תרפא אותי, פרופסור -פרק 26- (18+)
"נו, איך היה אצל ברטה?" ג'יין שאל כשהם עמדו אחד ליד השני מאחורי דלפק הבר, בודקים אם מישהו רוצה לשתות.
"הבנתי כמה דברים" שון מלמל והמבוגר יותר הביט עליו בסקרנות, רצה לדעת מה הוא כבר הבין, "חטפתי התקף למול מייקל" הצעיר אמר, מתחיל מההתחלה והאחר פער את עיניו בפחד על הצעיר ממנו, "והוא הנשים אותי והצלחתי להירגע" הוא לחש ומנהל הבר הביט עליו בהלם, "מה?" ג'יין כמעט וצעק, אבל שון סימן לו להיות בשקט עם אצבע על שפתו שלו והוא הנהן אליו בהבנה.
"הצלחת להירגע מבלי כדור?" כחול העיניים צעק בלחישה ושון הנהן, "והכל בזכות מייקל?" ג'יין שאל בחוסר אמונה ושון חייך מעט והנהן שוב.
"אני חושב שאני אוהב אותו" שון אמר בכנות וג'יין חסם את פיו עם כפות ידיו, מביט בשמחה על שון שגיחך בביישנות, "אני כל כך שמח!" הברמן הראשי אמר בחיוך, מחבק את שון בחוזקה ונאנח בהקלה, "איזה כיף" הוא המשיך, מלטף את שיערו של שון.
"עכשיו רק תזדיינו" ג'יין אמר בשעשוע כשהתרחק ושון הכה את כתפו, מסתיר את לחייו הסמוקות בכפות ידיו, "קודם שאני אבין מה הוא מרגיש אלי" שון מלמל והאחר ציקצק, "הוא חולה לך על התחת" מנהל הבר אמר בהשתובבות, מכה את ישבנו של האחר שהתרחק ממנו מעט, "ג'יין~" שון התבכיין והאחר צחקק, "אתה מוכן להיות בוטום בכלל?" ג'יין שאל ברצינות ושון כחכח בגרונו והרים את כתפיו בחוסר ידע, לא יודע מה הוא יעשה אם הם יגיעו למצב שכזה.
"אל תעשה משהו שאתה לא רוצה" מנהל הבר אמר בחיוך וליטף את שיערו השחור של האסייתי לפני שנשק ללחיו ואחז בידו בחוזקה, "הוא גילה על הכדורים" שון נאנח וג'יין הסתכל עליו בעצב מופתע, "אל תדאג בגלל זה, הוא יבין אם תספר לו" כחול העיניים הידק את אחיזת הידיים לפני שנשק קצרות לידו של שון.
"אני מפחד" שון לחש בכנות, נושך את שפתו התחתונה ומביט על ג'יין במבט חסר אונים והאחר נאנח לפני ששוב חיבק אותו בחוזקה, "יהיה בסדר" הבלונדיני לחש, מאמין במייקל.
—
שון פער את עיניו כשראה את מייקל נכנס בסערה לבר, הוא הסתכל עליו ללא מילים, אוחז בידו של ג'יין בחוזקה שגם כן הביט על הפרופסור של בעל חסותו בשאלה, הוא היה נראה כעוס במיוחד.
–
מייקל עקף את הבר ונכנס לאזור הברמנים לפני שהלך במהירות לשון, מקפיץ את הקטן כשהוא אחז בחוזקה בכתפיו והביט עמוק בתוך עיניו, "עכשיו ברצינות" מייקל אמר בנעילת שיניים, עיניו לא עוזבות את עיניו המבוהלות של האחר, "תגיד לי מי אתה לעזאזל!" הפרופסור נהם את מילותיו, מכאיב מעט לכתפיו של שון כשהאחיזה בכתפיו התחזקה.
"מייקל תירגע" ג'יין ביקש וניסה להזיז את בן גילו משון, אבל מייקל הזיז את ידו של ג'יין ממנו והביט עליו ברוגז, "שנייה!" הוא אמר לבלונדיני בכעס לפני שהחזיר את מבטו לשון, "מי אתה?" הוא שאל שוב, עיניו רציניות וסקרניות יותר מתמיד.
"למה אתה מתכוון?" הצעיר שאל בלחש, בולע את רוקו בלחץ, "הייתי בחדר שלך" מייקל אמר מבלי לחשוב פעמיים ושון כיווץ את גבותיו והביט על האחר בחוסר אמונה, "א-אתה עשית מה?" שון שאל, "ראיתי את הכדו-" הצעיר במהירות חסם את שפתיו של מייקל עם כף ידו כשהמבוגר כמעט ופלט בקול על הכדורים למול הנוכחים שבבר.
שון נאנח והרים את תיקו מהריצפה, "אני הולך" הוא אמר לג'יין לפני שאחז בחוזקה בידו של מייקל ומשך אותו ביחד איתו אל איזור המגורים, מכניס את שניהם לחדר שלו שבבר, לא נועל.
–
"אתה היית בחדר שלי?" שון שאל בכעס כשניתק את המגע ממייקל והניח את תיקו על הריצפה, "איך נכנסת?" הוא שאל ברצינות ומייקל נאנח, "יש לי מפתח ספייר" הוא מלמל כתשובה ושון העביר את לשונו על לחיו הפנימית בכעס, "ובאיזה זכות עשית את זה?" הצעיר הרים את טונו, כועס על הפרופסור שלו שחדר לפרטיותו.
"אני משתגע!" מייקל צעק לפתע, מקפיץ את הקטן, "אני באמת משתגע בגללך שון!" הוא המשיך לצעוק, "אני מעולם לא בכיתי ובגללך אני בוכה, אני מעולם לא התעצבנתי בכזאת קלות ועכשיו אני מתעצבן בגללך לא מעט, אני מעולם לא הייתי כל כך סקרן לגבי מישהו ואני כל כך סקרן לגבייך!" הוא המשיך לצעוק ושון הביט עליו בשקט, מאגרף את ידיו הקטנות והרועדות, מקשיב לווידוים של מייקל.
"מעולם לא הייתי כל כך מבולבל כמו שאני עכשיו, מעולם לא חשבתי שמישהו יוכל לגרום ללב שלי להתכווץ בכאב, מעולם לא חשבתי שהלב שלי יפעם כל כך חזק בגלל מישהו!" מייקל הניח את ידיו על פניו, מרגיש מטופש כל כך וחלש כל כך למול האחר.
"זה ישמע מוזר בגלל הגיל שלי, אבל אתה האהבה הראשונה שלי" מייקל לחש, מגחך לתוך כפות ידיו בייאוש עצמי, "אני באמת רוצה להכיר אותך" הוא המשיך, נושך את שפתו התחתונה.
"אני מבין" שון מלמל בשקט לפני שהתקדם לחום השיער ומבלי לחשוב יותר מתי הוא חיבק את מייקל, מפתיע את חום העיניים שהוריד את ידיו מפניו והביט על הצעיר ממנו, "אתה אידיוט" שון מלמל וחייך קלות לפני שהרחיק את ראשו, מסתכל על עיניו של האחר.
"אני שון פייג'ו" הוא התחיל לדבר, "אני לא בקשר עם המשפחה שלי" הוא המשיך והאחר לא ידע איפה להניח את ידיו עד ששון ציחקק מעט ולקח את ידיו של האחר והניח אותן על מותניו שלו, מייקל המשיך להסתכל עליו עמוקות, מקשיב למה שיש לו להגיד.
"אני גר כאן כבר יותר מ6 שנים" שון המשיך וכחכח בגרונו, "אני שותה כדורי שינה בשביל לישון ואני נרדם בתנוחת עובר כהתגוננות, אני שותה כדורי הרגעה כשיש לי התקפים שמזכירים לי את העבר שלי ואני גם מטופל אצל פסיכולוגית" שון מלמל ועיניו התחילו לדמוע, הוא באמת פחד, אבל עיניו של מייקל הביטו עליו בשקט, מרגיעות אותו והוא נשם עמוק.
"הייתי בזוגיות בעבר וגיליתי שהוא היה איתי רק בשביל העסקים של האבות שלנו" שון המשיך והפרופסור הביט עליו בשאלה, "ס-סטיבן?" מייקל שאל כשהניח לעצמו שזה בן דודו, ושון חייך והנהן קלות, גורם למייקל להתרחק מהחיבוק ולהביט על שון כמו שצריך.
"היית בזוגיות עם סטיבן?" חום העיניים שאל שוב, רוצה לדעת שהוא הבין נכון, "כן" שון השיב ומייקל הנהן בהבנה, מתחיל לכעוס על סטיבן, "גיליתי שהוא שיקר לי אחרי שראיתי אותו מתנשק עם מיר" האסייתי הסביר, "מ-מה?" מייקל מצמץ בעיניו במהירות, מעכל את מה שהאחר אמר, מיר? אז מיר כן קשור לזה אחרי הכל.
"הוא היה בזוגיות עם מיר עוד לפני שיצאנו ביחד, לא ידעתי מזה ושניהם מאחורי הגב שלי המשיכו לנהל זוגיות ולהרוויח כסף על גבי" הצעיר חייך בעצב, עוצם את עיניו לכמה שניות ונושם עמוק לפני שהסתכל על מייקל המופתע.
"סטיבן כלא אותי בדירה שלי במשך שבוע" שון התחיל להגיע לעיקר, גופו רועד מעט והוא כחכח בחוזקה בגרונו, מזיז את עיניו ממייקל, לא מסוגל להביט עליו, "הוא אנס אותי לא מעט פעמים, הוא הרביץ לי והתעלל בי פיזית ונפשית, הוא הרעיב אותי ולא נתן לי לשתות" שון מלמל חלושות ומייקל היה חייב להתיישב על המיטה.
"מה אמרת עכשיו?" מייקל שאל בחוסר אמונה, לא יכול להאמין ששון עבר דבר כזה, במיוחד לא מהבן דוד שלו.
"ס-סטיבן" שון אמר והביט על מייקל, דמעות יורדות מעיניו והוא החזיק את עצמו מליפול, "סטיבן התעלל בי מינית, פיזית ונפשית עד שפול הוציא אותי מהדירה" הצעיר הסביר, מנגב את עיניו ומייקל אחז בחוזקה במיטה, מביט בזעזוע על שון שרעד למולו לפני שהוא התרומם מהמיטה ונעמד למול שון.
"א-אני" מייקל מלמל, מביט בצער על שון, עיניו מתחילות לדמוע גם כן והאחר חייך קלות, "מצטער?" שון לחש והשלים אותו ומייקל הנהן, "אתה לא צריך להצטער" שון אמר ובאיטיות הוא שלח את ידיו הרועדות לפניו של מייקל, "אתה לא אשם" הוא הוסיף, מלטף את לחייו של הגדול יותר.
"אני למעשה צריך להגיד לך תודה" בעל הגומות אמר בחיוך, חושף את גומותיו העמוקות בעוד שעיניו הדומעות חייכו לאחר, "אתה הצלחת להרגיע אותי היום מבלי לקחת שום כדור, זה מעולם לא קרה לי" שון הסביר ומייקל המשיך להביט עליו לפני שעצם את עיניו, מנסה להבין את הכל.
"אני עדיין לא מצליח להאמין, למה הוא עשה את זה?" חום העיניים לחש בכנות, "זה לא משהו שקל להאמין בכזאת מהירות, אני בעצמי עדיין סוחב את הטראומה איתי כבר לא מעט זמן" הצעיר לחש, "ולמה הוא עשה את זה? אממ, אני מניח לעצמי שהוא אגר כעס על האבות שלנו ועלי, הוא כנראה פחד שאפרד ממנו ואהרוס את התוכניות של המבוגרים" שחור העיניים הניח לעצמו.
–
"אני מעולם לא סיפרתי את זה לאף אחד שלא מכיר את המקרה" שון הוסיף והביט בעיניו של חום העיניים, "אתה מבין מה זה אומר אם אני מספר לך את זה?" הצעיר לחש בחיוך ומייקל הניע את ראשו לשלילה, לא מבין, והמלוכסן צחקק, "זה אומר שאני אוהב אותך חתיכת אידיוט" המלוכסן אמר בחיוך, מפתיע את מייקל שלא ידע אם לשמוח או להישאר עוד עצוב בגלל מה שהצעיר סיפר לו.
"ר-רגע" מייקל כיווץ את גבותיו בבלבול, "סטיבן עכשיו בכלא?" הוא רצה לברר ושון הנהן, "ובגלל אבא שלו ושלך הוא היה איתך בזוגיות שלמעשה הוא בכלל היה עם מיר?" מייקל מלמל, מתחיל לעכל את דבריו של שון אחרי שהוא חזר עליהם בעצמו, שון הנהן, "והוא עשה לך את כל הדברים האלו במשך שבוע?" קולו רעד ושון הנהן שוב, לא מדבר ונותן לאחר להבין, ידיו ממשיכות ללטף את לחייו של מייקל, "אתה לוקח כדורים ומטופל אצל פסיכולוגית בשביל להתמודד עם הטראומה שלך" הוא כבר לא שאל והוא התחיל להבין לבד.
"א-אתה אוהב אותי? אחרי כל מה שסטיבן עשה?" הוא שאל בחוסר אמונה ושון צחקק קלות, "כן" הוא ענה בחדות, "אתה וסטיבן לא אותו בן אדם, לקח לי זמן להבין את זה" הוא הסביר וראה איך שעיניו של מייקל מביטות עליו בתודה, "ואתה גם מטומטם שבוחר לא לרדוף אחרי כסף, אתה אידיוט שעושה רק מה שהוא רוצה לעשות" הצעיר מלמל בחיוך ומייקל גיחך לראשונה, מאפשר לעצמו להשעין את ראשו על יד אחת של שון.
"זאת הסיבה שאני אוהב אותך, אתה שונה מכל מי שהכאיב לי, אתה אמיתי עם עצמך ואיתי" המלוכסן אמר, מסביר את זה למייקל אבל הוא בעצמו התחיל להבין עמוקות שהוא באמת מאוהב בחוזקה במייקל, כנראה שכבר לא מעט זמן.
–
"אני אוהב אותך" שון אמר בחיוך, מרגיש הקלה שהוא סוף סוף מתוודה בפני מייקל, מחכה שמייקל יגיב לדבריו, אבל אז הפרופסור אחז במותניו ומשך אותו אליו.
מייקל רכן מטה ונשק בעדינות לשפתיו של שון, שפתיו רועדות ודמעות יורדות מעיניו כשהוא הניע באיטיות את שפתיו על השפתיים של הקטן שרעדו גם כן.
שון הרים את ידיו, אוחז בכתפיו של מייקל בזמן שהאחר הצמיד אותו עוד יותר אליו, יד אחת של מייקל נשלחת לאחורי ראשו של שון ועוזרת למייקל לקרב את פרצופו של שון אליו בזמן שהם העמיקו את הנשיקה, משחקים בלשונותיהם הרועדות שהעידו על הבכי של שניהם, שפתיהם זזו יחדיו, מתוודות על אהבתיהן גם כן, מחבקות אחת את השנייה ונועלות אחת על השנייה.
ידיו של שון ניתקו את המגע מכתפיו של מייקל רק בשביל לעטוף את עורפו של האחר, כפות ידיו מבלגנות את שיערותיו החומות של האחר כשהוא מצץ את פיו התחתון של מייקל לפני שחזר לצרפת אותו, נהנה מהמגע הממושך עם מייקל.
מייקל התרחק מעט, מנתק אבל לא באמת מנתק את מגע השפתיים שעוד רפרפו אחת על השנייה, "גם אני" הוא מלמל בעצימת עיניים, "גם אני אוהב אותך שון" הוא לחש והאסייתי חייך לפני שהצמיד בחזרה את שפתיהם, חוזר לנשק את מייקל בחוזקה, פורק עליו את רגשות התודה והאהבה שהיו לו כלפיו.
–
מבלי באמת לדעת הם מצאו את עצמם על המיטה, שון שכוב עליה עם גבו בעוד שמייקל עליו, יושב עם ברכיו על המיטה, מותניו של שון בניהם בעוד ששניהם התנשקו ביחד.
מייקל היה רכון מטה בזמן ששון בילגן את שיערו החום בתשוקה, אצבעותיו הדקות כאילו ושורטות את הקרקפת של מייקל עם כריות אצבעותיו, מושך את המבוגר עוד יותר אליו.
"רגע" מייקל לחש לנשיקה, רוצה למנוע מעצמו לעשות משהו שהוא לא צריך לעשות, ושון הרים את ראשו, לא מקשיב לו ומחבר את שפתיהם שוב, מחזיר את מייקל לשקוע בתוך שפתיו הרכות והחמימות שטרפו אותו ברעב בעוד שגופו התחתון של שון נע מעט מעלה, משתפשף קלות במפשעתו של האחר שניתק את הנשיקה במהירות והביט על שון השכוב.
שיערותיו של הצעיר נפרשו על הכרית, נראות כמו עלי כותרת שחורים מסביב לפרצופו הלבן והאדמדם של שון שהביט עליו ברצון.
"שון" מייקל לחש, מלטף את לחיו של האחר, "אנחנו לא חייבים לעשות כלום" מייקל אמר בחיוך וליבו של הצעיר התחרפן בתוכו, שמח שהפרופסור לא כופה עליו שום דבר, "זה בסדר" שון מלמל בחיוך, רוצה למשוך את האחר בחזרה אליו אבל מייקל התרחק עוד יותר והאסייתי הביט עליו בשאלה.
–
"אתה לא מפחד?" חום העיניים אמר ברצינות והאחר הביט עליו בשקט לכמה שניות לפני שעיניו המלוכסנות דמעו שוב, "אני כן" הוא השיב בפה רועד, מפחד כל כך, והגדול חייך בעצב לפני שרכן מטה ונשק ארוכות למצחו של האחר, "אני יודע" מייקל לחש לפני שחיבק את שון ונאנח בעצב, הוא עדיין בעצמו לא הצליח לעכל את כל מה ששון סיפר לו שעבר, הוא יודע שהוא יצטרך לשבת עם עצמו ולהבין את כל מה שהצעיר סיפר לו.
שון חיבק את מייקל בחזרה, עוצם את עיניו ומאפשר לעצמו לבכות בשקט ולהירגע בעזרת מייקל, "אני כאן" חום השיער לחש, מלטף את ראשו של האחר שאחז בחוזקה בחולצתו שלו, "אני לא אפגע בך" הפרופסור אמר כשהתרומם מעט מהחיבוק, מנגב את עיניו של שון שהביטו עליו בהקשבה, "אני אוהב אותך" מייקל אמר שוב, כנות נשפכת מפיו ומעיניו, מאפשר לקטן להבין שהגדול ממנו אמיתי עם רגשותיו.
"מייקל" שון לחש, מאגרף את ידיו על חולצתו של האחר, "מממ?" מייקל מלמל בחיוך מרגיע, "אני תמיד אפחד" הצעיר הסביר בקול שקט אבל די יציב, "א-אבל אני רוצה לעשות את זה" המלוכסן לחש, נושק לכף ידו של מייקל, "אני בוטח בך" הוא המשיך והאחר הביט בו מלמעלה, מחייך אליו קלות לפני ששון הרים את גופו העליון שוב והצמיד בחזרה את מגע השפתיים, נאנח בהקלה כשמייקל הכניס את ידו מתחת לחולצתו שלו, נוגע במותן הרכה של שון.
–
"מממ" שון נאנח בעונג כשמייקל נכנס בין רגליו והתחיל לשפשף את מפשעותיהם זו עם זו, מרגיש איך שאיברו מתגרה מתחת לבדים שכיסו אותו, חום השיער ניתק את הנשיקה רק בשביל לפשוט את חולצתו שלו, נותן לשון לראות את גופו המעוצב והמשורטט בקוביות, הצעיר הסמיק מעט בביישנות לפני שמייקל רכן מטה והחל לנשוק לצווארו.
הקטן המשיך להיאנח בעונג, מחזיק בפנים את גניחותיו כמו בכל סקס שהיה לו עד עכשיו, ומייקל הבחין באנחות המאולצות של שון והוא חייך לפני שבחדות הוא שפשף את איבריהם.
"א-אה~" מייקל הצליח לגונב גניחה משון שבמהירות כיסה את פיו ופער את עיניו השחורות, מסתכל על מייקל שחזר להביט עליו, "ככה יותר טוב" מייקל לחש, נושק לאפו של שון שעדיין כיסה את פיו, שון לא האמין שצליל הגניחה יצא מגרונו, מובך כל כך.
"אל תמנע מעצמך להיות רועש" מייקל הוסיף, "אני אוהב את זה" הוא המשיך, מזיז שוב את מפשעתו חזק יותר על מפשעתו של שון שעצם בחוזקה את עיניו ומנע מגניחות לצאת החוצה בעזרת כפות ידיו, אבל מייקל לא ויתר ואחז בכפות ידיו של הקטן ממנו, מרחיק אותן מפיו של האסייתי וממשיך לנוע.
מייקל ראה איך ששון נוגס בשפתו, נלחם עם עצמו לא לגנוח, שון היה מופתע מעצמו שאחרי כל הסטוצים שהיו לו עד עכשיו, הוא מוצא את עצמו באמת נלחם עם גניחותיו במאבק לא קל.
"שון" הפרופסור לחש ושון פקח את עיניו והביט בו, "זה בסדר" מייקל אמר בחיוך, מכה בעדינות את פיו הנגוס של שון עם האצבע שלו, "תפתח" חום השיער ביקש ושון בלע את רוקו ופרם לאט לאט את נעילת שיניו על שפתו התחתונה, "יופי" מייקל חייך והמשיך לנוע.
"ממ~" שון גנח בפה סגור, "אה~!" הוא פתח את פיו כשמייקל המשיך לשפשף את עצמם בחוזקה, איבריהם כבר קשים מספיק וכל תזוזה נוספת גורמת לגירוי להתחזק.
מייקל נעצר ושון הביט עליו בשאלה, "אני יכול להוריד לך את החולצה?" הפרופסור שאל והצעיר חשב לרגע, "א-אל תגעל" שון ביקש והאחר הביט עליו בשאלה, "למה שאני אגעל ממך?" מייקל שאל ברצינות ושון כחכח בגרונו והרים את ידיו מעלה, נותן למייקל אפשרות למשוך את החולצה ממנו.
הפרופסור הביט על גופו העליון של שון, ביטנו עוצבה בקוביות קטנות, פיטמותיו היו ורדרדות על עורו הלבנבן. הוא היה מצולק.
שון הזיז את עיניו ממייקל, לא רוצה לראות את תגובתו, מפחד שהאחר באמת יגעל אבל עיניו נפערו כשהרגיש את מייקל נושק לגופו ברכות, הוא הביט מטה על ראשו של מייקל, מבחין בכך שהאחר נושק לצלקות ולכוויות הבודדות שעל גופו העליון ממעשיו של סטיבן.
"מ-מייקל" שון מלמל ומייקל חייך, מלטף צלקת כוויה מעוגלת שנחה על אחת מצלעותיו הימניות של שון, "מממ?" הפרופסור מלמל, עובר לנשק צלקת אחרת על אחת מצלעותיו השמאליות של שון, היא הייתה ארוכה יותר ובולטת יותר, היה אפשר להרגיש אותה כנגד שפתיו והוא ליקק אותה קלות, גורם לגופו של האחר להצטמרר.
"תודה" שון השיב לפני שפרץ בבכי שקט, גופו העליון רועד ומייקל חייך והרים את ראשו לאחר, "על מה?" מייקל שאל בתמימות בזמן שחזר לפרצופו של הקטן, נושק לעיניו הלחות ומרגיש את המליחות בפיו, "שאתה אוהב אותי" שון מלמל בבכי, גורם לאחר להיאנח בחיוך, "לא הייתה לי אפשרות שלא להתאהב" מייקל לחש, מנגב את עיניו ופרצופו הלח של האחר, מרגיע אותו ברכות.
"אתה בוכה הרבה היום, חשבתי שאני לא אתן לך לבכות" הפרופסור אמר בשעשוע, מקבל גיחוך קטן משון, "זה כי אני שמח" שון הסביר את פשר הבכי שלו ומייקל החסיר פעימה לפני שניקר את שפתיו של שון, "אתה יפה" מייקל לחש בחיוך, "כולך" הוא הוסיף לבסוף לפני שחיבר את שפתיהם, מנשק באהבה את שון שנרגע תחת מגעו.
–
מייקל התרחק, מקבל הנהון משון והוא הנהן אליו בחזרה לפני שהתרחק כולו והתרומם מהמיטה, מוריד את בגדיו התחתונים וחושף את כל גופו לשון שנגס בשפתו ברעב כשעיניו בהו באיברו האדמדם והקשיח של הפרופסור.
חום העיניים הסתכל על שון בהרמת גבה משועשעת, מבחין במבוכה בפניו כשהוא הסתכל על איברו שלו, "אוהב?" חום השיער שאל בהשתובבות בזמן שחזר למיטה, גורם לשון לכחכח בגרונו ולנתק את המבט הממושך מאיברו של מייקל, לא עונה לשאלתו של מייקל עם מילים.
הפרופסור נגס בפיו התחתון שלו לפני שפתח את כפתור מכנסו של שון, בכוונה מצמיד את הריצ'רץ' אל שון וגורם לחיכוך של פרימת הרוכסן לשרוט בעונג את איברו של האחר, מקבל בתמורה גניחות שקטות ומופתעות מהאסייתי שהבין עד כמה שפתיחת מכנס יכולה להיות כזאת מענגת.
מייקל חייך לפני שמשך את המכנס מרגליו הצחות של שון, משאיר את הצעיר עם בוקסר צמוד בלבד שעטף את איברו הקשה של שון, הפרופסור יכל להבחין ברטיבות קטנה באיזור כיפתו של האחר, מחייך בשעשוע כשהבין שגופו של שון מרוצה ממעשיו.
—–
"שון אתה בסד?!-או" ג'יין פתח לפתע את הדלת במהרה כשחשש לצעיר, שון ומייקל היו יותר מדי זמן בחדר, עכשיו הוא הבין למה.
"ג'יין!" שון צעק והתרומם לישיבה בעוד שמייקל קפא במקומו ופער את עיניו בבהלה, הבלונדיני צחקק לעצמו והביט על גופו האחורי של מייקל והאסייתי שם לב לכך ומהר הסתיר את ישבנו החשוף של חום השיער עם כפות ידיו שלו.
"ג'יין!" האסייתי צעק שוב, מקבל צחקוק חזק יותר ממנהל הבר, "תנעלו בפעם הבאה" הבלונדיני מלמל ואז קרץ לאחר שהביט עליו במבוכה, "תהנו~" ג'יין אמר ויצא מהחדר, צוחק בקול, נותן לזוג לשמוע אותו צוחק ואז הם שמעו את מנעול הדלת מסתובב, כנראה שהוא נעל אותם בפנים.
–
שון נאנח והסתכל על ידיו, מחייך לעצמו לפני שניתק אותן מישבנו של מייקל והתרחק, מסתכל על המבוגר שהיה נראה שקוע בתוך הקיפאון שלו, "מייקל זה בסדר" האסייתי ציחקק מעט, "אני מרגיש כאילו ואני עושה משהו לא בסדר" מייקל מלמל בחשש, נופל לו האסימון רק עכשיו שהם למעשה סטודנט ופרופסור, כנראה שהנוכחות של ג'יין נתנה לו להבין שלשון יש עדיין מישהו שמשגיח עליו.
"אתה עושה משהו בסדר גמור" שון אמר ברעב, שולח את כף רגלו לאיברו של האחר ומלטף אותו בעדינות, מייקל הביט עליו בגבות מעט מכווצות, פאק זה היה נעים.
הפרופסור ליקק במהירות את שפתיו לפני שאחז ברגלו של שון והזיז את הרגל מאיברו רק בשביל למשוך את רגלו של הצעיר ולהפיל אותו בחזרה לשכיבה עם צליל "אהמ~" קטן.
–
מייקל רכן מטה, נושק לעצם הבריח המצולק של שון ברעב, נוגס בו מעט ומוצץ את עורו של האחר פנימה, יודע שזה ישאיר סימן ושון קימר מעט את גבו, מוציא גניחה שקטה כשמייקל חיבר את מפשעותיהם שוב, לא מניע את מותניו באמת, מתרכז יותר בלנשק את גופו העליון של האחר.
מייקל ירד מטה, מוציא את קצה לשונו ומלקק בקו לא ישר את גופו של שון עד שנעצר על פיטמתו הימנית והוא נגס בה חלושות, "מייקל~" שון מלמל בעונג, גורם למייקל להתחרפן בתוך תוכו לפני שהוא מצץ את הפיטמה בפיו, מזקיר אותה עוד יותר בעוד ששון קיפל את רגלו הימנית מעלה ועצם את עיניו, ידיו נחות על ראשו החום של מייקל, מלטפות את האחר.
–
הצעיר נגס בפיו כשמייקל ירד עוד מטה, נושק ומלקק את מותניו לפני שמשך באיטיות את הבוקסר משון- שהרים את מותניו ואפשר לאחר להפשיט את כולו.
חום העיניים חייך לאיבר הזר שלא הכיר מעולם, "שלום לך" הוא מלמל ושון הרים את ראשו והסתכל על מייקל, רואה שהוא מדבר לאיבר הזקור שלו והוא במהירות שלח את ידיו וכיסה את עצמו עם כפות ידיו, "מ-מה אתה עושה?" שון שאל במבוכה, "אתה באמת משוגע" הוא המשיך והמבוגר ציחקק לפני שרכן מטה, נושק לכפות ידיו של שון ולאחר מכן מלקק אותן, מרטיב את ידיו של האחר.
מייקל הכניס את לשונו בין רווחי האצבעות והצליח לגעת מעט בפיסות עור של האיזור האירוטי, מקפיץ את שון, "פאק~" שון גנח ושלח את ידיו במהירות לפיו, מאפשר למייקל ללקק את איברו הרגיש שקיפץ מעט בכוחות עצמו.
–
שון קיפל גם את הרגל השנייה, כפות רגליו נמצאות במקביל למיטה, לוחצות עליה כשמייקל ליקק את איברו ברעב.
ראשו של הפרופסור נמצא בין קירות יריכיו של שון שאיימו למחוץ אותו אם הוא יעשה תנועה שתגרום לצעיר ממנו לאבד את יכולת השליטה ברפלקסים שלו.
"אומייגאד!~" שון כמעט וצרח את הגניחה כשמייקל הכניס את כל איברו לפיו באחת, ציפורניו חודרות את המיטה כשידיו נשלחו לאחוז במשהו וגבו התקמר שוב, מרגיש איך שפיו החמים והרטוב של מייקל מענג את גופו התחתון ומעביר צמרמורת בכל חלקי גופו.
מייקל היה מרוצה, מתענג על איברו של שון ברעב, עולה ויורד עם פיו על האיבר החמים, הפרופסור הרגיש את הורידים כנגד לשונו והוא הידק את הלשון על האיבר המשורטט של שון, שואב את שון אליו ומקשיב לגניחותיו ואנחותיו השקטות של המעונג.
בעל המקצוע רצה להעניק לאחר חוויה טובה בסקס הראשון שלהם, בעשיית האהבה הראשונה שלהם, הוא עינג את האחר הכי טוב שהוא יכול עם פיו בלבד, מייקל בעצמו היה כל כך נואש למגע בגלל מחוסר פרטנרים מוחלט, שהוא פשוט נהנה מכל פיסת עור של שון.
–
"מייקל" שון מלמל בלחש והאחר הרים את עיניו, פוגש בעיניים הדומעות והמעונגות של האחר, עדיין מוצץ את איברו של הצעיר ומביט עליו בשאלה.
"תפסיק" שון ביקש, גבותיו מתכווצות ומייקל הבין שהוא כנראה רוצה לגמור, מה שגרם לו רק להזיז את פיו מהר יותר, ידו הימנית נשלחה לעזור לו גם כן והוא אונן לאחר עם ידו ופיו.
"ש-שיט!" שון צעק בגניחה לפני שראשו התחפר עמוק בכרית כשהרים את צווארו מעט, ידיו נשלחו לשערותיו של האחר והוא משך בהן מעט, מדרבן את מייקל להמשיך והאחר כמובן עשה את מה שהתבקש ממנו לעשות, מייקל המשיך להניע את פיו, מעמיק את המציצה בעוד שידו ליטפה את שק האשכים הנפוח של שון, גורם לאחר לשרוט את המיטה עם אצבעות רגליו שהתמתחו עליה ביחד עם רגליו שחזרו לשכיבה.
מייקל עצם את עיניו כשהרגיש איך ששון מניע את מותניו, עוזר למייקל עם המציצה, "מ-מייקל~" שון גנח שוב והאחר פקח את עיניו, רואה איך שהאחר מביט עליו ומהנהן אליו, והפרופסור עצם קצרות את עיניו, מסמן לאחר שזה בסדר לפני שהרגיש את הנוזל החמים נשפך בתוך פיו בזמן ששון נהם גניחה ארוכה, ידיו מתאגרפות על שיערותיו החומות של הגדול יותר שמצץ את הנוזל שהמשיך לצאת אל תוך פיו, בולע אותו מבלי לחשוב פעמיים.
–
גופו של שון רעד מעט ומייקל הוציא באיטיות את איברו של שון מפיו, נותן לאיבר הלח ליפול על ביטנו של הבעלים שלו, מייקל חייך כששמע את נשימותיו הכבדות של האחר שנגס בפיו ברעב.
—-
"יש לך חומר סיכה?" מייקל שאל ושון הביט עליו והנהן אחרי שנרגע מעט, שולח את ידו לשידה ופותח את המגירה התחתונה, נותן למייקל לראות קונדומים וחומר סיכה שנחו שם.
מייקל נגס בקנאה במותנו של שון, "איה" הצעיר מלמל והביט על האחר בשאלה, "אני מקנא" מייקל אמר בכנות והאחר צחקק, "אני לא אשכב עם מישהו אחר יותר" שון אמר בחיוך לפני שהוציא את חומר הסיכה, מרגיע את האחר.
–
"קונדום?" המלוכסן שאל, אחרי הכל הוא קיים יחסי מין רק עם קונדום כשהוא שכב עם גברים אחרים, בסטוצים זה לא בטוח לקיים יחסים ללא קונדום.
מייקל הניע את ראשו לשלילה, "לא צריך" הוא אמר בחיוך ושחור השיער הנהן בחיוך מרוצה, סוגר את המגירה, הם לא סטוץ.
–
מייקל לקח את הבקבוקון מידו של שון, "תסתובב" הוא ביקש והאחר הנהן והסתובב במיטה, שוכב על ביטנו ואוחז בחוזקה בכרית, מפחד כי הבין שזה הרגע.
"תבליט" המבוגר אמר וטפח על ישבנו של שון קלות, שומע את הכחכוחים של שון המובך לפני שהצעיר קיפל את ברכיו על המיטה והבליט את ישבנו.
"מה זה?" מייקל שאל כשהבחין בצלקת שהייתה על הרקטום של שון וכשהצעיר לא ענה הוא הבין שזה גם נגרם מהזוועות של סטיבן והוא נאנח בכבדות, מניח את הבקבוקון על המיטה, לא מתכוון להשתמש בו כרגע.
–
"א-ה, פאק~" שון גנח והכניס את פרצופו לכרית כשמייקל ליקק אותו, לשונו מרטיבה את חור ישבנו הקשיח והמצולק, מאפשרת לאיזור הטראומתי להבין שהוא לא מתכוון לפגוע בו.
מייקל מצא את עצמו משיל מספר דמעות מעיניו, מרגיש כל כך עצוב ומצטער כלפי שון, אבל הוא חייך קלות כששמע את גניחותיו של האחר מתחזקות כשלשונו זזה מהר יותר, מצליחה להיכנס מעט לחור שהתחיל להיות מעט יותר גמיש.
–
הפרופסור הרגיש את גופו הרועד של האחר, יודע ששון מפחד והוא ניתק את המגע, "תסתובב" הוא לחש אחרי שנישק מעט את גבו של שון והצעיר הסתובב בחזרה, נותן למייקל לראות את הדמעות בעיניו.
"למה אתה בוכה?" שון שאל כשראה את האחר, "למה אתה בוכה?" מייקל שאל בחזרה, לא עונה על שאלתו של האחר ושון צחקק, מרגיש איך שגופו נרגע, "א-אני רוצה לראות את הפנים שלך" האסייתי מלמל בבקשה והאחר הנהן, "גם אני" מייקל השיב.
–
"אני יכול?" מייקל שאל לבסוף כשהגיע הרגע לפרום את האחר ושון הנהן, עיניו עדיין מפוחדות והפרופסור חייך קלות והתקדם קדימה לשון, מנקר ארוכות את פיו, "אם כואב תגיד לי" הוא ביקש ברצינות והאחר הנהן בחיוך קטן שחשף מעט את גומותיו.
המבוגר חזר למקומו בין רגליו של שון, לוקח את הבקבוקון ושופך על איברו שלו חומר סיכה, מעשה מעט את עצמו ומורח את כל האיבר בחומר השומני לפני שלקח עם אצבעותיו גם כן חומר, מניח את הבקבוק על הריצפה לפני ששלח את אצבעותיו לחור המיני של שון.
–
אצבעותיו של הפרופסור ליטפו את החור הלח, משמנות אותו כמו שצריך לפני שמייקל הביט בתוך עיניו של האחר והחדיר אצבע אחת, גורם לשון לכווץ את גבותיו בגניחה שקטה, "כואב?" הוא בירר ושון הניע את ראשו לשלילה, "לא" הוא מלמל ומייקל הנהן בהבנה והתחיל להניע את האצבע באיטיות בתוך גופו של האחר.
–
שון הרגיש איך שפעימות ליבו דופקות בחוזקה בזמן שהאצבע של מייקל נעה בתוכו, פורמת אותו ומרככת את פנים גופו, הוא הרגיש הקלה כשזה לא היה גרוע כמו שפחד שזה יהיה, הוא הופתע מזה שלא חטף עד עכשיו התקף, כנראה שבאמת למייקל יש את הקסם שלו עליו.
ואז הוא גנח כשהרגיש את האצבע השנייה נכנסת פנימה, מרקדת ביחד עם האצבע הראשונה בתוכו בעדינות, הוא הביט בעיניו המחוייכות והמרגיעות של מייקל והוא חייך חיוך גדול, חושף את מלוא עומק גומותיו לאחר שהחסיר פעימה מיופיו.
–
מייקל המשיך להניע את אצבעותיו בתוך שון עד שהרגיש שהוא יכול להכניס עוד אצבע, גונב גניחה רועשת מהאחר כשפגע באחת מהנקודות הרגישות של המלוכסן, הפרופסור הרגיש איך שגופו של שחור העיניים משנה את צורתו ומתרכך כנגדו עד שהוא הוציא את אצבעותיו החוצה, שון מוכן.
–
"מהר!" שון ציווה, מרגיש מוכן יותר מתמיד, מפחד להתחרט והוא רצה שמייקל פשוט יכנס אליו עכשיו.
הגדול יותר צחקק קלות לפני שהנהן לאחר, ממקם את עצמו כנגד החור הרך של שון לפני שלחץ עם כיפתו עליו, פותח אותו באיטיות ונכנס לאט לאט פנימה, "אממ~" שון גנח ועצם את עיניו, מרגיש איך שמייקל מזדחל לתוכו באיטיות והוא נגס בשפתו ברעב כשאהב את התחושה הזאת, מרגיש איך שמייקל ממלא את כל כולו עד הסוף.
שון שמע את הנהימה של מייקל ופקח את עיניו, רואה שחום השיער מנסה להרגיע את עצמו בנשימות קצרות והוא צחקק מעט, תופס את תשומת ליבו של מייקל שהביט עליו, מחייך קלות לפני שהתקדם עם גופו אליו.
הצעיר חיבק את גבו של מייקל כשהאחר נשק לשפתיו, איברו נמצא במלואו בתוך גופו החמים והצמוד של שון שקיבל אותו בברכה.
מייקל החדיר את לשונו לתוך פיו של הצעיר, מצרפת אותו בעונג בזמן שהניע באיטיות את מותניו, מוציא מעט את איברו ומכניס אותו פנימה, מקבל גניחות כנגד שפתיו משון שכנראה נהנה לא פחות ממנו.
–
מייקל המשיך לנוע באיטיות, רוצה לתת לאחר להסתגל למצב, והצעיר הודה לו על כך, נותן לתחושה הפנימית שלו להתרגל לכך שיש עצם זר בתוכו.
"מ-מהר~" שון גנח לנשיקה כששריריו התרככו במלואם ומייקל חייך והתחיל להגביר מעט את הקצב, נותן לגבר השכוב את האפשרות לגנוח חזק יותר ולשרוט את גבו כשהתחושה המתקתקה של העונג הגיעה אליו, "גאד כן~" שון הרגיש חופשי לגנוח כמו שהוא רוצה, משחרר את הרגשתו, גורם למייקל להתענג עוד יותר כשהוא הבין ששון מרגיש את העונג בעזרתו.
–
"עוד!" שון ציווה ומייקל עשה את המבוקש, מתחיל לנוע מהר יותר בתוך גופו של האחר, פוגע בכל הנקודות הרגישות של שון כשהוא חדר עמוק יותר.
מייקל הרגיש איך שגופו של שון לוחץ עליו כשגבו של הצעיר עלה מעלה מעט, מתקמר כשהוא לא הצליח להישאר יציב תחת ההרגשה המשגעת שמייקל נתן לו להרגיש.
–
"שון" מייקל גנח אחרי מספר חדירות מהירות, מרגיש איך שהדם וחום גופו מתרכזים באיברו בעוד שהמערה הטבעית והצמודה של שון הכילה אותו בתוכה, "תגמור~" שון גנח והביט על האחר, "אתה יכול לגמור בפנים" הוא הוסיף בחיוך קטן לפני שפלט עוד גניחות כשמייקל הכה את פנים גופו בחוזקה, צלילי התיפוף נשמעו בחוזקה ביחד עם אנחותיו של מייקל וגניחותיו של שון.
–
"ש-שיט, שון!~" מייקל גנח בנעילת שיניים חזקה, משחרר את הזרע הסמיך שלו אל תוך גופו החמים והלח של שון, הצעיר חייך בהקלה כשהרגיש את הנוזל הטבעי של האחר שוחה בתוכו והוא שלח את ידו אל איברו שלו שהתקשה שוב, מאונן לעצמו בזמן שמייקל הסדיר את נשימתו והביט עליו עמוק בתוך העיניים.
שפתיהם רפרפו אחת על השנייה בזמן שהתנשמו בכבדות, מייקל רכן מטה ומצץ את שפתו התחתונה של שון לפני שירד מטה אל צווארו, מלקק את גופו המיוזע של האחר ברעב, איברו עוד בפנים והוא אפשר לאחר לענג את עצמו שוב.
–
מייקל הרגיש איך שקירותיו הפנימיים של שון סוגרים עליו ומפמפמים על איברו שלו כששון גמר בפעם השנייה על ביטנו הצחה, גונח לשפתיו של מייקל כשהאחר חזר לנשק אותו בזמן שיצא באיטיות משון, גונב עוד גניחה אחרונה מהצעיר ממנו.
–
"ואו" מייקל מלמל כשהסדיר את נשימותיו, נופל על גופו של שון ומחבק אותו אליו בעוד שהאחר חייך ונאנח בהקלה, לא מאמין שהוא אפשר למישהו לחדור אליו, מלטף את גבו המיוזע והשרוט של האחר.
–
שון צחקק בשקט ומייקל הרים את פניו, מסתכל על האסייתי המצחקק, "מה?" מייקל שאל בחיוך ושון חייך באושר, "אני לא חושב שהירו ציפה לזה" שון מלמל, "הוא לא ידע שאני אתאהב בך כל כך" הוא הוסיף וליבו של מייקל השתגע בתוכו לפני שנשק מצחו של שון, "בוא לא נחשוב עליו ועל אף אחד אחר, כרגע אני רואה רק אותך וחושב רק עלייך" מייקל אמר בכנות והאסייתי חייך אליו באהבה, "אידיוט" הוא מלמל בשעשוע, מחבק את מייקל בחזרה.
תגובות (0)