לא מצפה לפחות ממושלם.
אוהבת מלאא♥♥

09/04/2015 21:05

אמא אני בוכה כמו תינוקת בינתיים זה הסיפור שבכיתי ממנו…

09/04/2015 21:18

לעזאזל עכשיו אני מצטערת שקיוויתי שהם לא יחזרו.
למה עשית כזה סוף? הם היו אמורים להיות ביחד!
אבל אביב בסדר, אז אני סולחת לך (חצי סולחת).
את עומדת לכתוב סיפור חדש? כי אני מחכה לך. בינתיים אני מתחברת לאתר רק בשביל לקרוא את הסיפורים שלך ומידי פעם יוצא לי לקרוא עוד סיפורים.
אין לי מילים לאתר כמה הכתיבה שלך מדהימה. ואם הכתיבה שלך כזו מדהימה – כנראה שגם את.
מה שעובר לי בראש עכשיו:
~לא לבכות, לא לבכות, לא לבכות, לא לבכות~
לפעמים סופרים גדולים עושים כנס במקומות וחותמים על ספרים שלהם.
אז אני אחכה עד שזה יקרה. רק תגידי לי איפה ומתי.

09/04/2015 21:44

אני בוכה עכשיו. אני באמת בוכה.
את אלופה! זה הדבר היחיד שי שלי להגיד לך
אני ממש מקווה שיהיה עוד סיפור, עפתי לבכות.

09/04/2015 22:11

פתחתי משתמש חדש (כל פעם שחכתי את הסיסמא של הישן) כדי להגיד לך כמה שאת אלופה בכתיבה!!!
אני מאוהבת בסיפור הזה!!! ואפילו שאני קצת עצובה שאליבא הבו זונה המושלם הזה לא עם תום אני חושבת שהסיום של הספר זה הסיום הכי מדהים שאפשר לבקש!
זה מדהים אותי שכל פעם אני פשוט מתחברת לדמויות בצורה שאי אפשר לתאר!
(אשמח אם תפתחי את המייל שלך)

09/04/2015 22:19

    אני כל כך מאושרת לשמוע שאת אוהבת את הסיפור שלי!
    אני אפתח את המייל עכשיו (:

    09/04/2015 22:25

    אני מאוהבת בסיפורים שלך ומחכה לסיפור הבא שלך :)
    ותודה רבה!

    09/04/2015 22:32

ואם בכל זאת יש בעיה, זה המייל שלי –
[email protected]

09/04/2015 22:27
Bar Bar

לא אני בוכה

09/04/2015 23:51

וואו, אני לא מעכלת שכך גם העונה השנייה הגיעה לסיום.
אני שמחה.
אני שמחה כול כך שקראת את הסיפור הזה, הוא
אחד הסיפורים היפים ביותר באתר הזה.
אני חייבת אפילוג, זאת אומרת לדעת מה עם הילד, ומה עם תום כמובן.
נהנתי מכול רגע של אושר,בכי ושמחה שהיו בסיפור הזה.
את ממש טובה בכתיבה, בניסוח… בהכוך.
לא י כולתי לבקש סוף טוב יותר מזה.
הוא מושלם. בהצלחה בהמשך הסיפורים. אוהבת <3

09/04/2015 23:54

אני לא מאמינה שהסיפור נגמר אני עוד לא קולטת שזהו לא היה את אליאב,תום,שירן,אופיר,רועי,איתי….
אני יודעת שלא תהיה עונה 3 אבל אני מחכה בקוצר רוח לסיפור הבא שתכתבי אם את כותבת עדין
אוהבת

10/04/2015 00:25

זה מדהים כלכך אני ממש אהבתי את הפרק ואני מחכה לסיפור חדש שלך שאני בטוחה שירגש אותי כמו זה. אולי את יכולה לכתוב על הילד שלהם

10/04/2015 00:31

איזה סוף מדהים אהובה שלי אני בוכה כמו תינוקת מפגרת!!!!
אוף אני מתחמחה בסופים חזקים אבל זה אחד הסופים!!!!
חרא באלי לצרוח.
אני לא מאמינה שזה נגמר.
אבל זה פשוט מרגיש נכון.
הסוף הזה.
הגעת לשלמות כזאת שלא מרגיש צורך לעוד מילה אחת.
את מדהימה.
מצפה לסיפורים הבאים שלך 3>

10/04/2015 00:46

הוא לא יפה כי זה לא פייר למה הם לא ביחד?? נשבעת שאני בוכה פה אליאב בן זונה מכניס אלף בנות להריון ומשקר לכולן שהוא אוהב אותן

10/04/2015 02:13

תעשי אפילוג חובה!!!

10/04/2015 09:44

אני רוצה אותם ביחד

10/04/2015 10:09

אני כל כך אוהבת כת הסיפור הזה ואת הכתיבה שלך. דווקא בגלל שאת עשית סוף פתאומי את כל כך סופרת טובה. אני חשבתי שיהיה סוף שתום ואליאב יהיו ביחד אבל את עשית סוף שונה ומהמם.
מקווה שהסיפור הבא יהיה אפילו יוצר יפה

10/04/2015 16:21

עוד פעם סוף של סיפור.
עוד סיום, עוד כתיבה, עוד שלמות.
אני בוכה אבל במידה כלשהי אני שמחה, את לא מקלה על הדמויות שלך, אפילו הסוף שלהם הוא לא מתוק כ״כ.
תודה לך על עוד סיפור מקסים.
אני מזכירה לך שאני אהיה ראשונה לקרוא את הספר שתוציאי:)
-אייל-

10/04/2015 17:29

אני לא מאמינה שסיימת את הסיפור!!! את חייבת לעשות עונה שלישית !!!!!

02/05/2015 15:12
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך