זה סיפור חיי-פרק 1

"אמא!!!!!,איפו השמלה החדשה שלי?!" צרחתי.
"בכביסה!" קראה לי בחזרה.
"נו באמת!!,לא יכולת לזרוק אותה לכביסה יום קודם?!" קראתי.
"לא ואת יודעת את זה כי אתמול הייתה כביסה לבנה" קראה.
"נו באמת" מילמלתי.
"קחי את הסגולה!" נכנסה בפתאומיות לחדר שלי ונתנה לי את השמלה הסגולה שלי.
הכנסתי את השמלה לארון וניסיתי לשכוח ממנה.
"א-מא!!!" נבחתי עליה.
"מה?,גם השמלה הזאת לא מתאימה?" התגוננה על עצמה.
"לא רק שהיא לא יפה היא גם מכוערת!!" נבחתי עליה.
מסכנה בטח כבר לא שומעת דבר מרוב שאני נובחת עליה.
"מה אני אעשה…." מילמלה לעצמה.
"תקשיבי אמא יש לי דייט ראשון עם מייק!!,אני חייבת ללבוש את השמלה החדשה!!" קראתי והתיישבתי על המיטה באנחה.
"מתוקה,אני בטוחה שיש עוד מיליון בגדים בארון שלך שיחליפו את השמלה!" אמרה אמא וניגשה אל הארון אבל חסמתי אותה לפתוח אותו.
"לא נכון" אמרתי.
היא הזיזה אותי מעט הצידה "כן נכון" אמרה ופתחה את דלת הארון.
נאנחתי.אמא פשוט לא מבינה באופנה אז מה יש לה-.אלוהים אדירים.
"זאת השמלה המהממת ההיא שרציתי לקנות אבל היא הייתה יקרה מדי!!" צרחתי משמחה.
"חשבתי לעצמי-אם יש לך דייט אז למה שלא תלבשי אותה?" חייכה אמא.
"אין לי מה להגיד לך חוץ מתודה!" קראתי משמחה וחטפתי ממנה את השמלה.
דלינג-דלינג.
"נראה לי שמייק הגיע" חייכה אמא בזמן שהביטה בחלון.
"אלוהים אדירים!,מהר תעזרי לי מאחורה!" קראתי לעברה והיא רצה לעזור לי.
כשהייתי מוכנה רצצתי לעבר המראה במהירות ועשיתי סיבוב.
"בהצלחה!" לחשה לעברי אמא בחיוך מתוק.
הינהנתי לעברה וכבר שמעתי את הקולות של שני האחים התאומים שלי.
"היי אתה בטח מייק שקייט כל הזמן מדברת עליו" אמר ג'ון אח שלי המעצבן 1.
"אהההה" התחיל לומר אבל אז ירדתי למטה במהירות והשתקתי את כולם.
"היי" אמרתי והרגשתי שאני מסמיקה.לגמריי.
"היי,את מוכנה?" שאלה והינהנתי במהירות.
שנינו יצאנו ומאחורי שמעתי את דניאל צועק לי "אל תשכחי לשלוח לי גלויה!" ושניהם ציחקקו וסגרו אחרינו את הדלתות.
איזה מעצבנים!!!!.
"אז לאן אנחנו הולכים?" שמעתי את עצמי אומרת