אופק
מקווה שאהבתם... תגיבו את מי אתם מעדיפים ליאם ג'ק או בככל דניאל מי יותר מתאים לקיים ?

I’m a disaster פרק 6

אופק 27/09/2014 712 צפיות תגובה אחת
מקווה שאהבתם... תגיבו את מי אתם מעדיפים ליאם ג'ק או בככל דניאל מי יותר מתאים לקיים ?

פרק 6
אחרי ההפסקה שנינו נכנסנו לכיתה ,אני ישר הלכתי לשולחן שלי המחנכת כבר הייתה בכיתה וכולם ישבו בשקט המורה אמרה "תכירו את ליאם הוא תלמיד חדש אצלנו" היא הפנתה את המבט אליו "אתה יכול לשבת איפה שבא לך" כל הבנות ישר הסתכלו עליו והעניים הירוקות שלו והוא בא לשבת לידי לחשתי לו באוזן "פייר אתה יודע כמה בנות הפסדת "ושנינו צחקקנו ואמר לי "אני סומך עליהן שהן יבואו אלי" והעביר לי קבוצת שעיר למאחורי האוזן שלי. שסימנו ללמוד הלכתי לכיוון השער ג'ק קרא לי אבל התעלמתי והמשכתי ללכת הוא תפס לי בזרוע "תעזוב אותי" והסתכלתי על היד שלי,חוצפן מה ניראה לו שהוא מפריע לי עכשיו "אז תעצרי שאני מדבר איתך" ושיחרר לי את היד" "תודה באמת" והמשכתי ללכת "את יכולה לעצור?" "יכולה כן רוצה לא" וצחקתי לעצמי "זה לא מצחיק" הוא אמר את זה ברצינות לרגע הוא נשמע ממש אמין שהוא רוצה לדבר אבל אין לי כוח אליו "אני מקווה שאת לא עצבנית עלי" והוא הסתכל לי בעיניים "למה שאני יהיה עצבנית?" זה לא שאנחנו חבריים טובים או משהו.."עלי" "למה שאני יהיה עצבנית עליך,אתה רק התקרבתה אלי רק מרחמים,ואני לא רוצה את הרחמים שלך וזה "וחייכתי את החיוך הצבוע שלי, ליאם בא "אני צריך אותה אז דברו אחרי זה" הוא אמר לג'ק הפסיק לדבר. "תודה על ההצלה" "בקטנה אני יודע שאת תצטרכי לעזור לסננן את הבנות " וקרץ לי גלגלתי את העניים והמשכתי ללכת לכיוון הבית "את מודעת לזה שעדיין לא אמרת לי את השם שלך" "אתה כבר יודע אותו" "נו מה עצבנית" "כזו אני,אם את רוצה אתה יכול ללכת" "זה מה שאני יעשה" והמשכנו ללכת "קיים" הסתובבתי אליו "אתה דפוק" מה כל החפירות עם הוא ידע את השם שלי "אני יודע" המשכנו ללכת והגענו אלי הביתה "רוצה להיכנס? אל תדאג אני לא נושכת" "אוף תמיד רציתי סימן נשיכה" פתחתי את השער ונכנסתי .הוא אחרי שנכנסנו ישר קרסתי אל המיטה שלי והוא על הכיסא השחור ,החדר שלי דיי גדול אז להיות איתו לבד לא הרגיש מביך "אז מה עושים?"שאל והנייח את הרגלים שלו את השולחן שלי "קסמים" וצחקתי וישר קמתי מהמיטה "מה?" הוא לא הבין אותי הלכתי לספריה ולקחתי משם את קופסה שחורה פתחתי אותה "רוצה?" ובינתיים גלגלתי לי "את מעשנת? אני באמת לא מבינה מה הוא מופתע "כן" "למה" והוריד את הרגלים שלו מהשולחן "כי..זה מרגיע " את לא צריכה את הזבל הזה" "זה לא זבל זה ממש טוב זה באמת מרגיעה ולפי מה שאני רואה אתה באמת צריך להירגע וחוץ מזה אני לא מכורה אז אל חשש" "את לא כזה רחוקה" הוא קם ולקח לי מהיד את הקופסה וזרק אותם לפח "ואו אתה מגזים כאילו אתה אף פעם לא יצא לך לעשן את זה ,מה אתה מחרטת לי שזה זבל" .הוא קם מהכיסא ובא לשבת לידי במיטה "את יותר מידי טובה בשביל זה" מאיפה הוא יודע מה טוב ומה לא טוב בשבילי "טוב אין לי כוח לזה" ונשכבתי על המיטה והוא לידי "למה עברת לפה,מה כבר עשיתה?" "אני לא ידבר אל בעיות העישון שלך ואת תפסיקי לשאול למה באתי טוב?" לחצנו ידיים ושתקנו. אמא נכנסה לחדר "קיימי.."היא ראתה אותנו על המיטה אז היא לא אמרה משהו מביך כמו שמתאים לה "אני רק באתי לגיד שלום ושאני אני חזרתי מוקדם כי השבוע אני שוב טסה לסין לסגור את התיק" "אהה טוב" שוב אני יצטרך להיות לבד כל השבוע למרות שגם ככה היא ואבא כל היום בחוץ ואני לא רואה אותם "מה שלומך דניאל?" ליאם ואני התיישבנו על המיטה ,שיט היא חושבת שליאם זה דניאל "אמא תכירי ליאם הוא מהכיתה שלי" "שלום אמא של קיים" הוא קם מהמיטה לעברה "שלום גם לך" " קיימי רוצה שנזמין מהמסעדה שאת אוהבת תגידי לחבר שלך להישאר" "תעשי מה שבא לך" "בסדר אז אני מזמינה" היא יצאה מהחדר "למה את ככה אליה?" ליאם דחף אותי "איך?" "כלבה" "כזו אני" צחקנו לשנייה "אז מי זה דניאל חבר שלך?" אמר ונתן לי מכה עם המרפק "ממש לא ותוסיף את זה לדברים שאנחנו לא מדברים עליהם" "בסדר" העברנו את הזמן דיי מהר אחרי זה ישבנו לאכול אמא סיפרה סיפורים מפדחים עלי וכל הארוחה היא וליאם צחקו עלי זה לא אופר כל פעם אני אומרת לה לא לספר את זה וגם עם דניאל היא עשתה לי פדיחות ,לא הייתי רעבה אז כל הארוחה שיחקתי עם האוכל ,אחרי זה עלינו לחדר שלי חשבנו על התרגיל בתאטרון וגם הוא אהבה את הרעיון לעשות את המונולוג שלנו מאותלו אחרי זה הוא הלך.אבל אני ממש מקווה שג'ק לא יקח לי את הרעיון של אותלו כי אני לא הולכת לוותר על זה.
אליס התקשרה אלי "מה את נעלמת לי?" אנחנו בדרך כל מדברות כל יום כדי שלא נתרחק אחת מהשנייה אז קבענו את זה שכל יום נדבר לפחות פעם אחת "סתם ליאם היה אצלי בבית" "ל-י-א-ם מי זה? דברי עכשיו איך הוא נראה חתיך פנוי לא פנוי דברי כבררררר" " תירגעי אז ככה הוא חדש והתנגשנו היום במסדרון כשיצאתי מתמטיקה כרגיל אז לא שמתי לב אליו והתנגשתי בו דיברנו ואז גיליתי שהוא איתי בכיתה שלי והוא ואני נעשה את הדיאלוגים ביחד אז אותי יצא טוב שלא נשארתי בכיתה"פעם ראשונה שיצא משהו טוב מההברזות שלי "עזבי אותי מההברזות שלך איך הוא ניראה ?"היא כל פעם ככה כשאני מספרת לה על מישהו וכל פעם היא מצחיקה אותי מחדש ,כמה שאנחנו שונות ככה אנחנו יותר קרובות והיא החברה הכי טובה שלי "אז ככה.." "נוו" צחקתי "טוב ,הוא גבוה ממני בראש שיער חום קצר עיניים ירוקות מושלמות" "אז קרה משהו מעניין" "לא אליס לא קרה כלום וגם רק היום הכרתי אותו והוא דומה קצת לדניאל אז בכלל אין סיכוי שיהיה משהו" "אוי נו לא כולם כמו דניאל" "עזבי את זה" "מחר אני עושה לך הפתעה" "טוב,בא לך לפרט?" "לא" וניתקה את השיחה מה הקטע להגיד ואז להשאיר אותי במתח.


תגובות (1)

ברור שדניאל! וואי הוא מושלם.
ואני מחכה לפרק הבא ♥

27/09/2014 17:56
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך