כתיבה היא דבר מדהים. חבל שמחסומי כתיבה תוקפים אותי די הרבה בזמן האחרון... אשמח אם תגיבו את דעתכם, גם הערות והארות יתקבלו בברכה!!!

והוא רק בן 10

כתיבה היא דבר מדהים. חבל שמחסומי כתיבה תוקפים אותי די הרבה בזמן האחרון... אשמח אם תגיבו את דעתכם, גם הערות והארות יתקבלו בברכה!!!

אמא שלו רוצה שיתחיל לעבוד, והוא רק בן 10.
הוא מתעורר בכל בוקר מוקדם, כשהשמש עדיין לא זרחה אפילו. ביום עובד, ובלילות לומד בבית ספר ערב.
עכשיו הוא בן 12 ואבא שלו רוצה לחתן אותו עם הבת של השכנים, והיא רק בת 8, אבל אבא שלו אומר שהיא תוכל להיכנס להריון בקרוב.
השבוע הוא עומד לחגוג את יום-הולדתו ה-15 והוא אוחז בתינוקת הקטנה שלו, רק בת שנתיים.
בעוד שמונה שנים היא עומדת להתחיל לעבוד ואז להינשא לבן של השכן.
אבל האם הוא צריך להכריח אותה לעשות את זה?
הוא רק בן 23, והוא לא יודע מה לעשות. התינוקת הקטנה שלו גדלה כל כך מהר, ועכשיו היא בת 10, ושלושת ילדיו האחרים כבר הולכים לבית הספר לפעמים, כשיש מספיק כסף בשביל אוכל ובשביל מחברות.
אישתו מטפלת בבית והידיים שלו כבר מתחילות לכאוב מהלבנים שהוא סוחב למעלה מ-10 שנים בכל בוקר עד רדת החשיכה, רק כדי לקבל כמה גרושים. העבודה הפיסית פוגעת בידיו, וקצת קשה לו לנגן בגיטרה, אם יש לו זמן.
לפעמים הוא עדיין חושב על החלומות שלו, אבל הוא כבר בן 26 ויש לו שני נכדים לגדל, התאומים הקטנים שביתו זה עתה ילדה לבן של השכן.
הוא כותב שירים בלילה, כשאף אחד לא יכול לראות.
הוא תוהה מה עלה בגורלה של הילדה הזאת שלמד איתה בבית הספר כשהיה קטן, לפני שהתחיל לעבוד ונאלץ ללמוד בבית ספר ערב.
אבל עכשיו הוא בן 30, והילדים שלו לא חיים איתו ועם אישתו עוד. יש להם משפחות משלהם, וילדים משלהם לטפל בהם.
אישתו רוצה עוד ילדים, אבל הוא לא.
הוא בן 35, ואישתו בהריון שוב, בפעם השלישית מאז שהסביר לה שהוא לא רוצה עוד.
הוא עוזב את הבית בלילות ונוסע אל העיר הקרובה. הוא לוקח שתי רכבות ושלושה אוטובוסים בדרכו לשם. לאחר חמש שעות נסיעה, הוא נכנס לתוך אחד מהמועדונים החשוכים האלה, אוחז בגיטרה הישנה שלו, ושר. והוא עושה את זה בכל ערב שמתאפשר לו, ונהנה מהרגע, בכל פעם מחדש.

ואני כבר עומדת לסיים את חטיבת הביניים. אמרתי לאמא שאני רוצה לעבוד, אבל היא אמרה שאני לא חייבת. לפעמים אני מדברת עם בנים בהפסקות, בתנאי שאני מעוניינת בהם, והם מעוניינים בי.
כשאהיה בת 23, כנראה אמלצר באחד מבתי הקפה האלה בתל אביב.
וכל מה שאני צריכה לעשות, הוא להתיישב על המיטה הרכה שלי, לאחוז בגיטרה המבריקה שלי, ולשיר את מה שיש לי להגיד.

ואני בכל זאת לא מצליחה לעשות את זה.


תגובות (7)

מקסים.. אהבתי.. האמת שקצת קשה לי להגיב כי אני מוקסמת ואין לי מילים :) פשוט יפה הכתיבה שלך סוחפת!

28/05/2015 18:35
נערה מספרת סיפורים MOI

תודה רבה רבה רבה!

28/05/2015 18:56

זה כול כך צבט לי את הלב , וואו האבסורד שיש מקומות שבהם זו המציאות…
ואגב ,אל תמהרי להתבגר ,להתבגר זה ממש לא כיף ;)

28/05/2015 19:49

הכתיבה שלך מדהימה, הרעיון נהדר… באמת שאחד הסיפורים הטובים שקראתי. את סופרת מדהימה, כל הכבוד!:)

28/05/2015 21:30
נערה מספרת סיפורים MOI

תודה!!! אתם לא יכולים לתאר לעצמכם כמה מאושרת אני מהתגובות האלו! :)

29/05/2015 00:31

וואו זה ממש מדהים! הכתיבה והכל! תשמעי אם זה באמת שלך שאת הבאת הכל מהראש, אני באמת לא יודעת מה להגיד זה מדהים! איך ששאת מתחילה, ועוברת בין הגילאים. באמת זה מדים! לא לגמרי הבנתי את המסר של השורות האחרונות. אני בדיוק הבנתי את הפואנטה. שלא תביני לא נכון. זה ממש טוב, אפילו מעולה! פשוט לא הבנתי את הפואנטה.

06/06/2015 19:37

וואוו אני פשוט נשאבת לתוך הסיפורים והשירים שלך!!

10/07/2015 03:55
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך