למטבע שני צדדים ( חצי פרוקן)

יש למטבע שני צדדים
אחד טוב וידוע
השני רע ולא נודע
ואני נקרעת בין שניהם מבולבלת ועצובה

שוב אותה ההרגשה
שוב אני מחייכת, למרות שעצוב לי
שוב מזייפת רגשות
כאילו הכל מושלם, אבל לא
זה לא נכון
וכולם קונים את ההצגה הזאת
אף אחד לא שם לב למה שבאמת קורה לי
אף אחד לא יודע מה אני מרגישה באמת
אני בעצמי לא יודעת מה אני מרגישה באמת
שוב משקרת לעצמי שהכל נפלא שדברים מתחילים להסתדר להשתנות
שומעת שירים שמחים ורוקדת
אני אומרת הכל בסדר, מעולה, דבש שוב ושוב
מנסה שאחרים יאמינו לזה והם מאמינים
האמת, גם אני מאמינה…

נמצאת בתוך עולם גדול
מלא במילים, בהבטחות, בשקרים בייאוש, בעצב, בסבל..
ואני מכריחה את עצמי להאמין שהכל בסדר
מכריחה את עצמי לראות את הצד האחר של העולם, את הצד "היפה"
נמצאת בתוך בועה שמתפוצצת בלילות
ובלילות אני בוכה נזכרת בכל הרע

כשהבועה מתפוצצת התחושה חוזרת
תחושה של מועקה, של חנק, של עצבות, של רצון למות, של עייפות, של אי חשק, של בחילות, של סחרחורות, של כאבי בטן..

נמצאת בתוך עולם גדול
מלא במילים בהבטחות בשקרים בייאוש בעצב בסבל
ואני מכריחה את עצמי להאמין שהכל בסדר
מכריחה את עצמי לראות את הצד האחר של העולם, את הצד "היפה"
נמצאת בתוך בועה שמתפוצצת בלילות

כשהבועה מתפוצצת זה קורה בלילות
בלילות שאני מסתכלת לשמיים השחורים ומלאי כוכבים נוצצים ואני בוכה
אני מסתכלת לשמיים ושואלת:
"מה לעשות?" "מה יהיה עכשיו?" "מתי אני באמת יהיה שמחה?" "מה יהיה איתי?" "אם עדיף שאני ימות?" "אם עדיף לו בלעדיי?" "אם הוא אוהב אותי?" "ואם כן אז למה הוא לא אומר כלום?" "אם יהיה עדיף לכולם שאני ימות וככה לא יגרום כאב לאף אחד?" "איך אמא יכולה לסבול אותי?" "איך נתתי לעצמי להגיע למצב הזה שוב?" "איך הפרתי את הנדר שנדרתי לסבי ואמי?"
אני מסתכלת לשמיים והדמעות עומדות בעיניים
אין קול עונה לשאלותיי, רק הכוכבים שבשמיים משקיפים על מבטי ועל דמעותיי
הם נוצצים בזוהר רב
הם נוצצים בחן רב
הם יודעים את התשובות
הם מתאפקים לא לענות, למרות שהם רוצים
הם מסתירים ממני משהו..

פעם ידעתי מי אני ומה מטרותיי
היום אני לא יודעת כלום
וזה רק בגלל שחיפשתי חום ואהבה
שברתי את נדרי וחזרתי על טעויות
עכשיו אחרי שהכל נגמר (וגם זה בספק) נשארתי לבדי
אומנם יש לי את משפחתי ואת חברותיי, אך אף אחד לא מבין את רגשותיי
אני כל כך מבולבלת
מתוסכלת ומאוכזבת מעצמי ומבחירותיי

יש למטבע שני צדדים
אחד טוב וידוע
השני רע ולא נודע
ואני נקרעת בין שניהם מבולבלת ועצובה