היום הצלתי חיים?

היום חברה שלי אמרה לי שהיא מתאבדת.
היא אמרה לי את זה כבר המון פעמים ממיקודם,אז פשוט התעלמתי קצת.
לא לקחתי אותה ברצינות. אבל כשהיא אמרה לי שהיא חותכת עכשיו בזמן שהיא כותבת לי,פתאום הלב שלי התפצוץ מדאגה.
חברה הכי טובה שלי. מתאבדת. היא הולכת אם את לא תעשי כלום. היא תמות. בגללך.
היא לא תינשום עוד נשימה, בגלל שאת פחדת לעשות משהו. בגללך!
אבל מהדאגות המטומטמות שלי חשבתי לפני זה,לפני הערך של הפאקינג חיים שלה.
מה אם היא תשנא אותי?
מה אם היא לא תדבר איתי יותר?
האם היא הייתה עושה את אותו דבר בישבילי?
אבל דיברתי עם חברה והיא הכניסה בי את האמת.
חברה הכי טובה שלי הולכת למות. עכשיו. בגלל שלא עשיתי כלום.
כי דאגתי אם היא תוהב אותי או לא.
מה אני ילדה בגנון?
אז התקשרתי לאמא שלה. עכשיו באחד וחצי בבוקר. הייתי בטוחה שהיא לא תענה,כי האמת שהיא ממש אוהבת את השינה שלה.
אז לפני שבאתי לנתק הייתי מופתעת שהיא ענתה.
הסברתי לה מהר שהבת שלה אמרה לי שהיא רוצה להיתאבד והיא חותכת את עצמה עכשיו.
בשנייה היא אמרה
״תודה,אני הולכת לחדר.״ ואיזשהו גל ירד מחזי.
אבל עדיין אני לא מרגישה שלמה עם ההחלטה.
אולי לא הייתי צריכה להגיד?
לא.
אני הצלתי חיים. היום.
שלא תדבר איתי, שלא תעז אפילו לנעוץ בי מבט.
אבל לפחות היא חיה,הוא נושמת. היא קיימת.
וזה למה שעברתי את הפחדים ועשיתי מה שנכון. שזה להציל חיים.