My Joy | 14

אני מסתובבת בסופר, כי אין לי את מי לחנוך בינתיים, והיום היום הראשון. אני מחייכת כשאני רואה את ג'סטין מושיט ידיים מהעגלת סופר מהמתכת ומנסה לגעת בדברים שעל המדפים עם ניצוץ בעיניים.
אני מסתכלת ברשימה שלי. קורנפלקס, ולא סתם קורנפלקס, הסוג שאוסטין אוהב. אני מחפשת במבט את המדף של הקורנפלקס, ונתקלת במבט של בחורה עם ווסט אדום ושיער מחומצן. אני מחייכת בנימוס, וניגשת אליה. היא מפנה אותי עם האצבע למדף של הקורנפלקס, ואני פונה אליו עם העגלה שלי. ג'סטין מוחא כפיים ואנג'י מחייכת ומחזיקה את המוצץ הגדול יחסית אליה ביד ומוצצת אצבע. אני צוחקת.
אני מסתכלת ברשימה וממהרת למלאות את העגלה, בעדינות. מרחיקה את המצרכים מידיהם של הקטנטנים שלי.
אני ניגשת לקופה, מחכה חמש דקות תמימות בתור, ובסוף משלמת. אני לא יודעת איך להסתדר עם הדברים, ועם אוסטין ואנג'י. אני תקועה, עם שתי שקיות ושני ילדים. אני יוצאת החוצה והמבט שלי נתקל בבחורה רצה, עם שיער שחור ועיניים ירוקות. היא נראית מותשת, ומקיאה בפינה. אני מרחמת עליה, אבל לא יכולה להוריד את המבט שלי ממנה.
היא מסתכלת עליי ומחייכת. היא מסדרת את המכנסיים ופונה אליי, היא מרימה את השקיות ומחייכת.
"לאן את רוצה שאני אקח אותן? אני גם ככה עושה ספורט." היא אומרת ומחייכת, למרות שהיא מרגישה גרוע, אדומה, ומזיעה, היא מציעה לעזור לי. זה כל כך נדיב ונעים לשמוע, אבל מצד שני… אני מרגישה רחמים כלפיה.
"אני לא יודעת… את מזיעה, ומקיאה, ולא נראית טוב… אני לא חושבת שכדאי לך…" אני אומרת, את האמת בפנים. את מה שאני חושבת, למרות שזה לא נשמע משהו. היא מחייכת חיוך עקום, משפילה את המבט, ומתחילה ללכת עם השקיות שלי. אני עוקבת אחריה, ובסוף אומרת לה את הכתובת.
חמש דקות הליכה, והגענו. אני פותחת את הדלת ונכנסת, והיא אחריי. אני מיעה לה את הספה, מכינה זוג כוסות לימונדה קרה ומתיישבת מולה. אנג'י וג'סטין משחקים על השטיח שלהם.
"אני קארין, ואת?" אני שואלת בישירות ומרימה את הכוס לימונדה שלי. אני מסתכלת עליה היא מתנשפת.
"אני קרוליין….."