שקט שורר הלב בוער

בלילה כשהכל שחור דמעה יורדת מחשבות רצות רוצה שיגמר אבל לא יכול.
מחבק כרית בוכה וחושב.
לא יודע לאן להמשיך מתי זה יפתר
עייני זולגות דמעות כבר לא שולט בזה יותר על המחשבות. העצב. הריקנות.והרצון לחיות

אם רק הייתי רגיל
החיים האלה בטעות לא מאחל לאפחד לחיות בלי הרצון לחיות

הסערה התמידית
ואם כן למה אני חיי:(