הדרך לפסגה

כשהסתכלתי על עצמי דרך המראה לא רק ראיתי את ההשתקפות שלי שאני כול כל מכירה , ראיתי אותי , את אני הפנימי.
ניסיתי להבין למה שום דבר לא מסתדר לי, מצליח לי , למה אני נכשלת , למה אני לא מצליחה להיות כמו שצריך , כמו שמצפים ממני .
איך זה שכולם כול כך מושלמים .
ואני?
הדבר הכי רחוק משלמות .
ניסיתי להבין מה לא בסדר בי , למה התפקוד שלי שגוי , ולמה אני לא מצליחה לתקן אותו .
ניסיתי להבין למה יש לי כול כך הרבה חסרונות , אבל הלכתי לאיבוד כששאלתי את עצמי את השאלה הזאת .

ואז החלטתי , אני לוקחת את עצמי בידיים , אני לא ממשיכה לבחון את ההשתקפות שלי במראה , אני לא ממשיכה רק לתהות דברים בלי לעשות שום דבר .
אני קמה , ואני עושה .
אז זה התחיל בצעדים קטנים , ניסיתי ללמוד יותר , והפסקתי להיכשל , התחלתי להצליח בלימודים , ואז הציפיות שציפו ממני התממשו .

לאט לאט אספתי את עצמי בידיים , לא מפספסת אף חתיכה שבורה ובונה את עצמי מחדש , לאט לאט הצלחתי להיות בדיוק כמו שצריך .
בדיוק מה שמצפים ממני .
בדיוק מה שאני אמורה להיות .

וגם הבנתי , אם אני , הילדה שהייתה כול כל מופרעת , כול כך קשה , כול כך שונה הצליחה לקחת את עצמה בידיים ולהשתנות , אז איך אתם לא תצליחו ?
לא מצפים ממכם שתקחו את עצמכם בידיים במכה אחת , שבין לילה תהפכו להיות מושלמים .
הדרך לפסגה מלאה קשיים , ואם זה קשה סימן שאתה בעלייה , ואם זה קל סימן שאתה בירידה .
צעד אחר צעד אתם תגיעו לבסוף לפסגה ותסתכלו למטה , על כול הדרך שעשיתם ותהיו מרוצים .

אז עכשיו שאני מסתכלת על המראה אני מחייכת , כי אני רואה את כול הדרך שעברתי , מהצעד הראשון ועד הצעד האחרון .

אז אם אני הצלחתי , אתם לא תצליחו ?