חיים רק פעם אחת

תחושת העלבון שהרגשתי בתקופה זו עזרה לי להבין את חשיבות החיים.
אנשים מבזבזים שעות ספורות בחייהם בחיפוש אחר האושר.
הם מוכנים לרמוס כל העומד בדרכם מסונוורים מהעושר יותר מהאושר.
תשאל אדם עד כמה הוא מחפש שלמות הוא יענה שהואלא מוכן להתפשר למרות שהוא יודע שמושלם מצוי רק בדימיון.
חסרת ידע צעדתי ביקום, לא ידעתי מזה פרוטקציה או פוטנציאל.
גדלתי על ערכים שאם אמונה אפשר להגיע להכול בחיים.
קוראים להם 'האנשים שמאחורי הקלעים' , הם מביטים בזילזול גורמים לך להרגיש שאולי זה ביזבוז.
הם לא מתרצים עד שהם משיגים את מה שהם מחפשים.
לא נעים להרגיש שאתה עוד בובה על חוט אבל מפחד לפרוש כי אתה מצפה לגדולות.
חיים רק פעם אחת כמו שאומרים.
אם לא מנסים, זה פשוט בזבוז.
החיים חשובים מכדי לחיות על פי תכתיבים של אנשים אחרים שמוצאים בך כשעשוע לרגעים.
דירדרו אותך במורד ההר, הבטיחו להצלחה והשאירו אותך בציפייה, בתחושה שאתם לא ראויים להערכה ?
הם, הם לא הרגישו את תחושת הכישלון והעלבון.
או שהם כבר חסינים כלפיהם לאחר שהגלגל חזר אלייהם מספר פעמים.
תחייכו בשביל עצמכם, בשביל האנשים שאתם אוהבים ומעריכים, תחיו את האמת ותעריכו את החיים.
אל תיתנו לכל אדם חסר אמונה להרוס לכם במילה קטנה.
כמו שאמרתי וכמו שאומרים-
בסופו של דבר חיים רק פעם אחת.
(וכדאי לחיות אותו באושר :)