אם ובת- אהבה ושנאה

היית כל כך פגועה וכל כך כועסת
כל כך כואבת ושבורה
היית צריכה להוציא את זה בדרך כלשהי
אינני מאשימה אותך
לא סיפרו לך שזה בסדר להישבר מדי פעם
לא לימדו אותך איך להתמודד עם הכעס והכאב
תמיד היית צריכה להיות חזקה
עוד מאז שהיית קטנה
אני יודעת יקירה
עוד מאז שהיית קטנה
הפכת לאמא עצמאית
כל כך קטנה ועדיין תמימה
והיית צריכה להיות חזקה בשביל שתיכן
בשבילך ובשביל בתך
נלחמת בכל ליבך וכוחך כדי להביא אותה אל העולם
נלחמת בשביל שתיכן
עד שכבר אף אחד לא רצה להילחם נגדך
עד שנשארת לבד
אולי יותר מדי לבד?
נשארת רק את והיא
בתך הקטנה
כל כך אהבת וניסית לחנך בדרך שידעת
בדרכך שלך ניסית לשרוד בעולמנו הגדול והאכזר
הלכת קצת לאיבוד ושכחת מה באמת חשוב
הלכת קצת לאיבוד ואת הכעס והכאב הוצאת על היחידה שהייתה קרובה אלייך
פגעת, הכאבת ושברת
נשמתה הקטנה והתמימה הפכה לאבק שחור
וליבה שבור לרסיסים כל כך קטנים שכנראה ייקח לה שנים להדביק הכל מחדש
כל כך אהבת וכל כך שנאת
כל כך כעסת
על העולם ועל עצמך
התחרטת
כבר לא רצית בה
רצית שקט ואושר וכל מה שקיבלת זה מלחמה נגד העולם ובדידות

הו אמא יקירה אני סולחת אך לעולם לא אשכח כמה הכאבת לי
ליבי עדיין שבור ואני עדיין לא מצליחה לאהוב ולתת לאנשים לאהוב אותי
עדיין כואב לי ואני עדיין מפחדת
סלחתי כי את כן אוהבת
סלחתי כי את טובה למרות הכל
היה לך קשה ואני מבינה אותך
אני אינני יודעת איך הייתי פועלת אילו חייתי את חייך
אני לא במקום שבו אני יכולה לשפוט
אך תדעי לך שטעויותייך מכאיבות לי ויכאיבו עוד הרבה מאוד זמן.