I'll take care of you- פרק 27

אני אשמח אם תרדו לרציתי להוסיף אחר כך❤️
—

״בוקר טוב,״ בן אמר בקול צרוד ונישק את צווארי.
״בוקר טוב,״ עניתי ותפסתי בשערו בכדי לדרבן אותו להמשיך. בן הניח אחת מידיו סביב מותני וירד לפנים הירך שלי, גנחתי בשקט ויכולתי להרגיש את חיוכו הגאה על עורי.
״אל תעשה את זה,״ הפצרתי בו, ״אני גם ככה מתאוששת מאתמול.״ נאנחתי שוב כשהתקדם לאיבר המין שלי.
״דיי!״ תפסתי בידו והידקתי אותה לחזה שלי. בן צחק ועלה עליי כשידו עדיין כלואה בין ידיי.
״בוקר טוב יצור יפה,״ לחש לשפתיי ונישק אותי.
״בוקר טוב יצור.״ שיפשפתי את ידי על החזה שלו.
״היה לי כיף אתמול.״ בן שכשך את האפים שלנו אחד בשני.
״מצטערת שאני לא יכולה להגיד אותו דבר.״ צחקתי והוא החמיץ את פרצופו, נישקתי את פיו בהתנצלות.
״בואי נתקלח,״ הוא הציע, שלח אחת מידיו לרצפה בכדי להרים את הבוקסר שלו ולבש אותו.
כשניסיתי לזוז כאב חד פילח את גבי התחתון ובטני, נאנקתי ובן ישר הסתובב בכדי להביט בי.
״אני לא חושבת שאני אוכל לעמוד היום.״ הנחתי את אחת מידיי על בטני בעוד השנייה דואגת שהסדין לא ירד ממני.
״מצטער יול.״ הוא לקח אותי בין ידיו בעדינות והצמיד אותי לחזהו.
״ההורים שלך פה?״ שאל והנדתי בראשי, הוא הניח את ידו תחת רגליי ואת השנייה תחת עורפי, פלטתי אנחה והצמדתי את ראשי לחזהו.
״רד לקומה התחתונה סופרמן,״ קראתי בצחקוק והוא ירד בקלילות במדרגות, נכנסנו לחדר האמבטיה שאמור היה להיות של האורחים ובו הייתה אמבטיה ולא מקלחון, קשה לי מדי לעמוד ואמבטיה חמה וטובה תעזור לי קצת.
בן הוריד אותי לרצפה ונתמכתי בכתפו.
״תנעל.״ צעדתי באטיות לאמבט וסגרתי את פתח הניקוז בעזרת פקק הברזל המבריק שהיה שם, פתחתי את זרם המים וכיוונתי לטמפרטורה הרצויה. האמבטיה התמלאה עד החצי ובשלב הזה הורדתי את הסדין ממני, הסתובבתי וחיכיתי לבן שפשט את הבוקסר שלו. הוא נכנס והתיישב ואני נכנסתי גם אני. לא התביישתי, זה היה מעט מביך עבורי אבל זה שטויות לעומת מה שקרה ליל אמש. נשכבתי על החזה שלו ושערי התרטב במים החמימים.
הכל היה שקט כל כך. בן הניח את אחת מידיו על בטני ועיסה אותה בעדינות מרגיעה, הרמתי את ראשי ונישקתי אותו נשיקה אטית ועמוקה.
״את לא מתביישת ממני?״ בן שאל ונענעתי בראשי.
״אתמול במשך פאקינג שעתיים שכבנו ועשינו דברים הרבה יותר גרועים אשר סתם לשבת במקלחת.״ חייכתי בגאווה על התשובה החכמה שלי והוא נשך את תנוך אזני בהתגרות.
״איה!״ קראתי והוא צחק, הנחתי את ידי על אזני והטחתי את ראשי בחזהו.
״יש לך גוף כל כך יפה.״ בן העביר את אצבעותיו על זרועי והצמיד את שפתיו הרכות לכתפי החשופה.
״אני כל כך אוהבת אותך,״ אמרתי חלושות והנחתי את ראשי על זרועו.

״ביי.״ נשקתי לשפתיו, בן אחז במותניי וקירב אותי אליו.
״אני מצפה לעוד לילות כאלה,״ הוא אמר בחיוך וליטף את סנטרי, גיחכתי ונענעתי בראשי.
״תן לי להתאושש קודם,״ ביקשתי והוא חייך חיוך חושף שיניים.
״דברי איתי יול,״ אמר את המשפט הקבוע שלו, החטיף לי נשיקה ואחרי כמה שניות נעלם מזווית עיני.
כשנכנסתי למטבח המרווח בכדי לארגן לי משהו לאכול ראיתי את נופר ישובה על אחד מכיסאות הבר כשחיוך על פניה, התעלמתי ממנה ופתחתי את המקרר.
״שכבתם,״ היא קבעה ודפקתי את ראשי באחד מהמדפים.
״אחח,״ פלטתי והסתובבתי בכדי להביט בה.
״דיברת אליי?״ שאלתי והרמתי את גבותיי בפליאה, היא הנהנה במרץ ונגסה בבייגלה בצורת מקלות.
״לא שכבנו,״ הכחשתי מידית וזה מה שבעצם הסגיר אותי.
״זה ממש חמוד איך שהוא קורא לך יוליה,״ היא החמיאה לו והסמקתי.
״כן הוא מדהים,״ אישרתי והתיישבתי על הכיסא הבר שמולה וחטפתי לה בייגלה אחד.
״כואב לך?״ היא שאלה והנהנתי. שום שמץ של רוע לא היה בקולה או בהבעת פניה, לא חשדתי יותר מדי. לא היו לי זמן לחשדות, הייתי צמאה לזמן עם אחותי התאומה שלא הייתי איתה בקשר שנתיים.
״זה ככה רק בהתחלה,״ החלה לספר, ״אחר כך זה הדבר הכי כיף שתעשי,״ הוסיפה בחיוך והנהנתי בהבנה. זה קצת מוזר לדבר על זה, אבל היא מבינה בזה יותר מכל אחד אחר שאני יכולה לשאול אותו.
״כשאת עושה את זה עם ערן, את על גלולות?״ שאלתי ללא בושה.
״אני כבר לא עושה את זה עם ערן,״ היא הזכירה לי, ״וכן הייתי על גלולות,״ אישרה והתייבשתי.
״שיט! אני מצטערת, לא התכוונתי,״ קראתי בהתנצלות והיא לא התרגשה כל כך.
״זה בסדר.״ הרגיעה אותי והניחה את ידה על שלי.
״לא חזרתם?״ שאלתי ברוב טיפשותי והיא ציקצקה.
״יש לו מישהי כבר חודשיים,״ אמרה בתיעוב ושילחתי מבט מרחם. ״ולעזאזל אני עדיין מאוהבת בו.״ היא דפקה את ידה על השולחן והרימה את ראשה בכדי לעצור את הדמעות.
״אז למה נ… נפרדת ממנו?״ שאלתי בהיסוס והיא הנידה בראשה.
״כי אני חתיכת מטומטמת שחשבה שהוא רוצה את אחותי,״ היא צעקה וצחקה בקולי קולות, אך זה היה צחוק מזויף. ריחמתי עליה, הוא היה הדבר היחיד שהסב לה אושר בזמן שאני הייתי עסוקה בלשנוא אותה וההורים היו עסוקים בלחנך אותה. אני חתיכת אחות חרא, אנוכית ומתנשאת.
״אל תבכי,״ ביקשתי וקיפצתי מהכיסא בכדי לחבק אותה, משכתי אותה אליי והיא בכתה על הכתף שלי.
״אני מצטערת שהתרחקנו ככה, אני אוהבת אותך.״ מחצתי אותה אליי חזק יותר. הייתי צריכה להתמתח בשביל להגיע אליה וכאב לי, אבל אני מוכנה לסבול בשבילה.
״אני אוהבת אותך לילי,״ היא מלמלה וקראה בשם החיבה שלי.
״גם אני אוהבת אותך לולו,״ הזכרתי את שם החיבה שלה, ככה נהגנו לקרוא אחת לשנייה בילדותנו. העברתי את ידי מעלה ומטה על גבה בתמיכה.

״לכי, תסמסי לו שאת מתגעגעת, אני בטוחה שגם הוא,״ ייעצתי בשיא הביטחון כשנרגעה מפרץ הבכי המטורף שתקף אותה. היא הנהנה ועלתה לחדר.
למה היא הייתה כל כך טובה אליי פתאום?

-נקודת המבט של נופר-
נכנסתי לחדרי ומשכתי באפי, מחיתי כמה דמעות והתיישבתי על מיטתי, בהיתי במסך הפלאפון. ״הגבר שלי״ התנוסס השם, לא שיניתי את השם ואני גם לא אשנה, תמיד הוא יהיה הגבר שלי.
בן וטל כל כך הזכירו לי את הימים הטובים שלי ושל ערן שאני הייתי קוראת לו רני והוא היה קורא לי נופי. היה נחמד לדבר איתה, כעסנו אחת על השנייה במשך שנתיים לחינם וללא סיבה מוצדקת.
-היי. אני מתגעגעת, יש מצב להיפגש?- שלחתי את ההודעה ובהיתי בצג. הבטן שלי התכווצה מהתרגשות, אני יודעת שזה עניין של זמן עד שהוא יענה, הוא תמיד ליד הפלאפון שלו, גם כשהוא ישן הוא מתעורר מכל צליל זמזום שבוקע מהפלאפון.
כשהוא התחבר הלב שלי דפק מהר יותר, וכשהוא הקליד חשבתי שהלב שלי יוצא מהחזה שלי.
-מצטער נופר. עברתי הלאה…- שלח תשובה וקראתי את ההודעה פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, עד שהצלחתי לעכל את העובדה שהוא כבר לא אוהב אותי.