אני לא מצליחה להירדם… מתוסכלת.. [ אשמח אם תקראו D:]

אני שכובת במיטה השעה כבר 11:23 לא נרדמת. חושבת עליו ועל ההיא
ועל מה יהיה מחר. ומי ידבר איתי. ואת מי אני אפגוש ומה אני אלמד
ואם יהיה לי יום ארוך או קל. אם יהיה לי משהו מפתיע או שהכול נשאר אותו דבר
אם אני אדע משהו שלא הייתי אמורה לדעת. אם הכל הצגה. אם יהיה שינוים
כל כך הרבה שאלות הציפו אותי. כל כך הרבה מחשבות על אתמול כלומר יום שבת ועל החופש הזה.
קמתי מהמיטה בתסכול רב, מדליקה שוב את המסך מחשב לא כיביתי את המחשב כי ידעתי שהמחשבות ישגעו אותי. כהרגלן.
השעה כבר 00:14 אני עדיין ערה. במחשב. שומעת מוזיקה ושותה חלב בתקווה שזה באמת יעזור. אך שוב אותו תסכול. אני מעדיפה שלא לשכב במיטה להירדם. המחשבות יחזרו שוב " שוב נשגע אותך " הם אומרים לי. "אנחנו נטריף אותך עד שלא יהיה בך טיפת הגיון" הם אומרים. אני במחשב מנסה לחפש תעסוקה, כדי לא להיכנע למחשבות האלה השעה 00:57 ואני עדיין ערה. רעבה, אוכלת שוקולד קטן וחוזרת למחשב. מדברת עם חברים, ממשיכה לשמוע מוזיקה. אין לי כבר מה לעשות, השעמום מתיש אך אני לא עייפה. אני חושבת על חברותיי, מה הן עושות עכשיו. האם הם שקועות כמוני במחשבות על החיים? על אתמול על המחר? השעה כבר 01:12 אימא קמה, שמעה רעש " מה קרה ? למה את לא ישנה?" אמרה חלושות. בקולה השבור נשמע שהיא התעוררה משינה "סתם, לא נרדמת" אמרתי בקול חטוף וחזרתי לחדרי. החלטתי לכתוב את מה שעובר עליי עכשיו. מה שעובר עליי הוא לחץ. ממחר תקופת מבחנים. תקופת לימודים. תקופה לחוצה. המחשבות על המצב החברתי שלי משגעות אותי. הרי הוא דיי טוב ויש לי את החברות הכי טובות אני לא צריכה יותר. אבל עדיין המחשבות האלה כמו סלעים בשובר גלים בליל חורף קריר. אוקיי להיות קיטשית לא הולך לי. אני פשוט משתגעת עכשיו 01:37 זמן אמת. אני עדיין במחשב ועדיין במחשבות, מנסה להדחיק הכל. מתיישהוא המוזיקה תכבה. החברים מהצאט יהיו עייפים והמחשבות שלי? ישגעו אותי יותר.. לפעמים אני חושבת על עולם בלי מחשבות..