Dark Translated דארק מתורגם-פרק15

חזרתי לחדרי אחרי שהחלפתי את בגדיי בשירותים. הארי היה מרומם על מרפקיו כשהוא צפה בי נכנסת. השמיכה נפלה על חזהו החשוף וקיוויתי מאוד שחלקו התחתון היה עדיין לבוש. התקדמתי לכיוון המיטה והארי משך את המצעים ופינה לי מקום לידו. המיטה הייתה חמימה אך עורי סמר כשהרגשתי יד חזקה עוטפת אותי ומושכת אותי אל הארי. היינו בשקט במשך כמה דקות שלמות אך מוחי נדד למחשבות על התמונה המסקרנת מדירתו של הארי.

אני חושבת ששפתיי פיתחו מוח משלהן; המילים פשוט יצאו מהן לפני שהספקתי לעצור אותן.

"מי היו הבנות שאיתך בתמונה?"

הרגשתי את זרועו נלחצת קלות אל עורי. הנושא היה, מן הסתם, רגיש מאוד מבחינתו. גופי רעד קלות ממגעו ופנינו היו קרובים זה לזה. שנינו שכבנו על צידינו ותלתליו נמרחו על הכרית. עיניו הגדולות והירוקות בהו בי והרגשתי את נשימותיו החמות על עורי. בדיוק עמדתי להגיד לו שהוא לא חייב לענות, אך הוא דיבר מהר.

"אימי ואחותי, ג'ס."

הוא ואחותו לא היו דומים בכלל.

"הן יפהפיות. אתה רואה אותן לעיתים קרובות?"

הוא ניענע את ראשו בעדינות, מבטו נופל מפניי. הבחנתי שמשהו לא בסדר; הכאב בעיניו היה ברור ונראה לחלוטין.

"הארי." הוא סובב את ראשו באיטיות בחזרה אליי. "מה קרה?"

חיכיתי בסבלנות כשראיתי שהוא מתלבט מה להגיד.

נקודת המבט של הארי:

אף אחד לא באמת שאל אותי עליהן לפני כן. עיניה הכחולות של בו בהו בשלי כשהיא חיכתה שאגיד משהו. אולי זו הייתה העובדה שאלכוהול עדיין זרם בדמי אבל מצאתי את עצמי מדבר מבלי לגמרי לחשוב.

"אב-אבא שלי נהג להכות את אימי."

המשכתי להסתכל עליה וראיתי את עיניה מתמלאות בדאגה.

"ניסיתי לעצור אותו, אבל לא הייתי חזק מספיק."

עיניי נעצמו כשהזיכרונות הקשים רצו בראשי; אימי דוחפת אותי במהירות לחדרה של אחותי בניסיון להרחיק אותו ממני. אני זוכר שישבתי על הרצפה עם ג'ס, ידיה עוטפות אותי וניסינו ביחד להתעלם מן הרעשים שהגיעו מלמטה.

"שנה לאחר מכן אמא העיפה אותו, הם נפרדו והמכות הפסיקו. זה למה סירבתי להאמין ולקבל שג'ס התחילה לצאת עם אידיוט גמור. היא נהגה לבוא הביתה עם פצעים וחתכים בידיה וכששאלתי אותם עליה היא אמרה שהיא פשוט נפלה או משהו… היא אמרה לי שהיא אוהבת אותו."

שבתי להסתכל על בו, שהברישה את שיערה הארוך הרחק מפניה. עיניה היפהפיות ננעלו על שלי כשהמשכתי לדבר.

"ג'ס הביאה אותו הביתה לילה אחד."

*פלאשבאק* (זיכרון מן העבר)

שכבתי עם גבי על הספה, מזפזפ בין הערוצים השונים בניסיון למצוא משהו שאפשר לראות בטלוויזיה. נטשתי את המשימה כששמעתי קולות מן המזדרון. הנמכתי את הווליום וניסיתי להבין מה הם אומרים.

"למען השם, תיפרדי מהם ובואי נלך." הוא דרש.

שמעתי דחיפה חזקה כנגד היקיר ומיד התרוממתי והתקדמתי לכיוון הרעש. מצאתי אותו מושך אותה לכיוון הדלת, זרועותיה מוחזקות חזק בידיו. פניה התעקמו בכאב ודמעות נפלו מעיניה.

"אתה מכאיב לי." היא לחשה.

ראשו הסתובב לכיווני כשהתקדמתי אליו באיטיות.

"תעזוב אותה!" צעקתי.

תפסתי את כתפיו בחוזקה ומשכתי אותו אחורה. ג'ס שוחררה, גופה נופל לרצפה והיא תפסה את זרועותיה הכואבות בידיה. איגרפתי את חולצתו בכעס וגררתי אותו החוצה. הייתי גדול יותר, חזק יותר ממה שהייתי כשאבי היה בסביבה.

"מה אתה הולך לעשות, ילד?" הוא התגרה.

לא חשבתי בכלל. אגרופי מצא את פרצופו, שוב ושוב. הדפתי אותו לרצפה וטיפסתי עליו, ממשיך להרביץ. דם כיסה את פניו והכהה את גב ידי כשהמשכתי לאגרף את פרצופו. דמיינתי את אבי כשלא הפסקתי להרביץ ולהחטיף; חשבתי על כל הפעמים בהם התפללתי שיכולתי לפגוע בו, האדם שהיה אמור לאהוב את אימי…

"הארי! תפסיק!"

לא זיהיתי את הקולות מאחוריי עד שאימי ניסתה למשוך אותי אחורה.

"הארי, אני אוהבת אותו, בבקשה תפסיק!" אחותי בכתה.

המשכתי להרביץ לו עד שידיי כאבו ונשימותיי נעשו כבדות מידי. הכרחתי את עצמי לקום, לא מסוגל להסתכל על חצי-הבן-אדם שהשארתי שכוב על הדשא. סובבתי את ראשי ומצאתי את אימי מחבקת את אחותי הבוכייה.

"אמא."

התחלתי להתקדם לכיוונה אבל היא צעדה אחורה. הכאב שהרגשתי כשזיהיתי את הפחד בעיניה היה כמעט בלתי נסבל. היא פחדה ממני.

"בבקשה, אמא," התחננתי.

אבל היא ניענעה בראשה ולקחה את אחותי במהירות בחזרה לתוך הבית.

*סיום הפלאשבאק*

המשכתי להסתכל על בו כשהיא עיכלה את מה שסיפרתי לה. היא לא זזה ממקומה, נשענת על מרפקה לידי.

"כמעט הרגתי אותו בחצר האחורית שלנו." אמרתי בשקט.

עיניי נפלו לשפתיה, שנפתחו, אך שום מילה לא יצאה מהן. היא שיחקה עם אצבעותיה בעצבנות.

"זה מפחיד אותך?"

ליבי צנח. לא הייתה שום תגובה ממנה.

"אני מפחיד אותך?"

"לא." היא לא היססה לומר. הרגשתי אותה אוחזת בידי המאוגרפת והיא לאט לאט שיחררה את אצבעותיי.

"רק רציתי להגן עליה, לשמור על שתיהן." עצרתי והתקדמתי אליה באיטיות עם גופי. "אני רוצה לשמור עלייך." לחשתי.

כשהרפיתי ממנה הבחנתי שעיניה נעצמו. היא פתחה אותן שוב כשהיא הביאה את ידי באיטיות אל פיה. שפתיה הרכות והחמות נישקו את גב ידי והיא המשיכה להסתכל עליי. נתתי לה לדחוף אותי כך שאשכב על גבי. ידיה גיששו על החזה שלי, מלטפות בעדינות ואז היא התכופפה ונשענה עליי, מנשקת בעדינות את עורי החשוף. הרגשתי אותה קופצת בעדינות כשהנחתי את ידיי על מותניה, אך היא המשיכה בפעולותיה כשאגודליה ציירו עיגולים קטנים על עורי החם.

לא הצלחתי לזכור מתי בפעם האחרונה מישהו התייחס אליי בצורה כה עדינה ואכפתית. בדרך כלל זה היה קשוח, ציפורניים ושיניים שמשאירות סימנים על העור. אבל זה היה כמעט כאילו בו רצתה לנשק את הכאב הרחק ממני, להרחיק ממני את הזכרונות הרעים ולגרום לי לשכוח.

בו הפתיעה אותי כשהיא מצאה נקודה רגישה בצווארי. שיחררתי אנחה כבדה והיא מיד התרחקה. צפיתי בה כששיערה הארוך התנפנף מאחוריה. היא נשענה קדימה שוב בזהירות והטיתי את ראשי הצידה בשביל לתת לה יותר גישה. פי נפתח ועיני נעצמו כששפתיה החמות נישקו את הנקודה העדינה, והיא מצצה בעדינות.

מעט זמן לאחר מכן היא הרפתה ומיד נתנה לי נשיקה רכה על שפתיי הפצועות. ידיה טיילו בשיערי בהיסוס, מסובבות תלתל בזהירות סביב אצבעה. המהמום קל נשמע מפי כשהיא ליטפה את שיערי בידה השנייה. שרירי גופי נרגעו באיטיות לנוכח מגעה העדין. הרגשתי את ריסיה מדגדגים את עוריי כשהיא נשקה ללחיי ונשכבה לידי.

"בו."

ידי תפסה את ידה ומשכתי אותה אליי. ראשה נח על החזה שלי והנחתי את ידי בהגנה על גבה. היא לא התנגדה.
אהבתי את איך שהיא הרגישה על גופי; גופה העדין מונח בניגוד מוחלט על שלי.

"אני מבינה." היא אמרה בשקט.