אני בחיים לא ישכח את היום שבו נטשו אותי, ואת היום שבו עזרו לי
אני בחיים לא ישכח את היום שבו נטשו אותי הבן אדם שאני הכי אוהב בעולם נטש אותי, כאילו הוא לא רצה אותי יותר. ואני בחיים לא יישכח את מי שעזר לי לקום, ולהתאושש מהנפילה.
זה היה יום בהיר אחד, זה היה יום שלפי איך שהשמיים נראים הולך להיות טוב. נסענו באוטו הסתכלתי על הנוף דרך החלון כולי מחייך. עד שהאוטו עצר באיזשהו מקום לא מוכר, אבל זה לא היה כל כך משנה לי כי אני עם הבן אדם שאני הכי אוהב. הוא פתח את הדלת שלי החזיק אותי ברצועה ואני קפצתי מהמושב. הוא הוציא כדור מהכיס שלו, וזרק לי חשבתי שהוא רק רוצה לשחק איתי. כאשר הוא זרק לי את הכדור אני רצתי כדי להביא אותו הוא זרק את הכדור כל כך רחוק, לפתע שתפסתי אותו שמעתי את המכונית נוסעת, אבל לא חשבתי שזה הוא. כשבאתי הוא לא היה שם ובכיתי, חשבתי שהוא אולי הוא יחזור עוד מעט. חיכיתי וחכיתי והוא לא בא. בכיתי מה לא עשיתי בסדר, אני לא הראתי לא מספיק שאני אוהב אותו. הגיע הערב לא ידעתי איפה אני יישן, בכיתי. זה היה כל כך נורא. ישנתי ברחוב כמה ימים, ואחרי זה עברו חודשים, ההייתי רעב ומלוכלך, והיו על הפרווה שלי כל מיני קרציות וטפילים אחרים. עד שאיזה בחור אחד הסתכל עליי, והוציא את הפלאפון שלא והתקשר, ודיבר תוך כדי שהוא מתסכל עליי. אחרי כמה דקות ראיתי מכונית וממנה יצאו כמה אנשים, איזה אישה אחת הביאה לי נקניק, הרגשתי שאולי הם רוצים לעזור לי. הם הרימו אותי והכינסו אותי לתוך המכונית. אחרי כמה דקות אחדות הגענו למקום מוזר, מקום שיש בו מלא כלבים. הרגשתי שיש להם כוונה טובה, ואולי הם באמת רוצים לעזור. הם הביאו אותי קודם כל לאיש עם החלוק הלבן שמידיו היה ריח של תרופות. הוא בדק אותי, הבדיקות היו נורא מכאיבות, אבל אחרי זמן קצר הוא נתן לי זריקה. וקילח אותי עם סבון. הרגשתי יותר נקי ולא מגרד יותר, באותו רגע ההייתי בטוח שאני יכול לסמוך עליהם והם פה בישבילי ובשביל עוד כמה כלבים. התחלתי לאכול נראתי יותר יפה ויותר חזק. וגם שיחקתי עם כלבים אחרים. והאנשים שם פשוט נתנו לי אהבה אין סופית הרגשתי שיש מישהו שאוהב אותי. אפשר להגיד שבאותו רגע הייתה לי שמחת חיים כל כך גדולה. ואחרי כמה חודשים באה לקחת אותי משפחה אחרת, גרתי איתם בבית וישנתי איתם במיטות וגם הם נתנו לי אהבה אין סופית. הרגשתי שמצאתי משפחה חדשה חזרתי להיות שמח יותר ויותר. כל כך שמחתי.
אשמח עם תראו את הסרטון
בטח הבנתם שהקטע מדבר על כלבים שנטשו אותם. ועל עמותות שעזרו להם להחלים. ולחזור להיות שמחים.
סורי עם הסרטון קצת מגעיל אותכם בהתחלה, אבל חשוב שתראו עד הסוף ותאמינו לי שאם תראו עד הסוף זה לא יגעיל אותכם.
תגובות (4)
זה באמת דבר שמעצבן אותי.
תמיד כולם שמים לב רק לכלבים אבל מה עם חתולים? מה הם לא קיימים? האמת היא שאני אף פעם לא קניתי חתול את כולם לקחתי כגורים (ברור שבלי אמא) מתחת לבית.
אני מסכימה עם שתיכן (מכלבים אני מפחדת כי יש לי טראומה) חתולים נמצאים אצלנו כל הזמן בגינה ולמרות שהם לא שלנו אנחנו מאכילים אותם ונותנים להם את מה שהם צריכים בכל פעם.
ובכלל אם אתם מדברים על כלבים וחתולים זה יכול להיות יופי של האנשה לגבי ילדים כמונו רק שההורים שלהם נטשו אותם, מה הם אמורים להגיד על זה?
אין לי טראומה משום חיה ממה שציינתן.
ובת אל,
הכתיבה המדהימה שלך,
הצליחה לרגש אותי,
תמשיכי ככה!!
אני אישית מאוד מתחבר לנושא הזה,
היה לי כלב שמת בגיל 14 לפני כמה שנים,
ממש אהבתי אותו…
זהו כלב שהתעללו בו ומצאנו אותו ברחוב
ואז החלטנו לאמץ.
בקיצור, זה ממש עצוב שמתעללים, וריגשת.
אנשים צריכים להשתנות.
אני מסכימה כלכך! וזה נכון שיש גם חתולים נטושים, אבל זה לא אומר שהבעיה של הכלבים קטנה יותר.