you'll be sorry 9

«דיימון»
שכבתי על המיטה, שוב , בלי מעש . כבר סיימתי לבחון את כל המסמכים של החברה למזלי אני נולדתי חרוץ , והיה לי קל יחסית להסתגל לכך שאני מנהל חברה בגיל 22.
החלון הפתוח נתן לרוח חופשית וקרירה, כל כך נעימה , לנשוב על החזה החשוף שלי. חיכיתי שמירנדה תצא מהמקלחת. לאחר חמש דקות היא יצאה עם חזייה ותחתון, כמעט התנפלתי עליה לסיבוב שני אבל הזכרתי לעצמי שקלרה למטה וחוץ מזה אנחנו צריכים להגיע למסעדה. «אמבר »
התיישבתי מותשת על הספסל ליד המזרקה בתוך ים של שקיות. בשלוש שעות הס פקנו לגרום לפשיטת רגל למקום הזה . קניון . שמעתי על המקומות האלה. ג'יין הגיע עם עוד מאה שקיות ונכנסתי לשוק יתר כי היא לא קנתה שום דבר לעצמה !
"תסגרי את הפה חומד שלא יכנסו זבובים. ." היא מלמלה בהקלה כשהתיישבה ליד.
" ג'יין מובן לך שאין סיכוי שאני לוקחת ממך את כל זה ??!" נשפתי בכעס.
" מה? למה?" היא תמהה בתמימות.
" זה יותר מדי כסף לא נוח לי עם זה . חשבתי שנקנה חולצה או שתיים לא שנעשה פשיטה על הקניון!" צווחתי.
" אוי יקירה זה כלום ! " היא התגוננה .
" אוי ג'יין, תודה רבה לך על הכל! אבל לא אוכל לקבל את כל זה" נאנחתי ואמרתי.
" יקירתי האם שאלתי אותך? כל זה בשבילך.. לא רוצה לשמוע שום דבר!" הוסיפה כשהתחלתי למחות.
" את מתחילה לעבוד היום בערב יקירה אז תתכונני! " היא חייכה.
" היום באים זוג אנשים חשוב מאוד! ."