תיק-תק , תיק-תק
זהו סיפור אמיתי שקרה לי לפני שנה…
אנסה לנסות להכניס פה כמה שיותר פרטים שאני זוכרת מאותו המצב.
אני לא ראיתי אותו…אני לא יודעת אם הנהג ראה אותו..
זה היה ביום רביעי כמדומני.
התקרית קרתה ליד ביתי , בין שני רחובות אפשר להגיד.
עצור ! צעקתי , (לא מפני הילד , מפני שהוא המשיך ולא עצר לי בתחנה).
עצור,עצור,עצור,עצור,עצור!! אמרתי לנהג בלי חשק, וברקע הילדים צועקים לא תמשיך , קדימה , סע!!.
אך פתאום , בלי שום הזהרה מוקדמת.
קפיצה ראשונה בגלגלים הקדמיים.
קפיצה שנייה בגלגלים האחוריים.
בלימה מטורפת משתיקה את כולם.
ירדתי ראשונה לבדוק מה פשר הדבר והנהג מאחורי (הנהג היה שחור , שערו מתולתל ובמדי אגד).
הנייד היה בידי כי שמעתי מוזיקה , ופתאום אני רואה מאחורי האוטובוס שני ילדים עם אופניים.
האחד היה על המדרכה צועק אבי אבי ?? מביט בעיניו הדומעות בחברו שהיה על שרועה על הרצפה.
מצבו של אבי היה לא טוב או בקיצור גוסס…
פניו היו טיפה מעוכות , הריאה העליונה הייתה מרוסקת לחלוטין.
סימני הגלגלים על הילד , עיניו פרועות לברכה ולסתו התחתונה נוטה לכיוון מטה – כנראה נשברה.
ידיו נפולות ורגליו מקופלות.
שלשולית הדם כבר התחילה לרוץ לכיוון הכביש משתלטת ותופסת פיקוד למוות.
מה המספר??? אני שואלת את עצמי בזמן שאני בוהה הילד ובמסך הנייד.
100?? 101?? 102?? מה??
הנהג מחזיק בראשו ומניד בשלילה.
התחלתי לחייג את המספר ובינתיים התחיל להתאסף מסביב לילד שנים או שלושה אנשים אשר עברו ברחוב לתומם.
הלו?
אממ…אממ…אמ…. -בלאק האוט
הלו? סליחה מי זה ? שאלה הפקידה.
תאונה.ילד.רחוב.מהר!
מה , סליחה ילדה אני לא מבינה אותך.
שניה…קח אדוני דבר איתה.
מי זה? שאל האדון ,- האדון היה קירח עם כרס , חולצה היתה אפורה אבל את מכנסיו אני לא זוכרת כנראה אפור או שחור, הוא היה בסביבות ה -39 לגילו כביכול נשוי.
אמבולנס אמרתי משקט.
מצטערת שעצרתי פשוט לא יכולתי להמשיך לכתוב… ידי רועדות.
אמשיך מחר בהזדמנות!
תגובות (15)
זה באמת קרה??
זה מפחיד!
חחח כן זה באמת קרה…
זה בא ועובר…
הוא חיי? את יודעת מה קרה לו בסוף?
אלוקים אדירים!!!
הוא חיי?!?!?!?!O_____________O
חחחחח אמאלה איך הגעתן אליי…???
ולא.
הוא לא שרד.. ישר על המקום הוא גסס ומת..
חיים קשים…
אני הגעתי דרך התגובה של חסויה!
יואווווווווווווווווווווו איך אני שונאת תאונות…
חחחחח תמצאי לי אחד שאוהב…
אני לא יודעת אם את עברת אחד.. אבל מיתוך אחת שיש לה ניסיון כבר בדברים האלה, ועוד לראות את הילד גוסס לך מול העיניים, לנסות להציל אותו כמה שיותר מהר…
אז כן, תמשיכי לשנוא כמה שיותר! חחח
חחחחחחחח אוקיי אני לא מתכוונת לחפור לך פה אבל..
אני האמת ראיתי הרבה תאונות בחיי..אפילו לא מזמן לא היה תאונת דרכים ליד הבית שלי ואין לך מושג איך הלב שלי קפץ כששמעתי את הבום של המכוניות מתנגשות..
וזו האמת אחת הסיבות שאני לא אוהבת את המכוניות המתנגשות בלונה פארק!
ותאמיני לי..גם אני איבדתי קרוב משפחה בתאונת דרכים..
ועוד משהו:
אני יודעת שאני לא אמורה להגיב פה על הסיפור שלך 'גלגולו של מלאך' אבל אני דורשת פה ומיד שתמשיכי ולא תשאירי אותנו במתח!!!
חחחחחחחחחחחחח איזה חמודה!!
יואו תודה…
לא ידעתי שקראת בכלל..
ואל תדאגי אני כבר מסיימת את הפרק השני…
ואולי אעלה אותו בעוד כמה ימים..
ואת לא חופרת!!
אוקיי זה היה מפחיד !
אם הייתי רואה את זה במציאות הייתי חוטפת סיוטים
תמישכיי !!!!
חחח לא נראה לי אני אמשיך… כי אין לזה כל כך הרבה תוכן… הוא פונה.. ניקו את בריכת הדם ולכל אחד נשאר צלקת בלב…
אבל תודה שקראת והגבת:)
וזה ממש מוזר.. למה מיכול מה שאני כותבתי כולם באים דווקא לסיפור הזה חחח
וואיי טלי זה התאונה??
בשנה שעברה???
איזה מהממם!!!!!
חח תודה מרים:)
חח עבר עבר כמו שאומרים:)
אמא איזה מצמרר…
אבל הכתיבה מהממת!!
יואוו אני זוכרת ת׳רגע שירדתי מהאוטובוס וסעפרתן לי אחר כך מה קרה..אבל בחיים לא חשבתי שמישהו יצליח לתאר את זה ככה…יפה מאוד!
~אפרכסת~