אני פורשת. למה? כי לא מגיבים לי. את צריכה לכתוב בשביל עצמך.
ישבתי לי מול המחשב. זה היה אחרי חודש שהייתי באתר. כבר הפסקתי להתרגש מעשרה צפיות או משהו בסגנון. אני כתבתי. כתבתי גרוע. אבל כתבתי.
הצפיות שלי לא עלו ליותר מעשרים, ותגובות, בשבילי תגובה אחת הייתה שיא.
הפעמים היחידות שבהן היו לי יותר מתגובה אחת היו כשהעליתי תחרויות סיפורים ומחקתי אותן בגלל שאף אחד לא כתב קטעים לשלבים.
הייתה רק מישהי אחת שהסתכלה על הסיפורים, ואגב, אלין, ממש התבאסתי כשהפסקת לכתוב את מה שנכנס ללב תמיד יישאר שם. אני חושבת שדווקא לו היה הכי הרבה פוטנציאל לצאת לאור. רק למקרה שלא הבנתם, מי שזוכר אותי, אני אנונימי/ת – יובל.
פרשתי מהמשתמש הזה בגלל סיבות משלי וזה לא היה קשור, אבל כשפרסמתי הודעת חצי פרישה, או כשראיתי הודעות פרישה, הרבה פעמים נתקלתי במשפט הזה; את צריכה לכתוב בשביל עצמך.
ברור שאני כותבת בשביל עצמי קודם כל, אבל למה אני כותבת באתר הזה? בשביל שאנשים יסתכלו על הסיפורים שלי! שיגיבו ויבקרו ויכתבו את חוות דעתם! אם לא הייתי כותבת גם בשביל תגובות או בשביל שאנשים יקראו, אני פשוט אכתוב על המחשב בלי להראות את זה לאף אחד! כאן אני כותבת בשביל שאנשים יקראו את הסיפורים שלי ובשביל להשתפר.
אז תפסיקו לכתוב את זה כל הזמן. מצידי תכתבו, תישארי! לא! למה?! או מגילות במוגע למה לא או כל מני דברים, אבל זה לא.
ועוד משהו; לכל שונאי הביקורות משום מה למינהם. דברים כמו: חרא של סור, לא אוהבת, מדרגת אחד, די כהר אם סיפורים כאלה וכאלה, אלה לא נקראים ביקורות!
מה שנקרא ביקורות, זה לכתוב מה היה חסר בקטע, ומה לא היה כתוב בצורה נכונה, או מגילות שכתוב בהם דברים כאלה! לרוב אני רואה את שנהב ואחין וסטרינגריי עושות את זה וכל הכבוד להן, אבל כולכן לדעת לקבל ביקורת! אתן רוצות להמשיך לכתוב בשפה ירודה ולא נכונה טףועם מלא שגיאות כתיב? תלמדו לקבל ביקורת!
וכתבתי את זה ללשון בנות כי הבנים שיש באתר, או מקבלים ביקורת ללא ידיעתי, וגם אם כן, אני חושבת שהם דווקא יודעים לקבל ביקורת, גם אם לא תמיד מפנימים אותה, מה שלא טוב…
בכל מקרה, אני מצטערת אם חפרתי!
תגובות (12)
היי, אני ממש מצטערת בשבילך על כל מה שכתבת פה. באמת מבאס להשקיע במשהו ולא לקבל איזה פידבאק קטן..
האמת שלא יצא לי לקרוא משהו שלך, אני רק היום נרשמתי לאתר, אז גם לא יצא לי להכיר אותך :(
מאחלת לך המון הצלחה בהמשך, ואל תפסיקי לכתוב! :)
זאת כבר הפעם השנייה שאני נכנסת לסיפור הזה ואני פשוט לא יודעת איך לנסח את התגובה שלי.
אני לא אתחיל להגיד את אותה תגובה מוכרת. את האמת? אני לא חושבת שקראתי סיפורים שלך כמעט בכלל. אולי במשתמש הראשון שלך, אבל כן הכרתי אותך. לפי מה שראיתי את מאוד פופולארית כאן ויש כאלה שתמיד הגיבו לך. אפילו התרגשתי שכתבת שאני כותבת יפה.
אני רוצה להגיד לך להישאר, אבל אף אחד לא יכול להכריח אותך. כל מה שאני יכולה לומר שתחשבי על זה עוד קצת, ובסופו של דבר תבחרי מה שאת בוחרת לנכון. אני מקווה שזה יהיה להישאר.
אני בהלם. בחיים לא הייתי מנחשת שזו את.
ואת צודקת לגבי התגובות, זה די מבאס להשקיע ולא לקבל חוות דעת.
לגבי הביקורות, אני מביאה כאלה בשביל לעזור. לפעמים מתוך שעמום ויוסר רצון לכתוב, אני פשוט מבקרת. ולקבל ביקורות אני יודעת.
אני משתדלת כל פעם לעלות רמה בזכותן.
~עדיין בהלם~
ולגבי המשפחות, דברי עם אלין.
שנהב, את בהלם כי רמת הכתיבה שלי השתנתה, או בגלל שהסגנון שונה, בגלל מה? סתם מסקרן אותי לדעת…
אני בהלם מזה שפתחת חדש~
את בעצם שמת לב. לשינוי שעברת?
שינית כתיבה, אני לא יודעת אם הורדת אותה או העלת. אבל שינית ז׳אנר, אני צודקת?
את לא פורשת, נכון?
לא פורשת.
ושיניתי ז'אנר, כן. פעם יותר ניסיתי להתפזר בין כל הז'אנרים, לא ממש הצליח. עכשיו אני יותר מתמקדת בסיפורי חיים. אני מניחה שזה בגלל שיותר כיף לי וקל לי לכתוב אותם…
אני עכשיו מנסה (ודגש על מנסה), לכתוב סיפור פנטזיה. בינתיים יוצא לי גרוע, אז אני לא מפרסמת…
הסיפורים שיש לי עכשיו בפרופיל הקודם הם יותר דומים לסיפורים שיש לי כאן, כי כבר אז התחלתי לעבור שינוי ולהפוך את הסיפורים שלי לדכאוניים במקצת, או לפחות רובם.
נכון בתחרות שלך? ששאלת מה הז׳אנר האהוב ומה הז׳אנר השנוא?
אז כתבתי שאיןלי ז׳אנר שנוא בגלל שסופר/מחבר צריך לדעת לכתוב בכל ז׳אנר.
את המד״ב ואהבה היה לי די קשה לכתוב. אני החלפתי נושאים במהירות וכל פעם הוספתי פנטזיה, אבל מה שהיה טוב בקושי הזה הוא שלמדתי להסתדר גם עם המד״ב. אני יכולה לסמן עליו וי. אני בסהכ מתנסה.
אני מאמינה שגם את יכולה :)
שכחתי. המטרה של הקטע הזה היא לא להבהיר שאני פורשת. בשום פנים ואופן לא. אני אמשיך לכתוב ולא משנה מה רק רציתי להכביר תחושה ומסר…
יובלה יקרה,
אז ראשית, גם אני לא ממש האמנתי שזו את. למען האמת, אני חושבת שלא קראתי קטעים או סיפורים שהעלת מהפרופיל הזה. אולי כן ואני לא זוכרת, אבל נדמה לי שלא.
את יודעת, אפשר לבקש ביקורת מאנשים. היית יכולה לפנות אליי למייל עם שם המשתמש בזה ולבקש ממני לקרוא סיפור/קטע שהעלת. אני לאחרונה מתרחקת המון מהאתר, החצי-פרישה השפיעה עליי. כך יוצא שאני לא קוראת הרבה קטעים. אבל בכלליות, יכלת לפנות לכל אחד. אני בטוחה שבאמת היו אוהבים את הדברים שכתבת או שהיו נותנים ביקורת בונה.
אל תצפי רק לתגובות, תגרמי להן להגיע.
אני שמחה שאת לא מתכוונת לפרוש, את כותבת מדהימה ואני מאושרת שאת כאן.
ולגבי הסיפור שכתבתי, כן. הוא כתוב ברמת כתיבה גבוהה יותר האחרים. גם אני אהבתי אותו [אפילו שהוא טעון שיפור רציני]. סליחה שהתכזבת. אולי אני אמשיך לכתוב אותו יום אחד.
תודה לך על הכל, יובל. את היית קוראת את הסיפורים שלי עוד מתחילת הדרך באתר. נתת לי מוטיבציה להמשיך. סתם רציתי להודות לך, שתדעי.
אני אצרף אותך לצ'אט של המשפחות [אזהרה: רובם מטרידים].
בהצלחה באתר;)
מוזמנת להסתכל בג׳ימל~ הוספנו אותך (:
בס"ד
וואו, אני כל כך שמחה שאת לא פורשת!! היה לי ממש עצוב לקרוא את מה שכתבת, ומאד הבנתי על מה את מדברת. זה מוכר לי ולעוד המון משתמשים פה אני חושבת, וזה ממש קשה לכתוב משהו ולראות שאין תגובות. אני ממש מעריכה את אלו שהגיבו לי ואני רוצה שהן ידעו שהן שימחו אותי מאד.
אני חושבת שלפחות כשיש לך באמת משהו טוב לומר על השיר או הערה שנותנת משהו, ולא "מדרגת 1", ממש כדאי לכתוב את זה. כשמישהו למשל אומר לי: את נראית יפה היום, ואני רואה שהוא מתכוון לזה באמת, זה עושה לי כזאת הרגשה טובה, ואני חושבת: מה היה אם הייתה עוברת לו בראש המחשבה שאני נראית יפה והוא היה מעביר אותה וממשיך את החיים ולא אומר לי אותה, כמה זה חבל כי כמה טוב זה עשה לי. ולכן מאז שהבנתי את זה אני ממש משתדלת כשיש לי משהו טוב לומר למישהו, לא להעביר את זה אלא פשוט להגיד. בשבילי זה כמה שניות או דקות ובשבילו זה הכל.
(איזו תגובה ארוכה… וואו… מה עבר עלי?… אבל הכל זה מה שאני באמת חושבת.)
ממ, בואי תני לי לספר לך כמה דברים הייתי רוצה לעשות ואני לא עושה, ואז אני אספר לך איזו תכונה זוועתית שלי גורמת לזה.
אני צריכה לכתוב הרבה פרקים, קטעים וסיפורים. אני צריכה להתקדם כבר ברשימת הצפייה הענקית שלי. אני צריכה לסדר את הארון שלי וליצור מלתחה חדשה. אני צריכה להכין יותר מאכלים ולעזור יותר בבית.
מכנה משותף? כמובן שיש. הכל זה דברים שבאמת, הם לא כאלה קשים. הם באמת קלילים אם לתת להם כמה זמן, וזה לא לוקח ימים ארוכים.
הבעיה היא העצלנות, שמונעת ממני גם לקרוא הרבה. באמת שאני לא קוראת גדולה כמו שאנשים שלא מכירים אותי חושבים. במיוחד במחשב, ועם הבעיה שלי של לשבת במקום ליותר מדקה ולהתרכז במשהו.
ככה שנגיד שעל כל… שלושים קטעים שעולים לאתר? אני קוראת חמישה גג. וגם זה את הקצרים, באמת שקשה לי על מסך. אני מספיק מסתבכת עם דפים.
עכשיו, גם אלה שאני קוראת כל הדרך עד לסוף, אני מתעצלת להגיב לרוב.
עכשיו בואי ואני אספר לך שראיתי אולי שניים-חמישה קטעים עם התמונה שלך וזה ^^" אז בהחלט לא קראתי קטעים שלך, מכאן שלא הגבתי.
את מוזמנת לשלוח לי תמיד התראה שהעלת משהו ואני אשתדל לקרוא, ואם יש קטע או יותר שכבר העלת ואת רוצה שאקרא, ספרי לי עליו. אני מאוד לא רוצה שתפרשי בגלל דבר כזה.
לקח לי יותר מחצי שעה לכתוב את התגובה הזו, סיפור ארוך.