אבא שלי

אבא שלי שבשמים, אבא… אבא..
הרבה זמן לא קראתי לך ככה. אני יודעת שהתרחקנו השנה.. התרחקנו מאוד.. אפילו.. אםילו קצת שנאתי אותך, אבא שלי..
אני יודעת שקרו דברים רעים השנה.
המכתב הזה זה נסיון למצוא מה טוב בכל אחד מהדברים שקרו…
אמא שלי נפלה.. התרסקה.. הייתה הרבה זמן בבית.. קשה לחשוב על משהו טוב שיוצא מזה… האמא שלי, זו שטיפחה אותי, שילדה אותי שוכבת, מרוסקת, חלשה… כבד. עצוב.
אני חושבת שזה היה מין פתיחה לשנה גרועה שכזו… אבל אני חושבת שאם השנה הזו לא הייתה גרועה אז הייתי נשארת בבית הספר הקודם שלי.. כשאמא נפלה לא הלכתי לבית הספר בכלל. בכלל. וזה כאילו היה הקיו לשנה שאני אחסיר בה מלא.. וכשמחסירים מלא כבר כמעט שוחכים כמה כיף עם החברות ומתחילים לזכור רק את הדברים הרעים שקרו איתם.. וזה מה שהיה.. וזה מה שגרם לי לעבורר בית ספר..כנראה שזה הדבר הטוב שיצא לי מזה..זה היה גורל.
הפגיעה הזו שנפגעתי מהחברה הטובה שלי הייתה הבאה בתור… ששברה אותי.. שריסקה אותי… אפשר לומר שזה היה לרעתי.. אבל פתאום גיליתי בזכות זה שכל חיי התאמתי את חיי לפי חברה. רציתי לשבת יום אחד בשקט שלי בבית, אבל לא, יש יומולד למישי, אז הולכים. זה דוגמא קטנה אבל כך היו כל חיי. וכשקרה מה שקרה עם החברה שלי, למדתי להפסיק. פתאום אני כבר לא חייבת כלום לאף אחד. זה מה שיצא טןב מזה.
הדבר הבא שקרה זה היה השוק שקיבלתי כשאחותי נסתה להתאבד… אני באמת חושבת מה יצא טוב מזה… אולי זה שלמדנו להבין קצת ממה שהיא באמת עוברת… למרות שהיא לא מסםרת לנו כלום.
אחרי זה הייתה את השנה הקשה, את השנאה שלי כלפי כולם את ההתנתקות… אני חושבת שהדבר הטוב שיצא מזה, זה שלא היה לי כל כך קשה לעבור בית ספר כששנאתי אותם.. זה הקל על ההחלטה שכנראה הייתה הגורל שלי….
אלו היה המקרים הגדולים אבא, ויש עוד רבים קטנים אחרים… אוהו.. כל כך רבים.. כל כך…
יש לי אחות מישראל, לא אחות ביולוגית, אבל מישהי שאני מחשיבה היום כאחות, שכנראה הגורל שלי היה לפגוש אותה… כי בזכותה המכתב הזה בכלל קיים.
אני אוהבת אותך אבא שלי. והיום זה היום הכי מתבקש כדי לחזור אליך ולהגיד, התגעגעתי.
תודה על שנה קשה.. כנראה שזה הגורל שליי..
מתגעגעת, עדן נחום