winchestergirl
פסח שמח (:

taper jean girl -פרק 8

winchestergirl 27/03/2015 806 צפיות 4 תגובות
פסח שמח (:

המבואה של הפנימייה , מקום המבטחים הנוכחי שלי מהעליצות של ג'ארד , אני מקווה שגם בשביל אסיה . מבטינו התלכדו שוב.
"מה ? מה יש ?" היא התפרצה
" את נפלת על השכל !" זה יצא ממני במהרה
"נפלתי על השכל או על האגו שלך ג'יה ?!" היא נהייתה יותר רצינית מאי פעם
"בסיפור הזה אין בכלל אגו , מה את חושבת שאת עושה לעצמך? את חושבת שאם תפלרטטי איתו תשיגי משהו טוב ?" זה היה נשמע כאילו דיברתי מתוך קנאה , והדבר שהכי מפחיד אותי זה שאני בעצמי לא יודעת אם כך זה היה .
"זיון " היא אמרה את זה כמובן מאליו
"את עד כדי כך נואשת לסקס שתתני "לשותף" היקר שלי לשטוף לך את המוח ?" הטחתי בה.
" ואת זה את אומרת בתור צופה מבחוץ או שאת באמת יודעת את טיב היחסים ביני לבין ג'יידן וחבורתו ??" היא שאלה את שאלת המאה
"מספיק לי להיות צופה מבחוץ כדי להבין מה קורה מבפנים אסיה " תשובה שסיפקה אותי בהחלט.
"אין לי כוח לסצנות קנאה שלך ולהטפות מוסר שלך , קחי " היא אמרה ומסרה דף
"מה זה ?" שאלתי בסקרנות עד שהועלתי בטובי לקרוא מה רשום בדף
"המורה ביקשה שאמסור לך את זה " היא ענתה
שיעורי שחייה . שוב .
כל שנה , בחודש השני ללימודים מגיע מורה לשחייה מטעם משרד החינוך שחייב לעשות לנו שיעורי שחייה וכמובן שעם ציון שיכנס לממוצע התעודתי .
אני לא שחיינית כל כך טובה , למעשה אני כושלת ביותר ואני שונאת בכל מאודי את השיעורי שחייה הללו .
קודם כל אני והבגד ים שלי לא מסתדרים ביחד למרות שהוא מלא ולא חוטיני מזוויע כמו של אסיה .
אני שונאת שיעורי שחייה עם כל השכבה כשכולם משתוללים בברכה כמו פראי אדם ואף אחד לא אומר להם כלום (כי פרוטקציות ) . זה כולל דחיפות , טביעות ולגרום לי להרגיש כמה שיותר אאוטסיידר .
אני ואייס תמיד שיחקנו מתחת למים משחקים שטותיים כמו משחקי פנטומימה שלרוב אייס ואני היינו מחקים את המורים שלנו ואת אסיה אך השנה זה מרגיש לי שונה , אני ואייס הופרדנו מהחדר שלנו , הוא עם שיין , אסיה משתעשעת עם כת השטן , מה נותר לי לעשות ? לשחות .
"מחר בשעה 9:00 , תשתדלי לא לאחר " היא אמרה והחלה ללכת לכיוון אחר
"מתי איחרתי לאן שהוא אי פעם ?! למה שמחר תהיה פעם ראשונה ?" צעקתי לה מעצבים כשהייתה רחוקה .
" לא יודעת , תשאלי את ג'ארד " היא חייכה והלכה מזווית עיניי רשמית
הסתובבתי במהירות מאחוריי
מה לעז..
"אתה עוקב אחריי ?" שאלתי בסופו של דבר , חצי סקרנית , חצי זועמת .
"היית רוצה " ג'ארד ענה
"לא , בשיא הכנות , הדבר האחרון שאני צריכה כרגע זה פושע שעוקב אחריי "
"פושע סקסי – ואני לא עוקב אחרייך "
גילגלתי את עיניי , הסתובבתי והלכתי לכיוונה של אסיה מה שהיה צעד מטומטם מצידי כי אני במילא עולה לחדר ואני מניחה שגם הוא . במהלך העלייה במדרגות הבחנתי בו מאחוריי , עולה באותו קצב שלי .
כשהגעתי לחדר אחרי שניסיתי להאט את דרכי , הוא נכנס אחריי והלך אל חדר האמבטיה ויצא אחרי כמה דקות , עומד שם מול עיניי … בלי חולצה .
אני , הילדה השמנמונת עם השמלה המרופטת מול הגוף האלוהי הזה .
"סיימת לתחקר אותי ?" הוא שאל כשנותרתי עומדת מולו בדממה מוחלטת .
לא , לא ממש .
עברתי מולו , והתיישבתי על המיטה .
"היית רוצה " אמרתי, מצטטת אותו .
הוא ציחקק " אז את בדרך כלל ננעלת בבית הספר בשעות המאוחרות של הלילה בגלל שכשהבנתי את זה חשבתי – "
"-וואו , היא לוזרית " השלמתי וסיימתי את משפטו והוא התאפק לא להוציא את צחוקו.
"בדיוק " הוא ענה עם חיוך קל
הוא התקרב אליי עוד יותר והקרבה בינינו ביישה אותי מאד .
"את יכול בבקשה לשים עלייך חולצה ?"
"למה ? זה מפריע לך ?"
"לא"
"זה מסיח את דעתך ?"
דממה .
הוא נאנח , "זה נחשב לכזה סקס סימבול "
למחרת בבוקר כאשר קמתי , מיטתו של ג'ארד הייתה ריקה והחלטתי ללכת אל עבר השעון , לוודאות שאני לא מאחרת לשיעור שחייה המזורגג .
השעה הייתה 8:30 , הלכתי לשירותים להחליף מהר לבגד ים הכחול שלי ועליו את השמלה הפרחונית שלי , סידרתי את שיערי בצורה הכי מכוערת ונוחה שאפשר , בלי איפור הפעם ועם כפכפים ירוקים מזוויעים של ג'והנה .
התביישתי ללכת לקפיטריה כשאני נראת ככה למרות שאני יודעת שכל תלמידי השכבה היוצאים לשיעורי השחייה בעוד כחצי שעה לא יראו יותר טוב .
נכנסתי בדלת הקפיטריה כשהמבטים של ג'יידן עליי , הוא מסמן בידו לג'ארד ,ובארון וג'אגר גם הם מסתכלים פתאום ומצחקקים ביניהם אפילו יותר גרוע מהפעם שעברה וזאת הייתה באמת הפעם הראשונה שהיה לי אכפת משטויות כאלה .
הביטחון שלי לא גבוה במיוחד אבל גם אף פעם לא היה לי אכפת שעושים ממני בדיחה , יש לי עודף משקל , קארה שלרוב לא מחמיא לי ושמלות שבכלל אבל בכלל לא מחמיאות לי . אם בנות כמוני מסתובבות עם מכנסיים מחטבות וכל מיני בגדים שאמורים להרזות , לי לא אכפת , אני אוהבת שמלות , זה נוח ונשי יותר גם אם זה במחיר ההתייפייפות שלי .
הפעם זה שונה , אספתי את שיערי לפקעת משונה , לקחתי שמלה קצרה ביותר שלא לבשתי מאז שיעורי השחייה של שנה שעברה , מה יקרה כשאני אוריד אותה ואצטרך לחשוף אותי בבגד ים שלם כחול כשכולי חשופה ?
שנה שעברה זה לא הפריע לי , אבל השנה כן . הוא כאן , הוא והחברים המטומטמים שלו.
"מה קרה , הייתה לך פגישה סוערת עם יודה הבוקר ?" הם צעקו לעברי וצחקו יותר חזק
עברתי במהירות לשולחן הארוך של מגישת האוכל ולקחתי שני תפוחים מהסלסלה וברחתי מהקפיטריה למרות ששמעתי את הקריאות של אייס וג'והנה מהשולחן הקבוע שלנו .
התיישבתי בכיסא המציל בברכה בכדי לאכול את התפוחים שלי בשקט , היה שקט ורגוע שם עד שראיתי את ג'יידן ובארון נכנסים לאולם השחייה , ירדתי במהירות מכיסא המציל בכדי להסתלק משם אך שכחתי ללבוש בחזרה את כפכפיי , רגליי היו רטובות והרצפה הייתה מחליקה ביותר . נפלתי , חזק מאד .
"או . מסכנה ג'יג'י , היא נפלה" ג'יידן אמר "מה כדי שנעשה ?"
בארון שם את אמתו על סנטרו והליטף אותו פעמיים "אני אומר שניקח – אופס , התכוונתי 'נעזור' לה "
ג'יידן התכופף , תפס בידי והרים אותי , עד שכבר חשבתי שנשארה בו קצת אנושיות , הוא חייך אליי ואני שמתי לב שאני עומדת עם גבי על קצה הברכה , הוא דחף אותי יחד עם בארון וכך נפלתי לתוך המים .
למזלי אני לא כזאת שחיינית גרועה , החלטתי להישאר למטה במצולות הברכה בכדי לראות את תגובתם על כך שאני לא יוצאת משם .
עברו כמה שניות בודדות וג'ארד וג'אגר הצטרפו למהומה .
שמעתי אותם מדברים על משהו וצוחקים כולם ביחד , עליי , טובעת בברכה .
בשלב מסוים ראייתי הטשטשה וסחרחורת נוראית פרצה , התכוונתי לעלות למעלה אך לא ראיתי כלום , התחלתי לאבד הכרה ולא יכולתי להגיב .
אני מתה ?
אני בגן עדן ?
"אחי , היא לא עולה בחזרה "
"אתה חושב שאני לא יודע את זה ?!! " אני די בטוחה שג'ארד אמר את זה
"את לא חייב לצעוק , ג'ארד !!"
"אנחנו חייבים לקחת אותה משם … זאת הייתה רק בדיחה , לא התכוונו להרוג אותה !" בארון אמר
ואז מישהו קפץ למים , בקטע הזה כבר כל גופי כאב ,ראיתי שחור ואפלה שאופפת אותי ואיבדתי את הכרתי .
לאחר מכן , הצלחתי לראות אור זעיר , ושמעתי משהו.
זה נשמע כמו קול . ניסיתי לחדד את שמיעתי וכל מה שהצלחתי לשמוע זה מישהו שקרוב אליי שלוחש לי כל הזמן " תנשמי " ומאחוריו אמירות של " סליחה ".
אני תוהה מי זה ?
ואז הכל נהיה בהיר יותר . הרגשתי את ליבי פועם מחדש בעוצמתיות . הרגשתי את עיניי נעצמות ומשהו על שפתיי .
זה הרגיש כאילו מישהו מנשק אותי . נישקו אותי רק פעם אחת בכל חיי וזה היה בכיתה ד' .
נישקתי את בראד קולינס … למעשה הוא נישק אותי .
אבל מי מנשק אותי עכשיו? זאת אומרת , אני די בטוחה שאני מתה . נכון ?
נו טוב , התחלתי להגיב לנשיקה ועיניי הצליחו להיפתח באיטיות .
הבן אדם שאני מנשקת , הבן אדם שמעליי שבוהה בי בעיניו הפתוחות לרווחה הוא לא אחר מאשר ג'ארד קארטר.


תגובות (4)

היי. כרגע התחלתי את הסיפור, והוא ממש טוב. ממש.
מצפה למרתון מטורף בפסח❤

27/03/2015 23:44

גם אני חושבת ממש ככה!!

28/03/2015 01:22

אני מחכה גם למרתון הזה, חסר לך שתשאירי אותי בציפייה כזו!

28/03/2015 11:22

תודה רבה , תגובתכן חשובה לי מאד <3

28/03/2015 11:23
13 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך