להרגיש כמו פראו רוזנטל (2)
אז נכון, היא בישראל, והשנה היא אלפיים ועוד שבע עשרה.בתוך עמה היא יושבת , אז מה בכל זאת הבעיה?
זה לא שהיא בגרמניה הנאצית חלילה , בשנות השלושים או הארבעים, וקלגסי הנאצים מטפסים במעלה המדרגות וחובטים באלותיהם על הדלת שבקושי מחזיקה מעמד, אבל היי היא אמנם בישראל , אבל ויש אבל גדול , לפעמים הגיהינום , זה בדיוק כאן. כל הטינופות והחלאות, מתרכזות במקום אחד .חוסר התחשבות , אגואיזם ושנאת חינם חברו יחדיו לטיפוסים מאוסים שבדיוק מצאו את מקומם ואת ביתם מתחת לביתה .אז מה ההבדל בין המשפחה הנאצית עם הבנים בתנועת הנוער הנאצית…אין כזה דבר יהודים רחמנים . גם בגרמניה הנאצית לא היו , כל אחד דאג לתחת שלו , במיוחד הר בארקהאוזן והר קלוגה הנקלים והנתעבים .
אז ישבה לראות טלביזיה . לא היה כלכך מעניין וגם לא היה כלכך מאוחר . אולי תשע ואולי תשע וחצי. אבל היתה עייפה וניקרה …אם היא עייפה , היא לא מכריחה את עצמה להשאר ערה והולכת למיטה.
לפתע צלצול בפעמון. קפאה במקומה .
מציצה בעינית. השכנה ממול עומדתצ ומחכה .
חושבת למה שתפתח לה ?אשה ששוחרת ריב .
היא חברה שלה ? ממש לא!
היא עובדת אצלה ?אולי יש חשש שתפטר אותה …?גם לא
נזכרת שבפעם הקודמת היתה שיחה מבאישה .וכן היו גם קללות . מצידה .
התעלמה .
עכשיו היא דופקת בחוזקה בדלת .וצועקת גם , אני יודעת שאת בבית ! אני רואה אותך מציצה!
שוב לא ענתה . אולי היא תתיאש ותלך!
היא ממשיכה לדפוק חזק . עוד כמה פעמים . ואז טלפון , של הבית.מאיפה היא יודעת את המספר?
שוב לא ענתה .
הלכה לישון , מוטרדת וקמה בבוקר כעוסה .
הפעם הזאת מלאה הסאה . החליטה להתקשר לבעל הבית .
אדון מזרחי הקשיב בסבלנות . הוא מכיר את הסחורה . העיקר שישלמו בזמן .
אין לו כח לכל הדיירים שמלכלכים עליהם . זה מה יש …
אחר כך התקשרה לפאולה השכנה מקומה השלישית.
היא כבר שמעה את הספור מהשכנה , כן שמעתי שהיא מאשימה אותך ששיפשפת לה את האוטו.
בגלל זה שיגעה אותה אתמול .
בגלל זה? בכלל לא ידעה שיש לה אוטו …
למחרת עמדו לפני הצהריים , בעיבורו של הרחוב הקטן , .והיא כאילו מחכה לה , צועקת בלי בושה ובעלה לידה הנמושה .היא מנסה להפחיד אותה כאילו .
ועכשיו עברה לפסים עוד יותר אישיים , נראה שהיא מבינה בפסיכולוגיה בגרוש…
את צריכה אשפוז היא אומרת בטירה !
אמרתי , את ממש לא מפחידה אותי וגם בעלך שעושה את עצמו גיבור לידך.
אני לא מפחדת מנמושות ,וירדה במדרגות.
המילה האחרונה היתה שלה .
את עוד תשמעי ממני .
תגובות (0)