G-dragon
סתם אין כאלו שמבינים אותי במציאות. מעולם לא נפגשתי אדם שחולק איתי את את האהבה לכתיבה וקריאה. מעולם לא פגשתי מישהו שהבין אותי ללא דיבורים. אפילו עם הדיבורים לא מבינים, אז בלי? בכלל לא אפשרי. מה לא עושים בשביל לתת סיום יפה לקטע סיום

דבר שחסר

G-dragon 06/05/2017 771 צפיות אין תגובות
סתם אין כאלו שמבינים אותי במציאות. מעולם לא נפגשתי אדם שחולק איתי את את האהבה לכתיבה וקריאה. מעולם לא פגשתי מישהו שהבין אותי ללא דיבורים. אפילו עם הדיבורים לא מבינים, אז בלי? בכלל לא אפשרי. מה לא עושים בשביל לתת סיום יפה לקטע סיום

אני מנסה להבין מה חסר באופי, בהתנהגות, בצורה של הדיבור. מנסה למצוא פגמים, סיבות להתנהג כלפי פחות טוב. מנסה למצוא דבר מה טוב.
מה באמת חסר. חוסר יכולת ביטוי אולי, וזה מצחיק. ואני ממש רואה את דמותי המעורערת לחלוטין עומדת ושקועה במחשבות מוקפת חומה עגולה מלבנים אדומות. החומה כל כך גבוהה ואני רואה את עצמי למטה חושבת. החומה זה מה שמבדיל ביני לעולם, בין המחשבות למילים. ובזמן שהמחשבות קודחות ויוצאות ללא שליטה בתוך החומות, רק אחדות חודרות דרכן החוצה. ואף אחד לא מבין. כי אני לא יכולה להתבטא. אף אחד לא מבין מה אני מנסה לומר, למה בדיוק מתכוונת. ואני שומעת "מה?" "אה?" ורואה החלפות מבטים. "אמרתי לא ברור?" אני אומרת באנחה ומסתגרת , דיבור ככל הנראה הוא לא בשבילי. "ולמה זאת כזאת אירוניה." אומרת הנערה שבתוך החומות. "שכשאני כותבת אני יכולה לצאת דרך החומה. אבל במציאות אני סתם אילמת או טיפשה." ואני לא מצליחה להבין למה בכל זאת יש כאלו שללא דיבורים אותי מבינים.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך