כשהלב יוצא ממקומו

את לוחצת בכאב על ליבך. מקווה שרק לא יצא ממקומו. שוב אנשים משחקים לך ברגשות. שוב את מאמינה להבטחות שהם אומרים. ושוב מתאכזבת.
מה את מבינה?
את בסהכ ילדה קטנה ותמימה. והבטחות צריך לקיים.. הרי ככה לימדו אותך תמיד.
אז תתעוררי, העולם הזה לא עובד ככה. מי שלא זז- נופל. ועל מי שנופל- דורכים.
קשה לקום מהנפילה אבל זה אפשרי.
אז תקומי, תתעוררי!!
ואל תדאגי.. הלב לא יצא ממקומו.. למרות שהוא עוד יכאב.. יכאב כלכך הרבה.
–
אחרי התקופה הזאת שהוא הלך ואחרי כל כאב הלב הוא חוזר עכשיו.
את בטוחה שאת רוצה שהוא יכנס שוב לחייך?
את סומכת עליו שלא יעזוב שוב?
שלא ילך? שלא יפגע?
את סומכת על עצמך שאת מספיק חזקה להתמודד עם עוד כאב לב?
את סומכת עוד על מישו בעולם הזה?!
והתשובה שלך הרי היא ״לא״.
את תישברי אם הוא יעזוב. ואת לא סומכת על עצמך שתאספי את השברים.
מנסה להסביר לו שאת לא עוד בובה שמשחקים בה ועוזבים.
אבל את כן.
את בובה של העולם הזה.
והעולם לא אוהב בובות משומשות.
–
אז את מורידה באיטיות ובזהירות את היד מהלב.
נותנת לו לצאת ממקומו מכאב..