אדל123
אני מרגישה שאפשר לשפר את זה. אשמח להערות (והארות).

סימנים אדומים

אדל123 18/04/2017 759 צפיות 16 תגובות
אני מרגישה שאפשר לשפר את זה. אשמח להערות (והארות).

רק המנוסים יוכלו להסכים איתי; עובר זמן עד שאתה מבין.
תמונות באלבום, פניי תינוקת מרוחים גבינה לבנה, עיניים כחולות. נאיבית, חסרת דאגות. שמחה. טוב, רואים פה שטוב.
סרטים ומצלמת וידאו, מתנות מימי הולדת, בגדים מפעם שכבר לא מתאימים. היה טוב, אין מה לומר.
היה לי טוב.
תהליך מחשבתי רציני עברתי.
כמו הבזקים, כמו בנפגעי הלם קרב. זכרונות מפעם, בלי התראה מוקדמת.
כמו כשאחת השכנות שאלה אם בכיתי, עניתי שלא.
או כשהשווצתי מול החברים בסימני הצביטה, באותם שקעים קטנים בבשר שחדרו את העור בצורת ציפורניים.
"למה יש צעקות בבית?", לא זוכרת מי שאל.
לא יודעת.
חולצה ארוכה, שלא יראו שיש אדום. סתם יחשבו דברים, לא צריך לעשות רעש. בסך הכל אדום, אז חולצה ארוכה.
הייתי מתגאה בהם, באדומים שלי. הרגשתי גיבורה, הרי ככה זה אצל כולם, בטח פשוט לשאר הילדים לא רואים.
אבל לא אהבתי לקבל אדומים. כולם אוהבים? לא יודעת, זה לא משהו ששואלים.
צעקות, שתיקות. מבט למטה, תשתקי, תשתקי, זה נגמר, תשתקי, הנהון ודיי.
טונים גבוהים. הרבה מילים, הרבה דעות. לא בסדר, אני לא בסדר במגוון צורות, ילדה רעה. ילדה טיפשה, מפגרת, שאלוהים ייקח אותך, אם לא יעזור לך, כלבה מטומטמת, אין שכל בפדחת.
מתוסכלת. איך רעה? איך כולם ילדים טובים ואני כל כך הרבה רעה?
דיי, בבקשה דיי. מספיק לצעוק, להכאיב. בבקשה, מספיק לכעוס. זה כואב, ואני פוחדת, וסליחה, אני מצטערת, הבנתי שטעיתי. סליחה. בבקשה, אני רק רוצה לישון. שקט, ורק להיות לבד ולישון.
חבר אמר שבבית שלו לא דוחפים אותו, לא דחפו ולא ידחפו, וגם לא אומרים לו חרא או דביל, וגם שאין לו אדומים, ושאפשר לספר למשטרה.
לא הסכמתי.

כי ככה זה כולם,
לכל הילדים יש אדומים,
וכל הילדים הרעים מפגרים, כשהם רעים.
ויש לי בגדים שקטנים עלי בארון למזכרת מפעם, ומתנות ישנות וסרטים במצלמת וידאו מקרטעת.
הייתי תינוקת מרוחה בגבינה, היו לי עיניים כחולות. נאיבית הייתי. פסטורלי, נוסטלגי, טוב. היה טוב.

לא שואלים, לא מספרים. בטח כולם יודעים ופשוט שותקים, אין הסבר אחר.
לא יכול להיות שרק אני, רק אצלי
רק לי יש סימנים אדומים.


תגובות (16)

וואו. גם בקטע הזה יש סוג של תמימות ונאיביות – ברור לה שלכולם יש אדומים, היא תמימה ועם זאת עברה הרבה. זה יפהיה

19/04/2017 00:09

    מה יהיה איתך קורן? רק דרך תגובות אני אשמע ממך?

    ותודה על הביקורת, כמובן. (איפה הנימוסים שלי.?)

    19/04/2017 00:12

משתק.

19/04/2017 00:35

    רב תודות לך

    19/04/2017 00:37

הסיפור מטלטל. את כותבת חזק…

19/04/2017 00:37

    תודה! אני כל כך שמחה לשמוע :)

    19/04/2017 00:39

מהמם. ממש.

19/04/2017 01:15

    תודה ^^
    אגב, כתבתי לך

    19/04/2017 01:19

למה רק דרך תגובות? תשלחי לי הודעה למייל החדש????

19/04/2017 01:29

    הקדמתי אותך קורן, אני את שלי כבר עשיתי >~<

    19/04/2017 01:31

שלחת מייל? לא קיבלתי. אני אבדוק שוב

19/04/2017 01:42

קיבלתי והגבתי!

19/04/2017 01:46

באמת מצמרר עד כדי כך שהיו לי דמעות בעיניים בסוף הקטע. הצלחת להעביר באופן מושלם את הכאב והתום.

19/04/2017 08:58

    אין לך מושג כמה אני מעריכה את התגובות שלך. תודה.

    19/04/2017 09:12

צבתת אותי בלב… כתיבה מעולה!

19/04/2017 13:47

    שמחה לשמוע! תודה! ^^

    19/04/2017 13:49
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך