תרפא אותי, פרופסור -פרק 7-

"הנה החתן הגיע" ג'יין אמר בציחקוק כשברנדון נכנס לבר לבדו, "לא אמרת שיש לו דייט?" שון לחש לאחר, "אני אשאל" ג'יין התלחשש בחזרה, מכחכח בגרונו כשהשרירי התיישב.

"את הרגיל?" הבלונדיני שאל והקירח קרץ לאישור, גורם לכחול העיניים להחניק אנחה מזלזלת וגלגול עיניים מזלזל עוד יותר, "אין בעיה" מנהל הבר אמר באיפוק, מגיש לפניו כוס זכוכית מעוצבת ומוזג לתוכה את המשקה החריף, עוצר כשהוא רואה שזה מספיק למחיר.

"למה באת לבד?" ג'יין מלמל כשניגב את פיית הבקבוק במפית נקייה, מחזיר את בקבוק הזכוכית למקום ומסתכל על השרירי ששיחק עם הכוס, מסובב את השתייה באיטיות, "אנחנו נפגשים בעשר" הוא השיב, פוזל מעט לראות את תגובתו של שון, אבל האחר היה נראה אדיש למילותיו.

"יש עוד עשרים דקות, יפה לך שהקדמת" הבלונדיני אמר, מחליט לאסוף את שיערו כי נהיה לו חם, חושף את פניו הנאות וגורם לכמה גברים לשלוח אליו מבטים, לא מספיק כשכבר מסתכלים עליו הרבה גם ככה.

"לא הקדמתי בשביל זה, אני צריך לשתות לפני" הוא אמר, נאנח, "לחוץ שמישהו כנראה יזיין אותך?" שון ירק בגיחוך, "אני מתכוון לזיין אותו" ברנדון אמר בהשתובבות, קורץ לשון, "א-אבל אמרת שתיתן לו להיות הטופ" ג'יין גמגם בחוסר הבנה, גם שון הביט בו בסקרון, "אמרתי כי חבר שלו היה לידי, אני אנסה להשכיב אותו, אם לא ילך אז שרק נירד אחד לשני גם מקובל עליי" הוא אמר בחיוך משתובב, בוהה בשון שציחקק בלעג עם ג'יין, הוא אוהב את הגומות והעיניים הייחודיות שלו.

"רוצה שאני אאסוף לך את השיער?" הבלונדיני שאל את האסייתי, "הוא מספיק ארוך בשביל זה?" שון שאל בהרמת גבה וג'יין הנהן, לוקח גומייה מהסינר שעל מותניו ואוסף את שיערו של האחר שחייך ועצם את עיניו.

שון נהנה מהמגע העדין והאבהי של האחר שסירק את שיערו שלו עם אצבעותיו הדקות, קושר את שיערו לקוקו קטן, "הצלחת" היפני הסתובב, נוגע מעט בשיער האסוף ומחייך לאחר.

"כמה שאתה יפה" ג'יין אמר בהתרגשות, מחבק את הגבר הקטן שלו, נושק ללחי השקועה בכוח.

"מווואאאהה" הוא אמר כשנשק גם ללחי השנייה, מתרחק ומסתכל על פניו של האחר, "אני אוהב אותך" הוא אמר בחיוך, "גם אני" שון אמר במתיקות, באמת שהוא אהב את האחר, מודה לו על הכל.

"מרגיש לי כמו פורנו של לסביות" הקירח מלמל בעוקצנות כשהביט על הגברים שלמולו שהביטו עליו בזלזול, "כן אה" ג'יין אמר בהתגרות, אוחז בשון ומרים את רגלו בעיקול מעלה, צמוד למותן של שון, והאסייתי ציחקק וזרם, "או כן" הוא גנח, מלטף את יריכו של הבלונדיני בחושניות, משגעים את הנוכחים עם התנהגותם.

–

"טיפ" מישהו מלמל, מניח להם 100 דולר על הבר וגורם לג'יין להוריד את רגלו משון וללכת לאיזור של נותן הטיפ.

"זה בסדר, אתה לא צריך" הבלונדיני אמר בחיוך, דוחף את השטר קדימה לאחר, לא מתכוון לקבל כסף כשהוא לא באמת נתן שירות.

"אל תדאג, אני נותן לכם את זה בשמחה" הוא אמר בחיוך, "שני גברים יפים מתמזמזים לי מול הפנים, ברור שאתן להם פרס" הוא מלמל בהשתובבות, מחזיר את השטר קרוב לבלונדיני והאחר נאנח ולקח את השטר, "אם כך, כל השתייה שלך הלילה תהיה עליי" הוא מלמל בחיוך וקרץ לאחר שהנהן בהסכמה, חוזר לשון שהיה נראה שהוא ממשיך לפלרטט עם מבטיו ביחד עם הגבר החמוד שישב בצד הבר.

"קודם תעבוד, אחר כך תמצא לך טרף" ג'יין לחש לאוזנו מאחור, מקפיץ קצת את האחר שציחקק והסתובב לבר, הבלונדיני לצידו והם חיכו ללקוחות שיגיעו לשתות.

—

"נראה לי שאצא" ברנדון מלמל כשראה שיש לו עוד חמש דקות, "למה אתה מחכה, מה אם הוא כבר הקדים והוא מחכה לך בחוץ?" הבלונדיני אמר בדאגה, יותר לגבר השני והלא ידוע מאשר לברנדון, "הוא היה מתקשר כבר אם הוא היה מחכה" הקירח מלמל והתרומם מהכיסא, מצדיע לשון שלגם את השתייה החריפה שלו, לועג לשרירי עם עיניו.

–

"אני סקרן" כחול העיניים אמר בהתרגשות גורם לבעל הגומות לחייך, גם הוא היה מסוקרן, רוצה לדעת מי זה הטופ הזה שהאחר ישכיב.

"הנה הם!" ג'יין אמר בהתרגשות, גורם לאחר להביט על שני הגברים בזמן שלגם מהשתייה שלו.

–

שון פלט את השתייה מפיו, משפריץ אותה על פניו של הבלונדיני ההמום לפני שהתכופף מתחת לבר, "מה יש לך?" ג'יין אמר בכעס, מנגב את פניו ומביט באחר בשאלה כששון סימן לו להיות בשקט, מניח אצבע על שפתיו שלו, נראה לחוץ.

–

הבלונדיני מצמץ בבלבול, מרים את עיניו מעלה כשהאסייתי סימן לו בדרמטיות לא להביט עליו.

"א-איפה?" ברנדון שאל בבלבול כשהתיישב לצד חום השיער, הבלונדיני בלע את רוקו בבהלה, מחפש דרך לברוח ולעזור לתחת חסותו במה שזה לא יהיה שזה.

"שלום אתה חדש~" ג'יין אמר בהתלהבות לגבר האחר שהתיישב ליד ברנדון, מחייך אליו ומנסה להעביר נושא.

"כן" הגבר הזר מלמל, מסתכל על הבר ורואה את הגברים השותים והמרקדים, "בר יפה" הוא הוסיף ושון חסם את פיו, 'מייקל גיי?' הוא חשב לעצמו בהלם כשהבן זוג של ברנדון היה לא אחר מאשר מייקל, הפרופסור שלו.

"תודה, אני ג'יין הבעלים של הבר" ג'יין חייך והושיט את ידו קדימה, לוחץ לגבר שהיה נראה לו מאוד נאה את היד, "אני מייקל, נעים להכיר" האחר השיב וג'יין כיווץ את גבותיו בבלבול, "מייקל אמרת?" הוא שאל שוב ושון אחז בחוזקה ברגלו, עכשיו הבלונדיני הבין מי זה.

"אז אתה הבן זונה" הוא לחש לעצמו, "מה?" מייקל שאל כשלא הבין את מה שהאחר מלמל לעצמו, "אה?…סתם" ג'יין ציחקק, מנתק את מגע הידיים.

"מה תרצה לשתות?" הבלונדיני שאל, פוזל מעט על ברנדון שהביט לצדדים, מחפש את שון בעיניו, סורק כל אדם ואדם.

–

"בבקשה" ג'יין הגיש לאחר את כוס השתייה, מביט מעט מטה ורואה את שון עדיין חוסם את פיו מתחת לבר בזמן שהניח את כוס השתייה לצידו על הריצפה וג'יין נאנח.

"איפה שון?" ברנדון הפתיע, גורם לשון לשלוח את ידו בחוזקה לג'יין, אוחז בו בכוח ופוער את עיניו, לעזאזל עם הקירח הזה.

"שון?" מייקל הרים גבה, גם לכאן השם של שון רודף אותו? מה הוא כבר עשה שדבר כזה נוראי מגיע לו.

"אתה מכיר אותו?" ברנדון שאל בסקרנות והאחר ציחקק, "לא, יש לי תלמיד מעצבן בשם שון באוניברסיטה, סתם צירוף מקרים לא נעים" הוא מלמל וג'יין בער בכעס, שון גם קילל את האחר בליבו, אבל הוא אחז חזק יותר ברגלו של מנהל הבר, יודע שהבלונדיני לא מתנהג כמו בן אדם שפוי אם מעצבנים אותו- במיוחד אם מדברים עליו רעות, ג'יין תמיד יקפוץ ויגן עליו, הוא העריך אותו על כך, אבל הפעם הוא לא רצה שיגן עליו.

ג'יין נאנח בכבדות, מתחיל להרגיע את עצמו בשביל לא לעשות לשון בושות בפני הפרופסור שלו.

"אבל ברצינות, איפה הוא?" השרירי שאל, רוצה לדעת, "ה-הוא" ג'יין מלמל, "הוא ישן" הוא אמר במהירות ומייקל הרים גבה, הם ישנים בבר עצמו?

"עכשיו?" השרירי שאל, "כ-כן, יש לו מחר שיעור" הוא פלט מבלי לסנן את מילותיו, גורם לשון לנער את גופו מתחת לבר ולג'יין להביט בו עם פרצוף מצטער.

–

"מי זה השון הזה?" מייקל שאל בסקרנות, לוגם מהאלכוהול באיטיות ושון נעצר והתיישב, מקשיב לשיחה, "הוא ברמן גם כן, הוא עובד פה ביחד עם ג'יין" ברנדון הסביר, "אה, אני מבין" חום העיניים מלמל, נוגס מעט בכוס הזכוכית, חושב יותר לעומק.

'מה אם?' בעל המקצוע חשב לעצמו ואז הוא הניע את ראשו לשלילה, גורם לג'יין ולברנדון להביט עליו בשאלה, אבל הוא היה שקוע, 'לא, אני מצב שזה שון שאני מכיר' הוא הנהן לעצמו, גורם לברנדון להיאנח ולחשוב שהוא נדפק הערב עם איזה משוגע.

"אתה יכול לתאר לי את המראה שלו?" מייקל פלט ושון חשב לרגע שהוא הולך לקבל התקף לב, הוא לקח את כוס השתייה שעל הריצפה וביד רועדת הוא לגם את כל השתייה.

'שיט' הוא חשב לעצמו שנחנק מהחריפות, מתחיל להשתעל לפני שחסם את פיו, משתעל לתוך היד שחסמה את פיו.

–

"מה זה?" ברנדון אמר לפני שענה למייקל על בקשתו, מתרומם מעט ומחייך ברצון כשראה את רגליו של האסייתי מתחת לבר, יודע שהוא מסתתר שם.

"שון אתה יכול לצאת" ברנדון מלמל ושון המשיך להסתתר, "אני רואה את הרגליים שלך" הוא מלמל בשעשוע וצחק כשראה איך שהרגליים נעלמות מתחת לבר, שומע את השיעולים הקטנים, "אתה עד כדי כך מקנא?" השרירי היה בטוח בעצמו והאחר רק גלגל את עיניו, "בחלומות שלך" ג'יין פלט לאחר שנשף בבוז וחזר להתיישב.

"הוא בסוף יחנק" הקירח הלחיץ את הבלונדיני שהביט על הגבר המשתעל שמתחתיו, "ת-תקום" ג'יין מלמל, מגמגם מעט ושון הביט בו בהתחננות והניע את ראשו לשלילה, לא רוצה לקום.

מייקל מצא את ההתנהגות של השון הזה ממש מוזרה, למה הוא מסתתר? ממי? ולמה פתאום עכשיו כשהוא בא?

–

"הוא במקרה יפני?" מייקל שאל בלחש, לא מאמין שזה נכון, אבל הוא שאל ליתר ביטחון, "לא!" ג'יין התפרץ, "הוא לא יפני" הוא אמר וברנדון הביט בו בשאלה, "הוא לא יפני אמריקאי?" הוא מלמל והאחר הביט בו במבט רצחני, רוצה לתלוש לו את האיברים הפנימיים.

"שון תצא" קולו של מייקל נשמע, הוא היה נוקשה, הפרופסור עדיין לא היה בטוח שזה הוא, אבל הכל מצביע על כך שזה באמת השון שהוא הכיר.

–

מייקל הסתכל על הבר, רואה איך שלאט לאט שיער שחור שקשור בקוקו קטן עולה מעלה, לאחר מכן עיניו נפערו כשראה את העיניים השחורות והמלוכסנות ששייכות רק לאחר, ואז הוא ראה את האף הקטן.

לבסוף הוא ראה את גומותיו של שון שחייכו אליו בתמימות נרגזת בזמן שחיוכו הסגור פנה אליו, מתרומם כולו למולו.

שון כחכח בגרונו, "נפל לי משהו והתכופפתי" הוא ניסה לתרץ, יודע שהם לא מאמינים לזה אבל הוא המשיך בשלו, "איבדתי את זה" הוא ציחקק, מסתובב ועומד למול בקבוקי השתייה, עושה כאילו והוא מחפש בקבוק או משהו.

"תסתובב" מייקל נאנח ושון נגס בשפתו התחתונה, מזיז את פניו מצד לצד ויורק לאוויר קללות אילמות וחסרות קול לפני שנאנח והסתובב לאחר, מביט עליו ברוגז.

לעזאזל, מה הוא מתנהג בכזאת פחדנות פתאום? קדימה שון, תהיה גבר.

–

"אתה עובד פה?" בעל השיער החום שאל, יודע כבר את התשובה, אבל זה לא מנע ממנו את האפשרות לברר סופית אם הוא צודק.

"כן, אני ברמן, בעיות?" האסייתי שינה את התנהגותו, מקשיח את גופו ואת נפשו בעיקר, רוצה להתמודד כמו שצריך למול האדם ההוא.

"אז אתה גיי?" הפרופסור שאל ושון חייך חיוך צדדי, עונה לו עם עיניו וחיוכו, "אתם מכירים?" ברנדון מלמל, חודר באמצע.

"אתה טיפש שלא הבנת את זה עד עכשיו" ג'יין אמר בזלזול לאחר, "הוא התלמיד שלי" מייקל אמר בחיוך לפרטנר שלו והקירח פער את פיו ועיניו, מצביע על שון ואז על מייקל, "א-אתם?" הוא מלמל, "ואוו" ברנדון צחק בקול, גורם לשון להביט עליו בכעס.

"אז אני מבין שבולבולים זה הקטע שלך" שון ירק למייקל שנאנח והנהן לבסוף, מביט על הגבר עם השיער האסוף שהביט בו בקרירות, "עדיין לא באמת יצאתי מהארון במלואו" מייקל השיב והאחרים רק הביטו בו עם מבטים לא ברורים.

–

"פה אתה ישן?" המבוגר יותר שאל כשהבין ששון לא יהיה הראשון לפתח איתו שיחה, "וזה מעניין אותך כי?" שון שאל ברוגז, רוצה להעיף את מייקל ממנו, "סקרנות" מייקל מלמל, מכווץ את עיניו ושותה את השתייה החריפה, מנסה לעכל את מה שקורה כאן.

הוא סרק את שון עם עיניו, רואה שהוא לבש מכנסי דמוי עור צמודים, על מותניו המעט צרות נח סינר שחור עם לוגו הבר והוא לבש חולצה שחורה צמודה עם הלוגו גם כן, כולו היה שחור, בגדיו, עיניו, שיערו, רק פניו היו לבנות ושפתיו האדמדמות שברו את האיזון בין הצבעים, אי אפשר להגיד שהוא לא מושך.

מבלי לשים לב הוא הביט בשון לא מעט זמן, גורם לאחר לזוז באיטיות למאחורי ג'יין, מרגיש כאילו והאחר מפשיט אותו במבטו.

–

"באתם לדייט לא? תתרכזו בעצמכם" מנהל הבר אמר לפתע, אוחז בכף ידו של שון, מגונן עליו בפני שני הגברים האחרים.

"צודק" מייקל מלמל ושון הרים מעט את שפתו העליונה הצידה בגועל, אבל הוא שמח שהוא הפסיק להסתכל עליו והתחיל לשוחח עם ברנדון, מתלחששים ביחד ושון יותר מחשש שזה עליו.

–

"בייב" הבלונדיני קרא בפתאומיות כשראה את פול נכנס לבר, נותן למייקל אפשרות לסיים לשנייה את השיחה עם ברנדון ולהביט לאחור, רואה את שומר הראש של הירו, פניו במהרה הסתובבו בחזרה לשון שהביט על האחר בחיוך גדול, כאילו ושוכח שמייקל כרגע יושב למולו בפאקינג בר של גייז.

–

הוא הסתכל על פול, רואה שהוא הולך למאחורי הבר ונושק קצרות לג'יין לפני שהלך לשון המחוייך, נושק למצחו ומלטף אל לחייו בחמימות, רק אתמול הוא סטר לו בחוזקה והם ממשיכים להתנהג כרגיל, זה היה מוזר למייקל, הוא רואה בכל פעם צדדים שלא הכיר בשון, כאילו ויש לו מאות שכבות שונות של התנהגות.

–

"או!" פול אמר בהפתעה כשהסתכל על מייקל, מביט לאחר מכן על שון בשאלה לפני שהאסייתי נאנח, מעדיף שלא לדבר על הסיטואציה.

"אבא שלי הציק לך היום?" הוא שאל בקול חמוד, גורם למייקל לפלוט בחזרה את השתייה החריפה לפיו, מה זה הטון הזה?

"הוא אף פעם לא מציק לי" פול אמר, מלטף את ראשו של האחר, "יפה לך" הוא החמיא לקוקו שעל ראשו של שחור השיער, "נכון? אני עשיתי לו" ג'יין מלמל גם הוא בחמידות, נמרח עם טונו על הגבר שלו, "או באמת?" פול הסתובב לבן זוגו, "אתה תמיד יפה" הוא החמיא לאחר שחייך עם סומק על לחייו, מנקר שוב את שפתיו של הנמוך ממנו.

–

חום השיער הביט על שון שהסתכל עליהם בחיוך גדול, זורח יותר משאי פעם מייקל ראה אותו.

שון לבסוף הסיט את מבטו מהם, עיניו נפגשות עם עיניו של חום העיניים ובמהרה מבטו השתנה והחיוך ירד מפניו, גורם למייקל להיאנח ולסובב את מבטו, מחליט להתרכז בפרטנר החד פעמי שלו כי גם ככה הקירח הזה לא מוצא חן בעיניו.

–

"שון" האסייתי שמע לחישה שקטה מצידו, רואה שזה הגבר החמוד ההוא, "היי" שון מלמל, מחייך והולך אליו אחרי ששלח למייקל מבט לא ברור, נשען על הבר למול הגבר, מתחיל לפלרטט איתו ולצחוק יותר מהרגיל, רוצה להתגרות במייקל.

חום העיניים לא יכל שלא להגניב מבטים, רואה איך ששניהם מצחקקים ואיך שרגלו של שון הכתה בעדינות את הריצפה עם קצות אצבעותיה בזמן שהוא ליטף את פניו של הגבר האחר, מייקל לחלוטין היה יכול לראות את הגומה העמוקה של היפני מצד פרצופו שהיה חשוף אליו.

–

הוא החזיר את מבטו לברנדון, רואה שגם האחר בוהה בשון והוא נאנח לעצמו, מחליט לסובב את עצמו למול הבר ולהתרכז בשתייה שלו, לוגם ממנה ארוכות.

הוא בכלל לא ישים לב לשון, למה לו לשים לב? הוא ממש לא שם לב לאיך ששון תופס את הסנטר של הגבר האחר, הוא לעולם לא ישים לב שהזר התרומם מעט ונשען גם הוא על הבר, צמוד לשון, הוא בכלל לא ישים לב לאיך שהפנים שלהם מתקרבות, הוא לעולם לא ישים לב למגע שפתיים.

מייקל נחנק כשראה את הצירפות מתרחש למול עיניו, היה אפשר להבחין מעט בלשונות ששיחקו ביחד ואז נעלמות מהאופק כששפתיהן נצמדו קרוב יותר.

–

"מסקרן, נכון?" ג'יין לחש לפתע בשעשוע, מפתיע את האחר שכחכח בגרונו והזיז את מבטו משון והגבר האחר, "זה תמיד ככה" הבלונדיני הוסיף, "כל פעם הוא מוצא מישהו אמר" הוא המשיך, מרים גבה בהשתעשעות לפני שזרק מבט למתרחש מצידו וציחקק כשראה עד כמה ששון שקוע עמוק בתוך הנשיקה.

הפרופסור נשף מאפו בכבדות, שותה את האלכוהול במכה, מכווץ את גבותיו מעט לפני שהגיש את הכוס הריקה לבלונדיני, מבקש ללא מילים עוד מילוי וג'יין קרא את התנהגותו, וגם ללא מילים הוא מזג לו עוד כוס, מרוצה לראות את מייקל מתנהג ככה.

"אז בן כמה אתה?" ג'יין נשען על הבר, עיניו הכחולות חודרות עמוק לתוך עיניו החומות של היושב למולו, "27" חום השיער מלמל, מתרכז באחר ומעדיף לא להביט הצידה, "או" ג'יין אמר בהפתעה, "אתה בגיל שלי" הוא אמר בחיוך לפני שהתרומם וקרא לפול.

כשהשרירי עמד למולו, הבלונדיני משך אותו והעמיד אותו לצידו, עומדים למול מייקל הישוב מהצד השני של הדלפק.

"הוא בגיל שלנו" הוא אמר לבן זוגו, "אני יודע" פול מלמל ושני האחרים הביטו עליו בשאלה, "נראה לך שאבא של שון לא יחקור על כל פרופסור חדש שנכנס? במיוחד כשהוא הפרופסור של הבן שלו" הוא המשיך וג'יין הנהן בהבנה, נשמע לו הגיוני עכשיו שפול ידע.

"אבא שלו עד כדי כך בתוך העיניינים?" מייקל שאל בסקרנות, כמה אבא של שון כבר יודע עליו?, "הוא די מעורב, אחרי הכל הוא המשקיע העיקרי של האוניברסיטה הזאת, אם הוא יבקש שיפטרו מישהו זה יקרה באותו הרגע" שומר הראש מלמל, מפרט קצת על חלק מועט ממה שהירו לוקח בו חלק, לא יכול לחשוף פרטים מעמיקים יותר.

מייקל נאנח ונשען אחורנית על כיסאו, "יפה לך שאתה פרופסור בגיל כזה" הבלונדיני החמיא, והאחר חייך, "קצת עבודה ואפשר הכל" הוא ציחקק, מתרכז בגברים האחרים שהעביר לו את הזמן, "גם לנהל בר כזה גדול זה הישג יפה" מייקל הוסיף וג'יין חייך אליו, "זה כי ההורים שלי עשירים" הבלונדיני אמר בכנות, "הם אומנם עזרו לך לפתוח אותו אבל אתה מטפל בהכל וכבר החזרת להם את הכסף, אז זה כבר בזכותך" פול אמר לבן זוגו, מחבק אותו מאחור ומצחקק כשראה שמייקל נאבק בלהשאיר את מבטו עליהם ולא לפזול לשון.

–

"או" ברנדון ציפצף לרגע, מצביע על שון שהתקדם אליהם, מבין מה הולך לקרות אחר כך.

"אני הולך" האסייתי לחש לג'יין, מוריד את הסינר שלו ומניח על הבר, האחר חייך וטפח על ישבנו בזמן שקרץ לו, "תהנה" הבלונדיני לחש ושון הנהן בחיוך משתובב, מביט לכמה שניות עמוק בעיניו של מייקל לפני שציחקק בשעשוע, שון לחלוטין רצה שמייקל יתבאס ממעשיו הבאים.

שון עקף את הבר והלך למאחורי מייקל וברנדון שבהו בו, אחד מביט עליו בבלבול ואחד עומד למות מרוב עצב- יודע מה הולך לקרות.

האסייתי עקף אותם והלך אל הגבר שעמד וחיכה לו, הגבר האחר חיבק את זרועו של שון, מצחקק בהשתובבות בזמן שהם נכנסו לתוך דלת שהייתה לא מוכרת למייקל.
–

"זה השירותים?" בעל המקצוע שאל בלחש, יותר את עצמו, אבל האחרים שמעו ופול צחק ביחד עם ג'יין בזמן שברנדון הניח את מצחו בייאוש על דלפק הבר, "זה חדרי השינה שלהם" הקירח מלמל בכעס, נותן למייקל להבין מה מתרחש שם.

"הם הולכים לכייף" מנהל הבר קרץ בחיוך שובב, ממשיך לצחוק כשפול רכן לצווארו ועשה את עצמו אוכל אותו, "גם אנחנו צריכים לכייף עוד מעט" השומר ראש מלמל לבן זוגו שהנהן, "עוד מעט אסגור כאן" הוא לחש, נוגס בשפתו התחתונה של פול לפני שהמשיך לתת יחס ללקוחותיו.

–

מייקל המשיך לשתות, לא מפסיק לחשוב על מה קורה שם בחדר שינה, הם כבר התחילו? הם כבר מתנשקים? הם אוחזים כבר זה בזה? מה ההבעות של שון? מה הוא ממלמל לאחר? הם כבר שוכבים?

הוא נאנח בכעס, כועס על עצמו שהוא חושב על הדברים האלו.

'צא מזה מייקל' הוא חשב לעצמו לפני שהסתכל על ברנדון שהיה מרוח על הבר, מבין שכדאי לו לוותר על אפילו להתקרב אליו.