חייל מבולבל

20/12/2013 703 צפיות אין תגובות

טוב, השעה שוב 5 בוקר. שיט !
בתחילת השבוע זה עוד לא כל כך קשה…
אבל וואו זה נהיה כל כך קשה לקראת אמצע השבוע ולתוך הסוף שבוע.
כן, 5 ימים בשבוע כמו חייל טוב אבל שבוז אני גם ב5.00 בבוקר כדאי להיות ב8.00 בדיוק בבסיס,
אני חי בקריות והבסיס שלי בתל אביב, חשבתי לעשות סגור, אפילו ניסיתי!
אבל זה פשוט לא הולך קשה להיות הומו ולנסות אפילו לעשות סגור.
אפילו אם זה בבסיס של מודיעין בתל אביב…
כנראה שאני לא בנוי לישון בחדר של סטרייטים, יש שם ריח של בנים, ולא במובן הטוב של המילה,
במובן המסריח והמלוכלך אז לא לא לא ויתרתי…
אז איך זה בכלל הגיע למצב הזה ?!

הרבה הרבה אחורה כשרק עליתי לארץ לקראת גיל 8, מברית המועצות לשעבר.
מתנצל מראש על הטעויות כתיב פשוט זאת לא השפת האם שלי.
לא יודע אם המעבר הזה בכלל עשה לכולנו טוב…
זאת אומרת לאמא שלי זה עשה די טוב, היא התפתחה התגרשה מאבי התחתנה שוב וחיה חיים די טובים עם אחי אחותי והאח החדש שלי למחצה ובעלה בבית די נחמד לא רחוק ממני.
לעומת זאת אבי די נתקע לבד בשכונה הכי גרועה בקריות…
המצב לא תמיד היה ככה, היו הרבה הרבה תהפוכות בדרך.

ניסיונות התאבדות מצד אבא שלי, אהבות ובגידות משני הצדדים הרבה ריבים, כעסים, יצרים, סמים, תסכול ודיכאון.
אז כן הדרך לא הייתה קלה אני מרגיש שראיתי קצת יותר ממה שילד בן 8 צריך לראות,
לפעמים אני עדיין כועס עליהם.
איך הם נתנו לנו לראות את כל זה ?!
אלה דברים שנצרבו בי כל כך עמוק.
אבל צריך להתמודד עם החיים לטוב ולרע.
מקווה שמישהו יתעניין וימצא למעניין לראות איך נראים חיים של חייל, הומו, עולה חדש, מישהו שמתמודד עם המשקל שלו באופן אובססיבי ובן אדם שמנתק קשרים עם חברים הכי טובים שלו באופן סדרתי.
אז בינתיים שיר שלא משנה מי יקדיש לי אותו אני פשוט ארוץ להתחתן איתו חח.

The Proclaimers – 500 miles


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך