סיפור על בדידות

הסיפור שלה הוא לא ארוך. בעצם גם אין ממש מה לספר. זאת אותה ילדה שגדלה בבדידות עמוקה ולא ידעה, איך אפשר בכלל לדבר עם מישהו אחר. היא ראתה איך כולם מן הצד נהנים, ממש כיף חיים! וגם היא רצתה אבל לא ידעה איך. אולי היא רצינית מידי? ואולי היא קצת סנוב? אבל היא באמת בודדה, ואף אחד את זה לא ידע. וכל הלבד הזה שנה אחר שנה- זה ממש גומר את הצורה! והם תמיד מדברים שהם עשו את זה והיו שם והיה כל כך מעניין וכל כך נחמד! אבל, אם תשאלו אותה מה *היא* עשתה, היא תגיד לכם: לא משהו מעניין, ממש שום דבר, ואף היא תזליף לכם את החיוך הקטנטן, הלא מובן.
ואם גם אתם, ילדים, פגשתם גם אתם כזאת ילדה- אל תהססו- תציעו לה לצאת קצת מהבועה.