ADI277
כתבתי את זה לחברה שלא תחזור ובחרתי לשתף כי במילא אני לא אקבל ממנה תשובות אז לפחות אני אוכל לשתף.. אה ואתם יכולים להגיב.(;

אז יש תשובה?

ADI277 20/10/2014 640 צפיות אין תגובות
כתבתי את זה לחברה שלא תחזור ובחרתי לשתף כי במילא אני לא אקבל ממנה תשובות אז לפחות אני אוכל לשתף.. אה ואתם יכולים להגיב.(;

אוריק, איך אפשר, איך אפשר לתפקד אחרי שאיבר נלקח?? איך אפשר להמשיך שגרה? איך להשקיט את המוח, איל לנתק אותו מהמחשבות? איך להפסיק להתרגש, איך להפסיק להתגעגע?איך אפשר בלי אותו הצחוק, החיוך, המבט? איך אפשר בלי המילה טובה, מילת חיזוק? איך אפשר לתת לנפש לנשום? איך לקום בבוקר ולהבין שזהו? איך להבין שכבר לא יהיה את החיבוק, האכפתיות, האצילות המיוחדת שהייתה לך? איך להתקדם ולהבין שחייב להתקדם, אך זה בלתי אפשרי! איך לשכוח ולנתק את הבכי והגעגוע? איך אפשר להפסיק להסתכל עלייך?איך אפשר להמשיך להגיד שהכל בסדר? איך להפסיק את המבטים הרחמניים האלו? איך אפשר לעכל? לשחרר? להכיל? איך אפשר? איך אפשר בלעדייך? איך?
זה מחלחל, וזה מגיע, וכל דבר מזכיר לי אותך,לחשוב עלייך כשטוב וכשרע, לא להתנתק לעולם, אבל לשחרר, זה פשוט בלתי אפשרי!!
פתאום גיליתי מה זה לבכות, פתאום הבנתי מה זה כאב, אי אפשר לתאר את החור הזה שהשארת, שלעולם לא יסגר, אי אפשר לחיות ככה, לבוא בבוקר, ולגלות שאת לא נמצאת! שעכשיו כדי לבקר אותך זה לא בית חולים וזה לא לבוא לבית שלך, זה ללכת למקום עלוב ומדכא ולראות אבן, שעליה כתוב השם שלך.. את נשארת לבד, כל אחד ישתדל לבוא לבקר אבל זה לא פשוט.. הלכת, והשארת את אמא ואבא לבד, סמכי עליי שאמא שלך ככ חזקה שהיא תחזיק את כולם ותעשה את מיטב יכולתה, אבל חזקי אותה! תתני לה את הכוחות להתמודד? ואיך, איך את נשארת שם לבד? בן כל הרוחות והקור? עוד לא עברת את החורף הראשון שלך! מי יכסה אותך כשקר לך, מי יביא לך את השמיכה הכחולה שאת ככ אוהבת? איך אפשר? רק תתני לי רמז קטן, איך אפשר לקום מכזאת טרגדיה? כי אני לא יכולה לשחרר ולא יכולה לעכל, ופתאום כל המבטים הרחמניים הולכים להיות הסיוטים של הלילה. החלומות הנעימים הופכים לבלתי נסבלים. רק תבטיחי לי דבר אחד, שטוב לך שם. שטוב לך שם למעלה.. כי אם לא טוב שם, תחזרי לפה. כי כל כך קשה פה בלעדייך.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך