״גשום עכשיו בחוץ יש רוח סערה..״ פרק 1

״אל תפגע בהם, אני מתחנן הם לא ידעו על זה אפילו, תיפגע בי!״ צעק אורן, אחי הגדול ״רק אני מחליט במי כן ובמי לא לפגוע״ צעק הבחור שעמד מולנו וירה לאורן כדור לרגל, לא הייתי מסוגלת להסתכל… ״תעזוב אותו, בבקשה״ צעקה אמא שלי ותוך שנייה נורו 2 כדורים אלייה ואל אבא שלי, הדמעות התחילו לזלוג מעיניי, בכיתי בלי קול והוא התקדם אלי ״עזוב אותה! היא רק בת 13!״ צעק אורן ואני, ישר הפסקתי לבכות ועמדתי באומץ מול הבחור ״ילדה אמיצה״ מילמל הבחור וכיוון את האקדח לרקתי, עמדתי בלי לנשום, בלי לזוז ״היא לא אשמה!!״ צעק אורן והבחור ירה עליו, שמרתי על איפוק ולא צרחתי, עצרתי את הדמעות והמשכתי לעמוד בלי לזוז.. ״תיהי ילדה ממושמעת ותבואי אחרי אם את לא רוצה לקבל כדור לראש״ אמר הבחור בקול ארסי וברור ״מובן?״ שאל ולא זזתי ״שאלתי אם זה מובן״ אמר וליטף את התחת שלי ״זה מובן״ אמרתי והוא חייך והכניס אותי לגיפ שחור שנהג בו גבר צעיר יותר.. הבטתי בחלון, רואה את גופתם של אחי והורי על הריצפה בתוך שלוליות דם.. אלוהים.. מה מחכה לי?

כעבור 3 שנים:
״טוהר, טוהר קומי״ העירה אותי זיו ״בוקר״ מילמלתי וקמתי מהמיטה ״מי במשמרת מטבח ומי בניקיון?״ שאלתי ״אני את ושוהם מטבח..ולינוי בניקיון״ אמרה ונאנחתי.. הלכתי לשירותים לעשות את ענייני הבוקר שלי כשלפתע הרגשתי מישהו נצמד מאחורי וראיתי את אושר ״עוף מימני מטומטם״ אמרתי ודחפתי אותו ״סליחה, שכחתי שאת טוהר בן שבת.. ארוסתו לעתיד של ירין אמסלם״ אמר והבטתי בו בכעס, תפסתי בחולצה שלו והתקרבתי אליו ״כדאי לך לשתוק לפני שתגיע לאישפוז״ אמרתי בקול מאיים ושיחררתי אותו ״מישהי פה במחזור״ אמר וברח.. ילד מפגר.. קוראים לי טוהר בן שבת, יש לי שיער שחור פחם חלק עם פוני לצד ועיניים כחולות, עור שזוף ואני נמוכה.. כמו שאתם כבר יודעים לפני 3 שנים ההורים שלי ואחי נרצחו מול העיניים שלי.. הרוצח החליט לחוס עלי ולהביא אותי לכאן.. לבית, או יותר נכון ארמון של האימפריה שלו.. אימפריה של פושעים.. הבנות שאיתי ואני כאן כדי להיות איך לומר.. סוג של משרתות של הגברים כאן.. אנחנו מקבלות כסף כמובן וזה לא כזה נורא.. לבשתי מכנס שחור וחולצה שחורה, נעלי אדידס וירדתי למטה, למטבח.. ״בוקר״ אמרתי לזיו ולשוהם ״בוקר טוב פרינססה״ אמרה שוהם והתחלנו להכין ארוחת בוקר.. כשהיא היתה מוכנה עמדנו אנחנו ושאר הבנות ליד השולחן, מחכות שהגברים יכנסו.. כשהוא נכנס הורדתי את ראשי לריצפה.. עדיין קשה לי להסתכל עליו מאותו לילה.. ״בן שבת תרימי את הראש״ אמר וצייתתי.. קוראים לרוצח הזה צדוק אמסלם.. הוא בן 40 בערך.. והוא הראש של האימפרייה הזו.. אחרי שכל הגברים ישבו גם אנחנו ישבנו.. אכלתי בשקט והרגשתי שמישהו מביט בי.. זה היה אושר ״סליחה״ אמר בלי קול והנהנתי.. הוא חייך. בסוף הארוחה פינינו את השולחן ואני שטפתי כלים.. ״קחי״ מילמל מישהו באוזן שלי, זיהתי את הקול.. ירין. ״צדוק יודע?״ שאלתי כשהוא תחב שטר לכיסי ״לא״ אמר ״בסוף אתה תיסתבך״ אמרתי והוצאתי את השטר מהכיס ״אני הבן שלו, הוא לא יהרוג אותי״ אמר ונאנחתי ״אל תזכיר את זה.. עכשיו קח את זה, לא נעים לי משאר הבנות״ אמרתי והוא נאנח ״קחי את זה נו״ אמר ״תיתן למישהי אחרת״ אמרתי וחזרתי לשטוף את הכלים ״הן לא עברו מה שאת עברת״ אמר ונאנחתי, הוא תחב חזרה את השטר לכיס שלי..

………

עצרנו בתחנת דלק ואני הבטתי על הנהג, הוא היה ממש צעיר.. לא ניראה לי שיש לו בכלל רישיון ״תשחרר אותי, בבקשה״ התחננתי והוא הביט בי, יש לו עיניים טובות ״מצטער.. אסור לי״ אמר וליטף את פני, התרחקתי מימנו ״את יכולה להרגע, אני לא יעשה לך כלום.. מה השם שלך?״ שאל ״טוהר״ מילמלתי ״אני ירין.. קחי, אולי זה יעודד אותך״ אמר ונתן לי שוקולד.. חייכתי אליו ואכלתי. למה הוא עובד עם האיש הזה? הוא ניראה ילד כל כך טוב.. יש לו שיער שחור ועיניים דבשיות.. עור שזוף.. יש לו משהו אמיתי וטוב בעיניים.. הבחור חזר לאוטו והמשכנו בנסיעה אל הלא נודע

……..

״בן שבת, אני צריך אותך ואת בוסקילה.. בואו למישרד״ אמר צדוק ואז הביט בירין ״לך לג׳יפ, אני עוד מעט בא״ אמר לירין וירין הלך.. ״לינוי, בואי.. צדוק קרא לנו למשרד״ אמרתי והלכנו יחד לקומה האחרונה..
לינוי בוסקילה- בת 16, שיער חום בהיר ועיניים שחורות, עור שזוף..

נכנסנו למשרד ועמדנו מול צדוק ״אני צריך שתלכו.. לגנוב קצת״ אמר.. שנאתי כשהוא הטיל עלינו את המשימה הזאת! ״זריהן, דדון ושושן מחכים לכם בג׳יפ הלבן.. תתלבשו ולכו״ אמר ״כן בוס״ אמרנו יחד ״אה ו.. אל תלבשו הכל שחור.. זה מחשיד״ אמר ״טוב בוס״ אמרנו ויצאנו מהמשרד.. הלכנו לחדר והתלבשנו.. לבשתי חולצה אדומה במקום השחורה ואספתי את השיער לקוקו.. ״לאיפה זה?״ שאלה שוהם ״עבודה״ אמרתי ונאנחתי.. ככה קראנו למשימות הגנבה כדי להרגיש פחות אשמות..

שוהם בן דוד- בת 16, בלונדינית, עיניים ירוקות, עור טיפה שזוף..

״בהצלחה״ אמרה וחייכתי. יצאנו לחנייה.. ראיתי את ירין, הוא הביט בי במבט שואל ואני בחרתי להתעלם ״עבודה?״ שאל אושר והבהיל אותי ״כן״ אמרתי ״אל תידאגי, יהיה בסדר״ אמר ושם על כתפי את ידו ״היד שלך חשובה לך?״ שאלתי והוא הנהן ״אז כדאי שתוריד אותה״ אמרתי והוא צחק והוריד מימני את ידו ״פעם קשוחה, תמיד קשוחה״ אמר ועלה לג׳יפ..

אושר דדון- בן 17 וחצי, שיער חום כהה ועיניים חומות, עור שזוף

עלינו לג׳יפ.. היינו עם אושר, אריאל ושניר..

אריאל זריהן- בן 18, שיער חום בהיר, עיניים ירוקות, עור שזוף
שניר שושן- בן 17, שיער שטני, עיניים דבשיות, עור שזוף

הגענו ליעד, מרכז העיר.. והינה מתחילה המשימה שלי ושל לינוי.