yilona
כל הזכויות שמורות ל: https://www.facebook.com/DarkHebrew/?fref=ts

Dark Translated דארק מתורגם-פרק14

yilona 24/05/2017 646 צפיות אין תגובות
כל הזכויות שמורות ל: https://www.facebook.com/DarkHebrew/?fref=ts

הוא מעד קלות לפני שהסתובב לכיווני. קמט הופיע במצחו כשהוא סרק את האיזור, מחפש את האדם שקרא בשמו. עיניו ננעלו עליי. אחד מהבחורים ניצל את הסחת הדעת והחטיף להארי אגרוף חזק בפרצוף. ידי הורמה לפי, נאנחת בהלם. למה הוא רב שוב? מחשבותיי רצו מהר במוחי כשרצתי לצד השני של הרחוב, לכיוון הקבוצה. הארי הועף לקיר כשאגרוף נוסף פגש בפרצופו. פחד עבר בגופי כשזיהיתי את הבחור שהרביץ להארי. ג'ייק. חתכיו החלימו קלות אבל הפצעים בעיניו עוד נראו יחסית טריים; עינו הימנית הייתה כהה יותר מזו השמאלית. חיוך התפשט על פניו הפצועות כשהוא צפה בי רצה לכיוונם. כשהגעתי אליהם, חברו של ג'ייק תפס את ידיי מאחורי גבי. אולצתי לעמוד ולצפות, מסתכלת נואשות על הארי; לסתו ננעלה בכעס.

"נחמד לראות אותך שוב, בו," ג'ייק אמר.

תשומת הלב שלו שוב הופנתה להארי, שבהה בי ללא הפסקה, עד שאגרופו של ג'ייק פגש בבטנו. זעקת כאב נפלה מבין שפתיו, גופו מתכופף קלות בעוד הוא תופס בבטנו בחוזקה. ידעתי שהוא שתה; האוויר מסביבם הסריח מאלכוהול. אגרופו של ג'ייק הורם שוב.

"אל." הזהרתי.

מרפקתי את הבחור שהחזיק אותי מאחורה. הוא קילל ואז דחף אותי הצידה. הוא נעלם מן הסמטה והלך לכיוון הרחוב, ללא ספק לא מרוצה כלל מן העובדה שהחלטתי להשיב מלחמה. מיד העמדתי את עצמי בין ג'ייק להארי, שהיה מרוח על הקיר. ג'ייק גיחך והושיט את ידו בשביל ללטף את לחיי, אך העפתי אותה במהרה.

"אל תטריחי אותו, בייבי."

הוא הנמיך את פרצופו לגובהי.

"אני אתן לך מה שאת צריכה."

לא לגמרי היה לי זמן לעכל מה אני עושה. ידי הימנית התעופפה והרביצה לו חזק בלחיו. הכוח שהתפרץ ממני הצליח להסיט את ראשו הצידה. נשמתי במהירות ובבהילות, החזה שלי מורם מעלה ומטה. שמעתי את הארי מתגלגל מצחוק מאחוריי. ג'ייק בהה בי בכעס ואז שב להסתכל על הארי.

"אתה צריך בת שתגן עליך," ג'ייק התגרה.

שנינו ידענו שזה באמת יעצבן אותו. הארי הרים את עצמו מן הקיר, מועד קדימה ומנסה לפגוע בג'ייק.

"למען השם, הארי. פשוט תפסיק."

דחפתי אותו אחורה בכוח, מצליחה למדיי בזכות העובדה שהוא היה שיכור ופגיע. בכל זמן אחר, זה אפילו לא היה מזיז לו. תלתליו נחו בבלאגן על מצחו, עיניו הנוצצות נראות דלות וריקות. פרצופו היפה נותר פגוע ופצוע לאחר הפגיעות הרבות שספג. הסתובבתי עם גבי להארי ועמדתי לפניו בהתגוננות. ידיי רעדו בצידי גופי כשראיתי את חיוכו של ג'ייק.

"פשוט תעזוב." אמרתי לו.

הופתעתי כשג'ייק הסתובב לאט-לאט והחל להתרחק.

"נראה אותך, סטיילס."

נשמתי לרווחה והצלחתי להירגע מעט. הרגשתי את נשימותיו החמות של הארי על עורפי.

"אה, וגם אותך, יפיופה."

ההערה עיצבנה את הארי והרגשתי אותו מתנגד ונלחם מאחוריי. הסתובבתי מהר, נואשת להשאיר אותו במקומו; ידיי הונחו על פניו, מטות אותן אליי.

"לא, לא." אמרתי לו. "תסתכל עליי." קולי היה רך מתמיד, מנסה להרגיע אותו.

הוא מיקד את כל הפוקוס שהיה לו בי עד שהייתי בטוחה שג'ייק נעלם. נשימותיו היו עדיין מהירות אבל לפחות הצלחתי למנוע ממנו לפגוע בג'ייק בחזרה. תפסתי את סנטרו, מטה את פרצופו בשביל לקבל נקודת מבט טובה יותר ולראות את פצעיו. שפתו התחתונה התנפחה והייתה פתוחה לרווחה, דם נוזל ממנה ולאורך לחייו ואפו. חתך קטן דימם מעל אחת מגבותיו. הוא לא הוריד את עיניו הכהות ממני עד שנאנחתי וניענעתי את ראשי.

"הארי." לחשתי.

הוא היה שיכור, ללא ספק, מתקשה ללכת בקו ישר. תפסתי את ידו והנחתי אותה על כתפיי. הוא עשה את המיטב על מנת להישען עליי כמה שפחות ולהטיל כמה שפחות ממשקלו עליי.

"אני אנהג." הוא מלמל.

הוא הרים את ידו אל גבו, חופר בכיסו האחורי ומוציא משם את המפתחות.

"לא אתה לא. אל תהיה טיפש, הארי." אמרתי לו בחדות.

הוא גיחך עמוקות כשניסיתי לתפוס את המפתחות מידו ולקחת אותם. הוא הרים את ידו גבוה ומנע ממני לעשות זאת. זה היה משחק בשבילו. הצלחתי לבסוף ולקחתי אותם הרחק מהארי, מניחה אותם בכיסי. היה לי קשה לנסות לדחוף אותו לכיוון ההפוך ממכוניתו ולמנוע ממנו להגיע אליה. לבסוף הוא נכנע באנחה ונתן לי לשלוט במצב.

"לאן אנחנו הולכים?," קולו המחוספס נשמע מעט רועד כששאל זאת.

הרהרתי קצת בשאלה שלו לפני שנאנחתי.

"לבית שלי."

הוא נראה יותר משמח לאור ההחלטה. אנחה כבדה נפלה מפי כשידו הגדולה החליקה במורד גבי, נחה על ישבני ותופסת אותו. תפסתי את ידו והנחתי אותה בחזרה על כתפיי, מה שגרם לו לצחוק בכבדות.

אם לומר זאת בלשון המעטה: הדרך לביתי הייתה קשה. ניסונות רבים להחזיק בידי או לתפוס את ישבני נעשו ונתקלו בהתנגדותי, שרק עודדה את הארי להמשיך. נאנחתי בהקלה כשהגענו לדלת הכניסה. הארי נשען על המשקוף, מחייך אליי בעוד אני פותחת את הדלת. תפסתי את ידו ומשכתי אותו פנימה, מזועזעת לחשוב מה השכנים היו אומרים אם הם היו רואים אותנו.

גרמתי להארי לשתות כמה כוסות מים בתקווה שזה יפכח אותו קלות. העלייה במדרגות הייתה מעט קלה יותר משציפיתי, ידו החזקה עוטפת את כבדיי כשמשכתי אותו לחדרי. שיחררתי אותו שם והוא נפל על מיטתי.

"תישאר כאן." אמרתי לו.

כשחזרתי, חולצתו הייתה מרחוחה על הרצפה. ציפיתי בו כשהוא ניסה להסתכל בסימן האדום על בטנו בצורה שלומיאלית ביותר. הוא ליטף את האיזור באצבעותיו ופלט זעקת כאב חלשה.

"אאו." הוא מלמל, ונמרח שוב על המיטה.

כל מה שהצלחתי לחשוב עליו הוא כמה ילדותי הוא נראה במצב הזה. כשהוא הבחין בי עומדת בכניסה הוא התיישב וחייך. התקדמתי לעברו וידיו הגדולות מיד תפסו את שלי; הוא ניצל את כוחו כדי לנסות ולמשוך אותי לזרועותיו.

"הארי, לא."

הוא קימט את מצחו כשבמקום לשבת עליו, פשוט התיישבתי לידו. הרגשתי את החום שנפלט מגופו, ירכינו מברישים זה את של זו כשאמרתי לו להסתובב לכיווני. הוא צפה בי באינטנסיביות כשהרמתי את ידי. הוא קפץ קלות כשנגעתי בפצעיו, מנסה לנקות את הדם מפניו.

"שב ישר."

הוא סירב להקשיב אז הנחתי את ידיי על כתפיו, דוחפת אותו אל המיטה על מנת שישכב על גבו.

"הממממ, אני אוהב את הצד הזה שלך." הוא העיר. "זה לוהט."

גלגלתי את עיניי והעברתי את המטלית הלחה על שפתו הנפוחה. ידעתי שהוא בוהה בי – מבטו צרב בעורי. נשארנו שקטים למשך דקה ואז הוא שבר את השתיקה.

"למה הגנת עליי?"

מעט הופתעתי משאלתו, לא לגמרי יודעת את התשובה בעצמי…

"בו?"

"נ-נפגעת." ניענעתי את ראשי בבלבול.

הארי קימט את מצחו. קפצתי כשהוא הרחיק את ידיי ממנו.

"אני יכול לדאוג לעצמי." הוא ציין בכעס.

הוא נעמד והתקדם לכיוון הקיר; קפצתי בבהלה כשידו איגרפה את הקיר בעצבים. הוא עמד עם גבו אליי, נושם עמוקות. צפיתי בו בלחץ כשהוא הסתובב אליי לאט. עיניו הירוקות שבו אל פניי המפוחדות. ראיתי את לסתו ננעלת ואז פרצופו התרכך ונרגע. החזה החשוף שלו עלה וירד, נושם לאט ועמוק. הוא ניסה להרגיע את עצמו.

נשמתי נעתקה כשהוא חזר למיטה. הוא התיישב על הקצה ומעדתי מעט הרחק ממנו. ידו הגדולה ניסתה להגיע בזהירות לשלי, אבל הוא קימט את מצחו כשהזזתי אותה. הארי לא בדיוק ידע מה לעשות, האלכוהול בגופו לאט-לאט מאבד את השפעתו; הוא הבין שהוא הגזים.

ידי התרוממה בזהירות והמשכתי לנקות את הדם שזרם בצד פניו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך