בית הזכוכית ליד הים

צוק איתן, ניצב לו כחומה בצורה .אתה מהלך עליו כמו על סלע קומותיים … כולו עטוף בירוק עד, ספסלים בודדים קבועים על סיפו. אפשר לשבת לנוח…לעצום את העיניים לדמיין ולהרהר בשורות האבירים עטויי שריון הפלדה, רכובים על סוסי הפרא הערביים. מניפים בעוז את דגליהם , שרים וצורחים בקולי קולות ודוהרים לעבר האופק… אתה יושב כמו במגדל שן גבוה גבוה , חשוף לרוחות השמיים,בלי קירות , בלי דלתות ,בלי שערים . הרוחות העזות משחקות בשערך וקרני השמש מלטפות את פניך.
אתה יכול ברגע לעוף כמו ציפור גדולה , כמו נשר ולנחות למטה , הישר למים הכחולים הסוערים השוצפים שמלחכים את מרגלות הסלע האימתני הבראשיתי.
לא הרחק משם ניצב לו בית הזכוכית … כשוקעת השמש והכל נצבע בכתום עז, הולך ומשחיר הסלע הענק והמים השוצפים בעוז משחירים אף הם . והתמונה שנשקפת כמו של אחרית הימים.סוף הסופים . עולם הולך ונעלם ..!
כמה תיירים עוזבים אט אט את המקום, כאילו נלקח מסיפור אלף לילה ולילה .גם התושבים הבודדים חולפים מהר והולכים לבתיהם. החשיכה יורדת.
אורות בהירים בוקעים מהבית . קירותיו זכוכית. מסביבו גינת ירק מטופחת להפליא . פרחי גרניום אדומים ולבנים באדניות מעץ אלון. טרסות גדולות של גפנים ועץ תאנה עתיק. מי גר בבית הזכוכית ?
למי יש אומץ לגור לבד בפינה נידחת זו , כשאפילו נביחת כלב שמירה לא נשמעת בסביבה .
אשה אלמנה לא צעירה , נותרה לבדה. מדי ערב היא נועלת את הדלת הראשית, העשויה אף היא זכוכית כמובן. מחלישה את התאורה ועולה לקומה השניה . רחש הגלים , מהאוקיינוס , מגיע לאזניה, והוא כמוסיקה מלבבת.
אנשים טובים, נשמות טובות , אומרים לה , " לוסי את חייבת למכור את הבית , איך אשה לבד גרה בבית זכוכית ? .
כשכל הלך או כל בן אדם מסוכסך קצת עם עצמו עלול לזרוק אבן ולהכנס לבית ."
המשמר המקומי , היא יודעת , עושה מדי ערב פטרולים היא יודעת שהם שמים עין במיוחד על ביתה .

ערב אחד , ישבה בסלון ביתה , רוזלי , חברתה משכבר הימים , באה לארח לה לחברה.
הן אכלו דובדבנים מהעץ שגדל בחצר הבית . שתו יין אדום וצחקקו…לפתע אמרה לה בשקט רוזלי, מישהו עומד ליד הדלת ומסתכל עלינו. לוסי , כבר יודעת מה צריך לעשות . יש לה הרי לחצן מצוקה. לא עוברות שתי דקות ושני שוטרים מפתיעים את הברנש. הוא היה שתוי, ו"החנות שלו היתה פתוחה "…
באותו הלילה , התקשתה לוסי להרדם, רוזלי נסעה חזרה לביתה בעיירה הסמוכה .
היא חיכתה כבר לאור השחר, שיצבע שוב בוורוד את האזור כולו.ירגיע את רוחה , ויסיר ממנה את החששות.