היא בסך הכל ילדה

מולי עומדת ילדה
רק שישית מחייה מאחוריה
ונראה כאילו תמימותה אינה נפגעה
אך אני יודעת, אולי היא ילדה,
אך הדברים אשר היא עברה
לא עבר גם זקן השבט
גופה עבר תלאות
נפשה לא ידעה מנוח
ולחיות כבר אין לה כוח
היא שורדת יום יום
היא משתדלת לא לגמור את סיפור חייה.
היא מנסה לשמור על רוחה, על תמימותה.
אך זה לא עובד, עיניה רדופות וגופה רועד.
עיניה דומעות וליבה פוחד.
לפתע, אני מבחינה. ונדמה שגם היא
מולי לא עומדת ילדה, מולי אין תמימה
והנורא מכל הוא שאני מגלה,
מולי בסך הכל עומדת מראה.