שקשוקה.

joni c 01/09/2017 666 צפיות אין תגובות

"והרגשתי נורא כי שרון מדהים, באמת מדהים וזה הכל התחיל בגלל השקשוקה.."
גם ככה קשה לי להתרכז בסיפור המשמים הזה שהיא מספרת, והמלצרית בקפה בו התיישבנו פשוט מכירה את כל מי שעובר ליד החנות ופותחת בשיחה קולנית ומרגיזה ממש מעל ראשי.
העיניים שלי משוטטות ואני שמה לב שאת שמה לב, ואני מתרצת את זה בכך שככה אני כשאני חושבת.
למי אכפת?
אנשים עוברים קצת קרוב מדי לשולחן שלנו, זה די מעצבן לשבת בחוץ אבל אני יודעת שאהיה חייבת סיגריה כדי להעסיק את עצמי, ובפנים תמיד קר בהגזמה וקשה לי לחשוב ככה.
כולם עוברים כאן.
זוג עם ילד, אמא ובת ושלוש תיכוניסטיות שמנצלות את השעות האחרונות של החופש בשיטוט במקום המת ביותר בעיר.
הקרירות של הלילה מתערבבת בין סלילי עשן הסיגריה שאני מציירת וזה מרהיב.
מישהי מתקשרת אלייך.
אומרת שהיא בוכה, קצת עצובה, קצת בודדה כי מישהו לא רוצה, לא בעניין, לא מבין.
"אני אתקשר אחר כך, אני פה עם חברה מספרת על השקשוקה.."
ניתקת.
אמרת שאת לא יודעת מה להגיד לה או מה לעשות ושידעת שזה מה שיקרה.
התקרבתי ואמרתי בשקט:
"לרובנו אין הרבה מה להציע חוץ מאוזן קשבת".
שתקת, שמעתי אותך חושבת.
נשענתי אחורה והצצתי סיגריה נוספת.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך