אלוהי הפרטים השורדים…(ארוך, אבל שווה קריאה לדעתי.)

michaelb 25/02/2016 774 צפיות 19 תגובות

כותרת קצת מוזרה,
ידוע…
מקווה שהכל יהיה מובהר לאחר סוף הקטע.
מוזמנים לכתוב מה עולה לכם בראש לאחר שתקראו :)

לאחרונה עלתה לי תאוריה לגבי "טוב".
מה ההגדרה של טוב, והאם היא אובייקטיבית\סובייקטיבית.

אנחנו חיים בעולם יחסי, כידוע.
דבר שטוב לי, יכול להתפרש כלא טוב אצל חבר שלי, ודבר שטוב אצל חבר שלי, יכול להתפרש כלא טוב אצלי.

הכלל "טוב" באופן מוסכם על כל בן אדם על פני הכדור ועל כל יצור מחוצה לו, הוא "מילוי חוסר יחסי אצל אדם מסוים".
אסביר בדוגמה –
אני יכול להיות אדם גאוותן אבל לא גרגרן, ולהרגיש טוב כשיתמלא לי הסיפוק בו אנשים רואים אותי מכניס כדור לסל, אבל לא כשאוכל שתי לאפות שווארמה.
חבר שלי יכול להיות גרגרן אבל לא גאוותן, ולהרגיש טוב כשיתמלא לו הסיפוק בו הוא אוכל שתי לאפות שווארמה, אבל לא כשאנשים יראו אותו מכניס כדור לסל.

כל אדם, לפי תכונות הנפש העכשוויות שלו שהתפתחו במשך חייו בדרך מסוימת (זה נושא בפני עצמו, כיצד תכונות נפש מתפתחות.).

אבל, האם "טוב" יכול להיות לא רלוונטי לאדם המסוים?
האם אדם יעשה טוב לעני (לדוגמה) כי ככה?
לא.
הכל אינטרסים, גם הדברים הטובים (אגב, אינטרס אינה מילה גסה.).
כשאדם עושה טוב לעני, ומנדב לו 10000 שקל, הוא עושה זאת בשביל שיתמלא אצלו החיסרון בנפש שמופיע "רחמים" (לדוגמה) אצלו בנפש.

אבל למה לכל אדם יש חיסרון אחר?
למה כל אדם רוצה סוג "מילוי"\"טוב" אחר (מילוי = טוב, על פי נתון עכשווי שהוכח לפני כן.).
התשובה היא פשוטה –
אדם רוצה מילוי מסוים, משום שהמילוי הספציפי הזה בשבילו, עוזר לו\לקרוביו ואהוביו, לשרוד בסביבה בה הם חיים את חייהם ביחס לאינטרסים הפרטיים שלהם.

אביא כמה דוגמאות מוכיחות גם לזה:
-אסקימואי, ירגיש "מילוי" (שוב, תחליפו את "מילוי" במילה "טוב" אם בא לכם.) כשיצוד דב קוטב וישתמש בפרווה שלו לצמר עבור התינוק החדש שזה עתה נולד לחיק משפחתו.
-נווד במדבר, לעומת האסקימואי, ירגיש "מילוי" כשימצא נווה מדבר חדש עם אגמון מים נקיים עבורו ועבור משפחתו הצמאה.
כאמור, במציאות המעשית נוצר מצב של שרידות יחסית (האסקימואי צריך חום, הנווד – מים).

אז עד כה, הכלל ל"טוב" הוא – מילוי חוסרים פרטיים שנובעים מצורך הישרדותי מסוים.
אבל,
חסר עוד כלל אחד לצרף אל הכלל העכשווי.
הכלל שאני רוצה להוסיף,
הוא "קשירה אל כלל".

אסביר את עצמי:
הכלל העכשווי, מסביר למה שארצה לעשות דברים הישרדותיים למיניהם, אבל –
הוא לא מסביר למה אשמח כשהבן שלי ייתן לי חיבוק ענק ויגיד לי "אבא, אני אוהב אותך!",
הרי אין כאן שום אלמנט הישרדותי, אלא רק אהבה של אבא אל בן.

ההסבר לכך לדעתי הוא פשוט ואף קשור ומתמצא בכלל הראשון שהגדרנו ל"טוב" (מילוי חוסרים פרטיים…) –
אצל כל אדם קיים הצורך להשתייך אל "כלל" מסוים (אם זה "בני זוג", אם זה "משפחה", אם זה "חברים", אם זה איש\אישה ידידים בעלי ערך מסוים (ערך הכוונה לתכונה – "רחמנות", "נדיבות", "חכמה" וכו'..).).
חלקנו מסתירים את חלק מהצרכים הללו על מנת לקדש צרכים אחרים, אך הצרכים כולם קיימים בכולנו.

אז לבסוף, ה"טוב" היחסי, הוא טוב של מילוי חוסרים פנימיים והשתייכות לכלל מסוים.
כאשר מתממש אחד משני החוקים הללו, המוח משחרר "דופמין" והאדם מרגיש את ההרגשה הנכספת :).
יוצא, שבעצם, האדם המושלם מבחינת טוב, הוא זה שמחזיק בטוב האובייקטיבי.
האדם המושלם הוא זה שכל החוסרים אצלו מלאים, והוא משתייך אל הכלל הכי כללי.

זהו. פרקתי :)


תגובות (19)

אוסף של שטויות.

25/02/2016 05:45

    חחחח…
    דני, נשמה שלי… אם באמת כתבתי אוסף של שטויות לדעתך, תירק לי ביסוסים על הפנים.. :)

    25/02/2016 09:57

    לעשות טוב זה לא בהכרח קשור ל"מילוי חוסרים". טוב יכול להיות מה שמוסרי וצודק, מה שאלוהי, מה שממולץ רפואית, מה שדרוש לשימור כדור הארץ וכו' שלאדם אין צורך פיזי או נפשי או שום הרגשה של צורך בהם, אבל הם עדיין טובים מטבעם, כמו כן לגבי זה שהטוב קשור בשייכות לקבוצה, אותה הטענה. מעבר לכך, המושג "טוב" הוא בלתי ניתן להגדרה, מה שנקרא באנגלית "ineffable". זה כמו להסביר לעיוור מהו צבע או לנסות להסביר מהי אהבה או מה מרגישים כשמתים.

    25/02/2016 12:06

    אחי.. אז למה לאכול את הראש חחח ????
    דיברתי על הרגשת "טוב" ולא "טוב" בתור מציאות אמתית של טוב.

    25/02/2016 14:41

    זה לא מה שמשתמע ממה שכתבת.

    25/02/2016 15:09

    כן… כי דיברתי על "טוב" בלי לחלק בבאור, וזה גרם לבלבול. בלבול לגיטימי אבל לא רלוונטי.

    עכשיו, אם תפרש את הקטע לפי הבאור של "טוב" כהרגשה פרטית שנתתי עכשיו, יש הסכם על הכללים?

    25/02/2016 15:23

    אלו דברים ברורים, זה ברור שכשאתה משיג משהו שחסר לך אתה מרגיש טוב. לא חידשת כלום.

    25/02/2016 18:23

דני תתנצל! חח אוסף של שטויות זה לא, אני חושבת שכל מילה נכונה… ;)

25/02/2016 09:09

    ואני חושב שאת סתם אישה נחמדה וטובה ולא באמת מתכוונת ;) …

    25/02/2016 10:01

אל תיעלב אבל אני אסתור את הכללים שלך:
נראה לי שאתה מתבלבל עם 'סיפוק יצרים' שזה הכלל הראשון שלך. זה לא 'טוב'.
לרוצח סידרתי יש יצר לרצח וכאשר הוא מסופק אז הוא משחרר 'דופמין'.
בקשר לכלל השני שלך:
האם בעלי החיים היונקים הם 'טובים'?
הדוגמה של אבא ובן מופיע בעולם החי.
המונח של 'טוב' ו'רע' הוא רק שלנו, בני האדם.

אתה רוצה קצת לדעת על טוב ורע?
קרא על 'איד', 'אגו' וה'סופר-אגו' של אבי הפסיכולוגיה המודרנית שהוא זיגמונד פרויד. ה'סופר-אגו' זה הקול המצפוני שיש לכל אחד מאיתנו בראש ומטיף לנו על ה'טוב' וה'רע'.
אתה מנסה להמציא פסיכולוגיה חדשה של טוב ורע.

25/02/2016 10:00

    תסתור בשמחה! בסופו של יום כתבתי את זה כדי לשמוע דעות סותרות :)

    לגבי האמירה הראשונה – נו מה הבעיה אחי? הרוצח הסדרתי מחפש לספק חוסרים שמתבטאים ביצרים שדורשים סיפוק (משמע – הוא צריך דבר חיצוני לו שימלא אותו רגשית וייצרית.).
    גם הרוצח סדרתי, נכנס אל כלל הטוב.
    (העניין הוא טוב סובייקטיבי. הטוב הסובייקטיבי יסופק אצלו, האובייקטיבי לא (מאחר וכל בנאדם לעולם יהיה סובייקט. האוסייקט הוא רק איש תאורטי שכיף לדבר עליו למען ההתפלספות.).

    לגבי האמירה השניה – ביחס לקטע – היונקים שמיחסים עצמם לכלל, אכן ירגישו "טוב" בגלל הכלל שהכניסו עצמם אליו.
    האם זה טוב מוחלט? לא. מאותו עניין שטוב אובייקטיבי לא מושג ולא יושג על ידי חיה כלשהיא..

    באמת אקרא את הספרים הללו. תודה :).
    שוב גברבר, לא המצאתי שום דבר ולא התיימרתי לספר לך את הטוב המוחלט ומהות החיים.
    רק הצגתי כלל יחסי שמשתנה בין אנשים שהוא הסיבה לכך אנשים מרגישים "טוב"..

    25/02/2016 10:12

    אז לא הבנתי את הפוסט שלך.
    האדם ה"טוב" הוא אדם שמכיל בו את שני הכללים?
    (כי בסוף רשמת שהאדם המושלם מחזיק בטוב האובייקטיבי)

    ואגב,
    איד, אגו וסופר-אגו הם לא ספרים. הם החלקים של אחד המודלים (אני לא זוכר את שמו של המודל) שמרכיבים את נפש האדם.
    חיפוש בויקיפדיה תספק לך מספיק מידע.

    25/02/2016 10:47

    בד"כ כשדנים על טוב, דנים על אמת מוחלטת מבחינה כללית טובה.. לכן אני מבין מאיפה נובע הבלבול שלך.

    ההגדרה טוב שאני התיחסתי אליה היא "טוב פרטי" ואלו כללים שתקפים להיטלר שהורג נחותים באותה מידה שהם תקפים לתינוק חסר דעה שאוכל גרבר…

    25/02/2016 15:09

מממממ הבנתי למה אתה מתכוון , אבל אני לא חושבת שאתה משתמש בהגדרות מדוייקות. "מילוי של חוסר"…. זה פשטני כללי מוזר וקשור בצורה עקיפה לפעמים ,לדעתי. כשבן מביע אהבה , כביכול מי שזה עשה לו טוב ושימר את זה , שרד יותר כי בניו דאגו לו.. אז יש יותר אנשים שזה עושה להם 'טוב' . אבל זה ממש לא מוחלט. בעיניי האחר אולי לא אכפת לו מבניו. מה זה חוסר? חוסר זה דבר שלא קיים. רק בדמיון שלנו זה קיים. הכל חסר… או הכל שלם… אין איך למדוד וזה לא רלוונטי. אנשים מרגישים טוב לאו דווקא מסיבות הגיוניות או אמיתיות או רציונלית או הישרדותיות. אלא רק מאמונה. אני חושבת לפעמים נגיד שסמים זה רע ולפעמים שזה טוב. סמים זה לא רע או טוב בכללי. אבל השאלה באיזו מחשבה אני מאמינה. אם אני מאמינה שזה נותן לי משהו , מפצה על חוסר , משהו שהוריי לימדו אותי שצריך… אם זה הרגל בשבילי לחשוב ככה שלאו דווקא האמונה בו מרגישה טוב, סתם נוח וחוסר תשומת לב… אז 'לעשות מה שאתה מאמין בו' זו התשובה. וזה מסובך ושוב פעם בעייתי כי אמונה משתנה מרגע לרגע , היא ברוודים , היא אמביוולנטית… אבל אז האמונה שאתה עושה מה שאתה מאמין גם עושה לך טוב. האדם המושלם מבחינת טוב , לדעתי , זה אדם שללא קשר לסביבתו מאמין שהוא מצליח לווטא את עצמו בצורה הגבוהה ביותר פלוס לרכוש קשרים קרובים ו משמעותיים בעקבות זה. מימוש עצמי קיצר וקשרים. וזה ככה בעיניי בעקבות מבחן התוצאה חח . למרות שיש אנשים שטוב להם בבדידותם. ממ.. מעניין . סותר את התאוריה של שנינו מעט (: אבל הביטוי עצמי בעניי נשאר ללא רבב.

25/02/2016 17:58

    מהעיניים שלי את אומרת כמוני ברוב, ומסתייגת במעט (שהוא לא כ"כ משנה…).
    אפשר לומר שאת אפילו אומרת את אותה הגברת בשינוי הפונפון של האדרת :)..

    בכל מקרה, נושא שצריך להמשיך לחקור אותו עד אינסוף…

    25/02/2016 19:27

אל תוריד מערכי בבקשה! אמנם אני אישה נחמדה, אבל גם בהחלט חושבת על המילים שאני כותבת…

25/02/2016 20:37

חוח, לא. אמור להיות סלאשים איפשהו. זה ממש לא חוסר של משהו , חוסר לא קיים. זה יכול להיות כמו חוסר. ועוד אלף דברים אחרים. כמו סתם הרגלים. לכן לפצות על חוסר זה אולי טוב. אולי. כי יכול להיות גם רע אגב, תלוי באמונה. וטוב לא חייב להיות רק פיצוי יל חוסר אלא הרבה דברים אחרים. לכן פסלתי חצי מהתאוריה שלך על כך שחוסר זה מרכיב כה משמעותי (חיחו כי אני בכלל טוענת שהוא לא כזה קיים או קשור או רלוונטי… או קיים , כבר אמרתי?) האמונה והמימוש הם בעצם עיקרי התאוריה שלי. יש לנו קווין מקבילים בתאוריות ידידי , אבל הן לא קרובות ללהיות מקבילות … הן יותר כמו "נפגשות בנקודה מסויימת" ומשם ממשיכות הלאה למקומות שהן בחיים לא יפגשו בהן שוב יחדיו. והגיברת… וול… יש לה קרובת משפחה מיפן.

26/02/2016 00:02

אני אישית חושבת שהפוסט שכתבת מדהים. לא כי חידשת לי משהו, מה שאמרת זה מחשבות שהגעתי אליהן מלכתחילה בעצמי, אלא שימח אותי לדעת שאני לא היחידה (מילאת לי חיסרון, תודה ;) ).
אני חושבת שבסופו של דבר כולנו מונעים מאינטרסים קיומיים. התבטאות של אהבה, זה בסופו של דבר גם אינטרס. לאדם יש צורך בסיסי בהערכה חיובית (אם אני לא טועה זו אמירה על פי רוג'רס ). כולנו צריכים את זה. אני חושבת ש"אהבה" זה ההגדרה של טוב יחד עם המניע . כמובן שקיימת אהבה עצמית או אהבה שבעיניי הכלל תיחשב כסוטה (לא בהכרח פדופילים ואנסים כמובן). אנחנו פועלים נטו מתוך מה ש"טוב" לנו, מה שאנחנו אוהבים וזה בעצם ההנאה, מה שגורם לנו לשרוד. אהבה, טוב – קרא לזה איך שתרצה, זה ערך הקיום שלנו. כל אהבה באשר היא.
אם נסתכל על זה בדרך קצת יותר טכנית, "טוב" נחלק להרבה מאוד מגוון של היבטים – מוסרי זה אחד מהם, קצת קשה לי לתת עוד אבל אני יודעת שהם קיימים ושהם רבים.
אולי בכלל "טוב" משמש אותנו כהמניע עצמו? טוב לנו לקבל יחס חיובי מדמות חשובה . טוב לנו לאכול . טוב לנו לרקוד. טוב לנו להכין שיעורים . טוב לנו לכתוב במרקר ורוד על הקיר. כי הרי כל מה שמניע אותנו זה אינטרסים. אנחנו תמיד נחתור למימוש העצמי שלנו – ואולי זה ה"טוב" האמיתי.
מקווה שלא סתם חפרתי ואמרתי את המובן מאליו חח

26/02/2016 17:26

באמת אוסף של שטויות. ממש אבל. כל דבר מאוד שטותי בנושא הזה.

29/02/2016 14:42
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך