משהו על התנדבות

התנדבות. משהו שמי שבגמלאות מתבקש או מבקש לעשות . סיימת בשעה טובה את מניין שנותייך בעבודה , עכשיו את יושבת על המרפסת ומפצחת גרעינים , נניח או אוכלת אבטיח עם גבינה בולגרית , או סתם רואה את תוכניות הבוקר ה"עבשות" ומחכה בקוצר רוח לצהריים. נחה קצת, ממה בעצם ?אחר כך שותה לך קפה בנחת על המרפסת וצופה בשמש השוקעת והירח שעולה . וככה יום ועוד יום. המשכורת עו הגימלה המקוצצת , רווית המיסים , הולכת לעו"ש ןאחף שהיא מגיעה היא גם נעלמת כבמטה קסמים. הופ , היתה ואיננה עוד . לא הספקת להגיד ג"ק…ואז אומרים לך , אולי תתנדבי? את בריאה ברוך השם ת יש לך זמן בשפע ואין לך בעיה של כסף, אבל הכי חשוב, את הרי יודעת שאף אחד יותר לא יקבל אותך לעבודה . את פזולה לעבודה בשל גילך המתקדם.והחסרון הזה עולה על שאר היתרונות שמנינו לעיל וחבל. שהרי אם את בריאה וחזקה ויש לך זמן בשפע למה שלא תעבדי בעצם ואחד היתרונות הגדולים שלך , הוא הניסיון. כי מה שלא יהיה יש לך הרבה ניסיון בחיים ובעבודה, שצברת אותו בכבוד בכל שנותייך. אבל האמת שזה לא ממש מעניין כבר את אף אחד. אז יש דבר כזה שנקרא התנדבות. ואת יכולה להתנדב להעביר ילדי בי"ס את הכביש. ואת יכולה להאכיל זקנים תשושים בדיור מוגן.או בבי"ח. וילדים קטנים במעון יום, לסייע לגננת. יש מה לעשות באמת לא חסר! ואז ראית מודעה קטנה , מבוקש מתנדב או מתנדבת לסעיף קופת חולים , מעל שישים וחמש, לעבודה מאתגרת עם קהל. בעיקר לתת מענה טלפוני ללקוחות הסניף.אז הלכת והצעת את מועמדותך, ונתקלת בפרצוף חמוץ של אחת הפקידות שם, שבטון אנטיפתי ביותר אמרה שהיא לא יודעת על מה מדובר. אז הבנת מיד שאת לא רצויה, והתחפפת משם.המסקנה שהגעת אליה ,שהיא הפקידה הזאת לא ממש צריכה מישהו או מישהי שתסתובב לה בין הרגליים ותראה שרוב הזמן היא לא עושה בעצם כלום . אחכ הלכת לסניף של ויצו בשכונה. סעיף קטן , עם ערמות ערמות של בגדים ונעליים תיקים ומזוודות בקיצור ג'אנק.יושבות להן כמה גרציות, עם כוס קפה ורוגעלך ולא מחימש סופרות אותך. את שקופה .אז המשכת לחדר השני שבו ישבה גרציהע אחרת , מבוגרת אם אפשר להגיד ישישה ממש. והיא עובדת על הקופה הרושמת.היא מעיפה בקושי חצי מבט, כשאמרת שבאת לכאן כי את רוצה להתנדב , היא לא שואלת יותר מדי . רק אומרת שהנה את כל המעילים הגדולים , הכבדים יש להוריד מהמתלים מלעמלה , כלומר לעלות על סולם גבוה ולהוריד אחד אחד , אחר כך לסדר לפי המידות . ואז הבנת שעבודה כזאת לא מתאימה לכישורייך הגופניים ואת רחוקה מקופץ על מוט או עובד בקרקס כלוליין. אז המשכת הלאה משם. והצעת את מועמדותך להיות שוטרת מתנדבת. אז אמרו לך תודה ויחזרו אלייך. עד היום , עברו חודשיים אף אחד לא חזר . אז התייאשת , כי להתנדב צריך גם הצד השני לרצות. אף אחד לא מכריח אותך ואף אחד לא משלם לך . אז לפחות שיתיחסו אלייך בנעימות ובנחמדות. שבוע שעבר התקשרה אשה נעימת קול, ושאלה אם תרצה להקריא לעיוורים סיפורים ומעשיות? אמרה מיד שכן. על מצווה כזאת בחיים לא תוותר. בעיניה יותר חשוב אפילו מאשר להאכיל אותם .