GoFuckYourself
תמחאו לי כפיים ואני אשתחווה כמו שחקנית על במה נסתרת.

מים טחונים – חרטטת אסויציאטיבית (או במילה אחת: שפיכה)

GoFuckYourself 01/01/2017 706 צפיות 8 תגובות
תמחאו לי כפיים ואני אשתחווה כמו שחקנית על במה נסתרת.

חרטטת אסוציטיבית היא שפיכה מלאה של כל המחשבות הכי לא ענייניות על דף, שחור על גבי לבן, מחשבה על גבי רצון. שכן אם תמשיך לדבר על זה בלי לעשות משהו זה לא יקרה בחיים, ואם תעשה את זה בלי לדבר על זה יכול להיות שיעריכו אותך יותר.
אתם לא אמורים להבין את המחלה שלי, החרטטת האסוציטיבית מכיוון שאתם אינכם אני ואני איני אתם ולכל אחד מאיתנו רצונות שונים.
מצד אחר, היום כל אחד יכול ואף עושה בדיוק את מה שאני שואפת אליו כך שהייחוד שהעלתי על דעתי ירד והדרדר בדיוק כמו השליטה הלקויה שלי על הקלאץ'. הכוונה היא שדי מאוחר מידי, מכיוון שאני בשלב מתקדם מידי בשביל לעבור לאוטומט, או בשביל להתחיל משהו שמזמן הפסיק להיות מיוחד.
תודה רבה לך יוטיוב. ניצחת.
זה הפך להיות מן טרנד עכשיו שגם אני, סוג של, חלק ממנו. אבל החלק הזה כל כך קטן שהוא נשכח באוויר. הדברים לוקחים זמן, אבל למי יש זמן לקרוא חרטוטי חיים קטשיים (שדווקא עוזרים לשם שינוי), על חיזוק עצמי וסיפורי חיים לא חדשים ולא מעניינים ואפשר לומר שאני אדם די משעמם מבחינה חיצונית. זאת מכיוון שמה שיש בפנים לא מצליח לצאת ושעון הפוריות שלו דועך מרגע לרגע, נעלם בים של מתמסחרים שמצחיקים את עצמם בכוח או מלמדים משהו לא חשוב על החיים. אני מודה שחלקם מוצלחים למדי, ואני כמו ילדה מושפלת רוצה גם.
מי שביניכם הבין את המילה "פרסום" ו"מעריצים" במהלך הפוסט משפיל אותי עוד יותר. באמת שמהם לא אכפת לי. מילים הם התנדבות אבל אין לי לאן לתת אותם, בגללכם ובגלל היוטיוב שלכם.
את מי זה מעניין בכלל? אותי בטח.
לא שאמור לי להיות אכפת אבל אי אפשר להתעלם ממעגל המוטיבציה:
1. רצון לעשות משהו
2. התחלה של לעשות משהו
3. אנשים שדחופים בך להמשיך
4. את ממשיך

אם משהו משתבש בשלב 3 אתה מאבד את זה לגמריי. בטח יסכימו איתי כל אלא שאין להם תגובות לשום דבר.
אל תתייאשו, בעצם, תגידו לי לא להתייאש אבל אין מה לעשות, או שיש את זה או שאין את זה וכשיש את זה האש לא תדעך לעולם. אז זה אומר שאולי אין את זה?
לקיצור הדברים, כי החרטטת באמת כבר טוחנת מים, רציתי משהו אבל יוטיוב חשב על כך לפניי ואני כמובן זקנה בת 70 שלא מתקדמת וחושבת שאנשים באמת ישבו ויקראו מילים של פלונית שלמדה מה שכולם ילמדו בסופו של דבר ורק תציין את הדברים פעם נוספת.
הצחקתם אותי.
אתם יכולים להמשיך הלאה ואני אשתדל לאגור כוחות בשביל הסיכוי הקטן של האש שלא רוצה לדעוך.


תגובות (8)

????????????????????-(סליחה יש לי מוח קטן)
גם אצל אנשים שיש להם את זה האש דועכת ולפעמים נכבית לגמרי ובכל זאת אצל חלקם יש משהו שגורם להם להמשיך (אותי מניע בעיקר הטמטום והעקשנות ברוב הדברים שאני עושה).
אם את באמת מחליטה שאת רוצה משהו, כדאי שתסתכלי על מספר שלוש (עושה לי בחילה כי מוזכרת שם המילה אנשים) מכל הכיוונים האפשריים. אולי כשאנשים לא דוחפים בך להמשיך, כדאי לשאול את אותם האנשים מה היה מעניין אותם, במה הם היו תומכים ובעצם מה חסר. יש דברים שאין מה לעשות איתם, כמו העובדה שהיום הרבה אנשים מעדיפים סרטים על ספרים ושום דבר לא ישנה את דעתם.
דרך אגב, מתחת לקטע שלך יש פרסומת שאומרת ״השפתיים הן השער לחושניות״. את חושבת שלמנתחת הפלסטית הזו יש הרבה לקוחות עכשיו? אני לא יודעת. אבל היא לא מוותרת.
אל תתייאשיייייי

01/01/2017 20:15

לעניות דעתי, אני חושב שלפני שאת חושבת לפעול למען רצון כלשהו, תחשבי למה את רוצה אותו, ותהיי אמיתית עם עצמך, ותחשבי אם זה שווה להגשים את הרצון הזה..

01/01/2017 20:44

    את יכולה לקרוא לזה שלב 1.5 אם באלך

    01/01/2017 20:47

    כמה מילות הערכה עצמית לכבודך:
    א. תודה רבה, הכנות שלך מדהימה בעיני
    ב. אם אתה באמת רוצה לדעת למה, וגם אם לא, אכתוב:
    יש בי תשוקה להעביר את המסר שלי לחיים, להשפריץ את קווי הדמיון שלי לכל עבר בין אם מדובר על הדף ובין אם מדובר על המסך (שהוא לא יוטיוב, לא מדרדרת לשם (אמרה צופה של אשלי)). יש לי מה להגיד ומה לומר ותאמין לי שגם אם זה נשמע מתנשא אני יודעת שאני אמנית מוכשרת (לא רק בכתיבה). יש לי רצון לעזור לאחרים במחשבה. אני רוצה ללמד את מה שעברתי בדרכים שאני יכולה להעביר אותם, בין אם מדובר בשיחת נפש ובין אם מדובר בסיפור.
    הבעיה, כפי שאתה בטח יודע, היא שאנחנו בשנת 2017 ולא צריך להוסיף דבר.

    01/01/2017 21:13

    אמרתי "יש לי מה להגיד ומה לומר" וזה מצחיק אותי

    01/01/2017 21:15

    אולי זה ישמע קצת קיטשי חח
    אבל תמיד יש מה לגלות, זה סוג של אמונה, ובכל זאת, אני לא חושב שזה מגונה.
    סך הכל זה חייב להיות נכון, כי אם לא.. אז אני נמצא בסיכון שיום יבוא ואתקע..
    ולא בגלל איזה מחסום כתיבה או בגלל שאני לא חכם מספיק, אלא כי אין כבר מה להוסיף – ואת זה אני לא מוכן מקבל. אני חושב שגם את לא חייבת לקבל את "כורח המציאות". יש לך רצון להשפריץ את קווי הדמיון שלך לכל עבר, אל תחסמי אותו

    01/01/2017 22:05

כתיבה יפהפייה.

02/01/2017 00:34

    ולא הייתי צינית, חס וחלילה

    02/01/2017 01:30
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך