פריקה ~
מתחשק לי לכתוב.
משהו משמעותי או חשוב, שייכנס עמוק עמוק לתודעה של אנשים. שיזכרו את הקטע, שיחקקו אותו חזק בראשם. אך הנה הבעיה: אינני מצליחה. אין לי שום רעיון או אפילו השראה הכי קטנה. בקיצור, אני הולכת להתאבד, להתראות בגן עדן? או בגיהינום? סביר להניח שבגיהינום, כי אסור להתאבד. אז אם אני מתאבדת אני בעצם הולכת נגד העקרונות שלי בזה שאני מאמינה באלוקים? אבל אני לא באמת הולכת להתאבד, זה סתם בצחוק. ואפילו אם זה היה רציני, לא היה לי אומץ לעשות את זה, אז אל תדאגו – אני לא הולכת להתאבד. ובעצם למה שאני ארצה בכלל להתאבד? הרי, יש לי משפחה גדולה ואוהבת, אין לנו בעיות כלכליות, אין לי בעיות עם ההורים או עם האחים הרבים שלי. יש לי די הרבה חברים, רובם לא חברים אמתיים…אבל הם עדיין חברים והם עושים כאילו שהם אוהבים אותי, או שאולי הם אפילו אוהבים אותי. אז בעצם הבעיה היא בי? שאני לא מעריכה דברים מספיק? הגיוני שכן, רוב הפעמים הבעיה היא בי. אולי הם באמת חברים אמתיים שדואגים בי ורוצים בטובתי, אבל ראשי המעוות לא מסוגל לקלוט דברים כאלה, דברים טובים. מעוות הכל, מדמיין דברים גדולים ולא הגיוניים ומפוצץ לי אשליות ורודות ומנצנצות על החיים המושלמים שאין לי. למה אני מתלוננת כ"כ הרבה? אני חתיכת ילדה אנוכיים ומפונקת. כן, זה מה שאני. אבל כולם אנוכיים, זה יצר האדם, להיות אנוכי, לדאוג לעצמו קודם לפני שהוא דואג לאחרים? אז בעצם אנחנו עולם של זבלים, כולנו זבלים. אף אחד לא יהיה מוכן להקריב את עצמו בשביל אחרים ואם הוא כן, זה רק בשביל שהוא לא יסבול כשהבן אדם שכנראה היה חשוב לו לא יהיה לצידו ומעדיף שהבן אדם הזה יסבול שהוא לא יהיה לצידו. הבנתם? אם לא, אני לא מתכוונת להסביר כי אני אהיה עסוקה בלתכנן איך לקפוץ מגג, סלמאת אנשים.
תגובות (4)
היי אם את רוצה עזרה במציאת רעיון לכתיבה או משהוא בסגנון הזה אני יכולה לעזור לך אני ל התייחס לכול הפריקה שלך ברשותך אם את צרכה עזרה תרגשי חופשי לשאול אותי לבקש עזרה אם את רוצה לכתוב קטע משמעותי תסתכלי על מה מפריעה לך בעיה חברתית כול שהיא שקשה לך להתעלם ממנה זה אולי יכול לעזור לך להגעה לרעיון שאת מחפש מקווה שעזרתי :)
גם אני תוהה הרבה מה המשמעות שלי בעולם, מי צריך להעשות ומה להיות. אבל, תובנה מבריקה: כשמישהו אוהב אותך, ואתה רק רוצה שהוא יהיה שמח, תתקיים, ותעשה הכל כדיי להיות מאושר בעצמך, זה צריך להספיק.
תראי, את צריכה להציב לעצמך שאלה כזו: אם היית יכולה לתת לעצמך מיליון דולר, או לחברה הכי טובה שלך, למי היית נותנת?
כנראה שהיית לוקחת אותם לעצמך. אבל אין לך מה להרגיש רע, אין כמעט אנשים דהיו נותנים את מיליון הדולר האלה לחברים הכי טובים שלהם. וככה זה. לרוב העולם אין ידידי אמת לגמרי, וזהו.
באשר לאנוכיות: זה עניין אינסטנקטיבי, של הישרדות. אם לא היית אנוכית, וכולם היו, היה קורה מצב ב, חיה אחרת הייתה מחסלת את כולנו אי שם לפני הרבה שנים. תחשבי על זה ככה: את לפחות מתחרטת ומרגישה מיוסרת לגבי זה.
באשר לנושא, ובכן, אין לי מה לומר. יש לי הרבה רעיונות, אבל אני תמיד מרגישה שאין לי השראה מספיקה או כישרון מספיק כדי לכתוב אותם. וגם אז, קשה מאוד להשפיע על אנשים באמת.
עצה שלי היא לכתוב על משהו שמציק לך, אבל בצורה שקולה ואובייקטיבית יחסית. כששאלתי אנשים לגבי הרעיונות האלה הם אלה שהכי נגעו בהם.
הממ, את משעשעת אותי