פצצה מתקתקת
זה חרא לחשוב שתוכלי להיות טובה יותר. שתאמיני שאפשר להתעלם מהעבר, לפסוע בביטחון אל הערפל הנסתר, זה פשוט חרא כי זה לא החיים. העולם כן מתחלק בין טובים ורעים. אני מנסה להתמודד עם הקשיים ומרעיפה על עצמי נכשלים ועוד קשרים ועוד קשרים שהרסתי כי כזו אני. מכונה להשמדה עצמית. רימון יד שיטפס לך לחזה וממש לפני שתתאהב אני אהרוס והרבה. גם אי אפשר לבכות כי מכונות לא יכולות לבכות, למכונות אין רגשות, אני מותשת מהתחושות שלפני שמדגדגות כבר נמוגו כמו החיוך שעל פנייך והחיוך שהיה לי כשדיברתי איתך ואמרת לי שיש לי שיניים קטנות לא אכפת לי כמה אמרו לי את זה לפנייך, אתה אמרת את זה בצורה הכי מיוחדת, בצורה שגרמה לי לחשוב אחרת. אבל מה זה שווה בכלל כי אני הורסת הכל מהפחד, הפסקתי להאמין שקיים מישהו שחושב על ביחד, הפסקתי להאמין נקודה. הפסקתי להאמין שיום אחד אחייה בשלווה, בלי כל העבר הרע. די נמאס להתעסק במה שקרה. אני מכונה וגם מכונות ממשיכות קדימה. בוא, תעשה לי עדכון גרסה, אני רוצה להיות אני החדשה. אני רוצה לסמוך עליך ולהפסיק להיות שיכורה, במקסימום בירה שחורה,.
אולי כן אפשר להיות טובה יותר? להתחיל לעשות להספיק לדבר, לנשק אותך ומהר וגם לשלוח לך ב2 בלילה הודעה של "ער"? כי יש ניצוץ, לפחות בי, קצת נשמע לא הגיוני, ואם אתפוצץ שיהיה כך לא אכפת לי. כל עוד תוציא ממני איזשהו רגע אנושי.
אני רוצה להכיר אותך, אתה רוצה להכיר אותי?
תגובות (0)