הדירה בקומה החמישית

06/12/2016 538 צפיות אין תגובות

אחרי גשמי הברכה שירדו ,שהרטיבו במקצת את היערות השרופים והחורשים שרק הגזמים הגדומים מהם נשארו כמו פסלים סביבתיים, יצאו החוצה השכנים המעטים שנשארו בכבנין שהיה פעם מטופח ומפונפן.
השמש השקרנית ביקרה אותנו ואנחנו עדיין עטופים ומכורבלים במעילים כבדים .

אשה כבת ארבעים הגיעה , ראיתי אותה מ החלון שלי בקומה החמישית.
גבוהה , רזה וכובע צמר שחור על ראשה. היא הביטה לצדדים .רואים שהיא זרה .

עמליה השכנה מקומה ארבע , ירדה אליה .
הן התוודעו. ראיתי חיוך ולחיצת יד .
עמליה אומרת . זה הבנין. כמו שאת רואה . ידע פעם ימים טובים מאלה . נקווה שיחזרו במהרה.
האשה מהנהנת. ועכשיו מגיעה השכנה רוחמה מדירה 1. היא בקושי הולכת , מדדה אחרי שתי החתולות שלה שמחככות זנב בזנב.
היי רוחמה קוראת לה עמליה.,איפה הם הימים ההם? את זוכרת רוחמה שהיינו עובדות גם בחוץ וגם בבית ותמיד היינו מספיקות הכל. ןהבית היה מבריק והיה תמיד אוכל מוכן ולא היה חסר כלום.
עכשיו הזדקנו. שתינו.רוחמה ארבעים שנה אנחנו ביחד בבנין הזה.גידלנו ילדים, לשתינו נפטר הבעל בשנה האחרונה .עכשיו אנחנו לבד. אבל תודה לאל המשפחה גדלה . יש נכדים ברוך השם. והם נהדרים , נכון רוחמה ?
רוחמה אומרת , כן , קשה להזדקן , איפה הכוחות שהיו לי ? כמו אש הייתי מהבוקר עד הערב לא נחה רגע , ובשנה האחרונה רצה כל הזמן לבית העחולים לראות את שמואל בעלי .
האשה הצעירה עומדת , נבוכה מול התפרצות השיחה מלב אל לב .
ועמליה פונה אליה ,זהו זה הבנת אלה השכנים . כאן גרים כבר שנים. יש נוסטלגיה . אבל לא אשקר לך שמחצית הדיירים כבר מזמן עזבו, הם משכירים את הדירות . יש סטודנטים . משפחה עם שלושה ילדים , זוג קשיש עולים מרוסיה . אבל בסך הכל הבנין נקי והאנשים טובים.
אז איך אומר לך כמו בסיפור הילדים דירה להשכיר, הנאה הבנין בעינייך ……
הטובים השכנים בעינייך?
טובים ונחמדים היא אומרת … אבל …
מה אבל שואלת עמליה?
תראי איזה נוף תראי איזה שקט ושלווה? כמעט אין ילדים… רק חתולים…וקצת כלבים .
תראי את החתולה החומה? איך יושבת לה פרוסה כולה על המדרגה… מי שרוצה לעבור צריך לבקש אותה..פליז תזוזי קצת , רק קצת כדי שאוכל לעבור!
הדיירת בפוטנציה צוחקת עכשיו . יש לה ארבעה ילדים קטנים. היא עוד לא מחפשת שקט. אף פעם לא היה לה .עכשיו הם ייזכרו בתקופה שגם להם היו ילדים קטנים מתרוצצים בבית, כדורים וגולות מתגלגלים על ראשים בבוקר ובערב .
אבל את עמליה ורוחמה זה ממש לא מפחיד… הן רוצות להחיות את הבנין , להחזיר עטרה ליושנה.
הדיירת הולכת. לפני כן היא אומרת , אני אבוא שוב עם בעליה, מוצא חן בעיני , אהבתי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך