בידיוק כמו שאני
הרבה זמן פחדתי להעלות את הפוסט הזה. להגיד את המילים האלא שישקפו את העצבים שמחלחים בי כבר הרבה זמן. העצבים שגורמים לי לדמעות בעיניים ולחסור הבנה. אז נמאס לי מלחשוב מה אחרים חושבים עלי. תדעו שלא באתי כדי להטיף. בטח שלא באתי כדי שתרגישו רגשות עצבים. באתי לשתף ולקוות להבנה ואם תקחו את זה אחרת אז זאת כבר הבחירה שלכם.
אז ככה תמיד הייתי ילדה רזה ולא משנה כמה הייתי אוכלת תמיד נשארתי ככה. אז בטח תגידו לי עכשיו שמה הבעיה ושאיזה כיף לי בטח להיות כזאת. אבל הייתי גם נמוכה מאוד והיו לי אצבעות מוזרות. היו קוראים לי הילדה עם האצבעות כל פעם כשרצו לרכל אלי כשכאילו אני לא שומעת. היו מקניטים אותי צועקים לי שאני גמדה וקטנטנה. היו מרביצים לי כי חשבו שזה בסדר אם את לא מסוגלת להתנגד. היו מתישבים עלי או נתקעים בי ואז צוחקים עלי שאני כל כך קטנה שאי אפשר לראות אותי. צחקו עלי שיש לי ציצי קטן. צחקו שאני לא מפותחת. בכיתה ט אמרו לי שהציצי של כולן נראה כמו מלונים ושלי נראה כמו ענבים. עד היום אנשים מרשים לעצמם לצחוק עלי ולעשות ממני בדיחה כל פעם כשאני לובשת בגד צמוד אחרי בגד רפוי. להצביע עלי ולהגיד בקול שכאילו לא שומעים 'אז יש לה ציצי לזאתי.' אמרו לי שאני מכוערת כי אני נמוכה ויש לי פצעונים. היו צוחקים עלי שצמח לי עוד ראש על המצח. כשהייתי פוגשת באנשים חדשים היו עוצרים אותי ומחריכים אותי לעשות מדידת גובה. הייתי מתמתחת כמה שאני רק יכולה ואז אותם אנשים היו שמחים לפגוש באותו בן אדם נמוך מהם וזה היה גם בסדר לציין את זה בשימחה. אני הייתי מסננת חיוך מאולץ. הייתי הולכת בכל החנויות ולא מוצאת בגדים במידה שלי ואז היו קוראים לי פטיט כי הייתי לוקחת בגדים במידה p שזה כמו xs. יש כאילו שפשוט יעצו לי לקנות במידות ילדים. גם היום אין את המידות שלי בחניות ואני נאלצת לחפש הרבה לפני שאני מוצאת משהו שיושב עלי. פעמים רבות אני נתקלת בתגובות לא נעימות כאלא שמכוונות אותי למידות של ילדות.
מזל שאת האהבה העצמית שלי מצאתי בכיתה יוד ולא איבדתי מאז. הרשתי לעצמי להתמודד עם עם המשפטים האלא דרך צחוק על עצמי. לפעמים כזה שמאחוריו מסתתרת המילה " הגזמת"
בשנת שירות הייתי נמצאת עם רוב בנות מלאות. בחיים לא הערתי להן על המשקל זה פשוט לא משהו שעולה על דעתי. הן היו יפות כמו שהן והיו דברים רבים שקינאתי בגוף שלהן. אבל משום מה הן חשבו שזה בסדר להעיר לי על הגוף שלי. כי אני רזה וקטנה ולרזות מותר להעיר. הן היו אומרות לי משפטים שלא הבנתי מאיפה הן מביאות. הן אמרו שכל הבנות הרזות מעצבנות ומגעילות. הן אמרו שבנות כמוני הן לסטוץ זמני אבל בנים תמיד יעדיפו בנות שיהיה במה לתפוס כשמדובר בקשר רציני וארוך. כשניסיתי להתנגד. כשניסיתי להגיד שלכל אחד יש טעם שונה הן ביטלו אותי ותקפו אותי כולן בבת אחת. הן היו יורדות עלי המון. הן קישרו בין רזון לאופי נורא. הן חשבו שבגלל שאני רזה אז זה בסדר להוציא עלי את התיסכולים שלהן. להגיד עובדות מופרחות ולחשוב שגם יש דברים שאני לא אוהבת בעצמי. כשעשו קריקטורה של כולן הן בחרו להציג אותי כתינוקת כי כזאת אני אישה שנראת כל כך קטנה כמו ילדה. בנוסף לזה, אם זה לא מספיק, באותה תקופה התחילה כל המהומה בפייסבוק של נשים מלאות . בהתחלה הן ביקשו כבוד ובגדים גם בחנויות הרגילות וכל מיני דברים מינימלים שבאמת מוצדקים אבל מיד לאחר מכן זה הפך לפסים אישיים ולא פעם נשים רזות הוצגו כנשים מגעילות שמוכחות במחינה מדעית להיות עם אופי פחות טוב ובכללי פחות טובות בזוגיות. היה נדמה כאילו יש מלחמה ותחרות בלתי מדוברת בין נשים רזות ולמלאות כשאם מישהי רזה תגיד משהו חס וחלילה שיכול להתפרש כפוגע או תנסה להתנגד היא תוצג כאדם נורא. הן היו מציגות בפני את שלל הדברים שפחות יפים בי.
ניסיתי כמה שאני יכולה להתאלם מכל הערות הפוגעניות האלא ולהגיד לעצמי שכל מי שמקטלג אותי לפי איך שהגוף שלי נראה הוא שיטחי. אבל זה לא עזר. משהו כל חילחל לתוך המעטפות והחומות שניסיתי ליצור לעצמי. לפעמים אני נזכרת באותן האימרות גם היום. אז תגידו לי שאני לא יודעת איך זה שלוחצים עלייך נכון?
אל תדאגו לי. כשהייתי חוזרת הביתה והאחיות שלי היו מראות גוף מושלם של שחיניות עם קוביות ועור כהה אמא שלי הייתה נוהגת להעיר לי אל העובדה שאני לא עושה ספורט. על כך שאני משמינה. שהגוף לא מתעצב. שאני לא אוכלת בריא. שרואים לי את הורידים כי אני בהירה
המסכנה שלי היא שלא משנה איך את נראת מישהו אי שם ימצא מה לא טוב בך. איך היית יכולה להיות יותר יפה אם.. האמת היא שהוא צודק. בכולנו יש פגמים. הרעיון הוא לקבל את עצמך כמה שאפשר ולאהוב אץ עצמך כמה שאפשר. כשאת יורדת על מישהי אחרת את גורמת לה את אותה הרגשה שגורמים לך ואת זאת שהופכת ללא בסדר. והכי חשוב מראה חיצוני לא מגדיר אותך. אנשים נוהגים להכניס אנשים לתוך מסגרות כי הם פשוט עצלנים. כי זה פשוט יותר קל. אל תהיו הם כמו שזה לא נעים לכם ומי שכן ככה.. טוב כנראה שהוא הפסיד אותכם.. עכשיו זאת הבחירה שלכם אם להוכיח לו שהוא צדק עד שיבקש סליחה ולא יעשה את זה יותר לאף אחד אחר. או שפשוט תעברו הלאה.
תגובות (1)
לי גרמו גם יותר מפעם אחת להרגיש לא שלמה עם עצמי והגוף שלי לרוב העברתי הלאה אך לחלק הגבתי כי זה עבר את הגבול. אם משהו אומר לך משהו על הגוף שלך אז תגיבי לו זה לא אומר לפגוע בו אלה להגיד לו שגם הוא לא מושלם אין בנאדם מושלם שנראה טוב בכל אחד יש אפילו פגם אחד אילו החיים.