הגעגוע בלתי נמנע

Sad blonde 28/04/2017 559 צפיות אין תגובות

לא הייתי צריכה לעשות את זה, הייתי צריכה פשוט לא להמשיך בזה והכל היה יכול להיות בסדר. לא הייתי נפגעת ובוכה כל כך הרבה, הייתי בוכה בכל מקרה מדברים אחרים, בכל זאת-זאת אני, ואני רגישה מאוד. זה היה חוסך ממני מבטים כשמזכירים את שמו, לא הייתה עוברת בי צמרמורת כשקולו מגיע לאוזניי, מבטי לא היה יורד ארצה כשאני רואה אותו. יש כל כך הרבה מתח באוויר בנוכחותו, ואני שונאת את המתח הזה. הוא מחניק ויושב לי בגרון כמו גוש דמעות. נמאס לי להיזכר כל פעם כשאני רואה סרט רומנטי או אפילו סדרה מז'אנר דומה. אני דואגת להזכיר לעצמי שהוא לא שווה אותי ושהוא קטן לעומתי, לי מגיע יותר טוב. איפשהו בתוכי אני הפנמתי את המשפטים הללו, אך לצערי לא לגמרי. אני עדיין שמחה כשהוא שם לב אליי, אפילו אם זה מבחינה שלילית-ואני שונאת את עצמי על כך מאוד. למה דווקא הוא? המוזר הזה, שבקושי מתקשר עם אנשים, עם העיניים היפות… הנה אני שוב מתחילה. כנראה אני אף פעם לא לומדת והולכת תמיד לכיוון הסכנה והרע.
הגעגוע בלתי נמנע.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך