הרגשת ריקנות
היא מביטה לשמיים מחלונה והכול נראה לה כל-כך שומם. ריקני. חסר משמעות.
החיים יפים, אנשים אומרים. אך.. זה לא מה שהיא מרגישה. החיים יפים? אולי. אולי בתקופה אחרת, ישנה-בחיים קודמים, החיים באמת היו יפים. אולי בחיים קודמים היא כן הייתה מאושרת. אולי אז, הייתה לה משפחה, חברים. אנשים שאוהבים אותה. אולי.
והיא יודעת כמה קל להסתכל מהצד ולומר-"החיים יפים", "יהיה טוב", "תחייכי", "הכול לטובה". כל-כך קל להגיד את זה. אבל אתם יודעים? החיים לא יפים. החיים קשים. כל-כך קשים אין לכם מושג כמה..
והיא חיה, אך גם לא חיה. חיה בעודה מתה- בדיוק כך. חיה בעודה מתה.
קשה לה. לפעמיים היא הולכת בשבילים ישרים ואחר-כך מבינה שהשבילים האלה לא באמת ישרים. יש בהם פגם-בדיוק כמוה-בדיוק כמוכם.
קשה לה. יום יום היא מנסה להמשיך הלאה. לחייך-ולוקח לה כל-כך הרבה זמן להרים את עצמה, להכריח את עצמה לחייך. היא מסתכלת במראה והדבר היחיד שהיא רואה זה את דמותה, אותה דמות שהולכת ונעלמת. נעלמת בין כל-כך הרבה רוע, בין כל הרבה עצב, כאב.
ילדה קטנה וחסרת אונים- שברירית כל-כך. בדיוק כמו כוס זכוכית. זאת אני. זאת שפוגעים ורומסים אותה מבלי לדעת מה עבר עלייה ומה עובר עלייה. מבלי לדעת כמה היא זקוקה למישהו, מישהו שיחבק, יאמר שהכול בסדר ולא ישאל שאלות. אדם אחד. אדם שיהיה לצידה ללא תנאים- שיקבל את החסרונות שבה ולא יחפש יתרונות כי יתרונות זה דבר שכל-כך קשה לה למצוא בעצמה.
קשה לי. אני מרגישה אבודה בתוך עצמי. לפעמיים בא לי כל-כך להיות כמו ציפור. חופשייה. לעוף הרחק מכאן- למקום שבו אף אחד לא ישפוט אותי ויפגע בי. למקום שבו אוכל להתחיל התחלה חדשה- ללא כאב וללא דמעות.
אבל.. אני יודעת שזה בלתי אפשרי. החיים תמיד הכאיבו, מכאיבים ותמיד ימשיכו להכאיב.
קשה לה כל-כך.. אבל- היא ממשיכה. הלאה. קדימה.
קשה לה כל-כך להאמין.. אבל-היא ממשיכה. מתקדמת. עם דמעות בעיניים וחיוך מזויף, היא ממשיכה..
תגובות (4)
אני כל כך מבינה מה כתוב כאן!
זה מרגיש כאילו זה כתוב עלי… באמת!
זה כל כך מזכיר לי את עצמי….
זה כתוב ממש ממש יפה!
ודרך אגב, החיים לא תמיד קשים!
תנסי למצוא לפחות דבר אחד טוב שמדביק לך את החיוך המטומטם הזה על הפנים!
אהובת!
נוני.
(וחמש על הכתיבה המדהימה !)
ואוו, אני גם מרגישה כמוך לפעמים..
אבל אני עדיין מוצאת דברים שמשמחים אותי ומקלים עליי.
אני בטוחה שגם את תמצאי כאלה (=
וזה כתוב בצורה כל כך יפה, שאני לא יודעת עוד איך לתאר! ;)
מגיע חמש [=
נועה היקרה שלי
הכתיבה שלך כל כך מדהימה – את מתארת בפרוטרוט את כל מה שעובר עלייך ומבקשת שיגיע מלאך שיושיע אותך.
מתוקה שלי עצם זה שאת מבטאת את עצמך אני מבטיחה לך כי תתגברי על הקשיים שנדבקו בך ותצאי מנצחת – תהיי נערה שונה לחלוטין – מבטיחה לך נועה המקסימה שלי – אסור לאבד תקווה ואל תשכחי "כי בסוף הלילה יש מחר" והמחר שלך יביא עמו תכנים חדשים, אהבה ראשונה (אולי כבר התנסיית בה ??.) אנא המתיני בסבלנות ואל תפלי ברוח – תמשיכי להיות איתנה והטוב והנפלא לא יפסח עלייך לך אני מבטיחה.
נצרי בתוכך פרח
מלבלב
ושילפוהו כשלעיתים קצת עצוב על
ה ל ב ♥♥♥♥
באהבה כנה בקי ♥♥♥
נועה יקרה,
אין לי מילים.
ואולי יש. אני מזדהה איתך מאוד.
אהבתי תא הכתיבה שלך. הבעת רגשות בצורה כל כך יפה וכואבת.
אם את צריכה לדבר עם מישהו, את יכולה לפנות אליי, לאימייל.
קלואי.