זוועות הבוקר

סתכל על הזוועות הבוקר. תראה איך הן מתערפלות באוויר קר וטל: טיפות קטנות של טל, אתה לובש סוודר וסנדלים ושם ברדס. סתם בלי סיבה.
ומוזיקה. העננים זוהרים בשמש. וזה יפה. יפה. יפה.
סתכל על הזוועות הבוקר: זוכר את הילד הקטן שצרח כל הלילה? היה לו קרחת לבנה והוא ניראה כמו מגה-מוח.
הוא עמד על גלגלים ומישהו (אבא?) הסיע אותו במסדרון, יכלת לראות.
טיפות טיפות טיפות: זוכר טיפות צהובות? מטפטפות?
זה בסדר כאן, האינטימיות היא רודנית נוראית ומופקרת, גופות מופשטים כמו דגים ואתה מביט.
הריח חמוץ וחמים: זה בסדר כאן, כמו גירוד באף, כמו שיהוק . אתה מביט.
סתכל על זוועות הבוקר: על ילדים נלחמים על חייהם.
אתה נרעד, עולה על האוטובוס הראשון, לוחש בוקר טוב ומתיישב.
סתכל על זוועות הבוקר: על זקנה עייפה, על שומר שגמר משמרת. מתיישבים.
זוועות: אתה זוכר ילדים שנלחמים על חייהם, וזה מחרפן אותך, מחרפן אותך, מחרפן-
(העצים חולפים לך דרך העיניים)
וזה מחרפן אותך, מחרפן-
זוועות: כי יש כאלה שפשוט כמהים לתת את שלהם