ayala422
פורים שמח ומלא בשמחה

מרדכי היהודי סיפור חיו

ayala422 05/03/2015 536 צפיות 6 תגובות
פורים שמח ומלא בשמחה

סיפור חיו של מרדכי היהודי-
אני הוא מרדכי, תכלת בגדי.. כך שרים כולם,
אבל למעשה לא היו לי בכלל בגדי תכלת ולא ארגמן,רק בתור ילד קטן,
נולדתי למשפחה עשירה שירדה מנכסיה בגללי.
הייתי ילד מאד מפונק וזה אולי מה שגרם לי להיות פורק עול ומרדן בהמשך.
מגיל צעיר התחלתי להמר על כל דבר מהמר ולאחר מכן התחלתי גם לשתות ולהשתכר.
אז כולם כעסו עלי והתנכלו לי, לא היתה לי ברירה, עזבתי את שושן הבירה ועברתי לעיירה קטנה ,
לא היה לי כסף ולא בית, לכן הקמתי אוהל מחוץ לישוב וחייתי מהיד לפה,
הפסקתי לגמרי עם ההימורים,לא היה לי כבר כסף לזה. התבודדתי והתחלתי לעשות חשבון נפש.
מה הלאה? מה אעשה עם חיי? לא ידעתי, ידעתי רק שאני בעסק ביש,
בלי משפחה, בלי כסף ובלי חברים כולם נטשו אותי בגלל ההימורים, השתיה והמחסור בכסף.
הייתי מסתובב ברחובות מחפש מציאות ואם התמזל מזלי ומצאתי דברים מענינים הייתי הולך לשוק ומוכר, אפילו בזבל נברתי וחיפשתי , משהו שאף פעם לא ידעתי מה.
יום אחד מצאתי במקרה ספר תורה זרוק ברחוב, התחלתי לקרוא בו והוא הקסים וגרם לשנות את חיי.
התחלתי להתעמק בכתובים וללמוד, ככל שהתעמקתי , כך שקעתי בספר ולא יכולתי לזוז,
היו ימים שלא אכלתי כל היום רק קראתי ,למדתי ושיננתי את כל הספר.
אם כך, חשבתי , אולי עכשיו אני יכול אולי ללמד ילדים ? הלכתי לבית ספר וביקשתי ללמד תורה,
אחרי שבחנו אותי קיבלו אותי לעבודה, נשמתי לרווחה, ויכולתי לשכור חדר קטן בעיר.
ספרים היו בבית הספר, הייתי לוקח כל שבוע ספר אחר ולומד אותי. לאט לאט שמעי יצא למרחוק כאיש חכם ביותר ומורה דגול.
כך כל יום עד הצהרים לימדתי ואחרי זה למדתי. שקעתי כולי בלימוד תורה.
עד שיום אחד הזמינו לשאת דרשה בבית הכנסת בשושן הבירה.
ראיתי שם ילדה עניה משהו בה הזכיר לי משהו, אבל לא ידעתי מה.
בסיום הדרשה, הגישו לי ארוחה והרב הזמין אותי להתארח אצלו.
שאלתי, אותו, מי הילדה הקטנה,שראיתי בבית הכנסת?
ענה לי- יתומה היא, הוריה נפטרו ואנחנו מחפשים מישהו ממשפחתה שיקח אותה אליו,
בינתיים היא ישנה בבית הכנסת ואנחנו דואגים לה לאוכל.
שאלתי ומי היתה משפחתה? כשאמר לי את שם המשפחה, הרגשתי סחרחורת וחולשה,
הרב הרגיש ושאל אותי מה קרה?
אני חושב שהיא בת אחותי, עניתי , איך זה יתכן,? התפלא הרב.
שב כבוד הרב ואספר לך את סיפורי. שעה ארוכה סיפרתי והוא הקשיב ולא אמר מילה
שסיימתי ישבתי בדממה ועיני למטה, בושתי בעברי. הרב היה המום ושאל:
אתה היית מהמר ושיכור? איך יתכן? כן, כן, עניתי, אני ולא אחר, הורי קראו לי מוטי וכאשר עזבתי קראתי לעצמי בשם המלא מרדכי.
אם כך אתה צריך לקחת את הילדה אליך, אמר הרב.
אבל כבוד הרב, אני גר לבד בחדר די עלוב, כל היום לומד תורה ומה היא תעשה אצלי?
אין לך ברירה היא יתומת אחותך ואתה צריך לדאוג לה.
כך הדסה הקטנה עברה אלי, דאגתי לה כמיטב יכולתי, עד שגדלה והיתה נערה כל כך יפה שהמלך בחר בה למלכה,אז שינתה את שמה לאסתר. ומאז הוסיפו יהודי לשמי , מרדכי היהודי, הוא אני.
השאר כתוב במגילה.


תגובות (6)

ממש יפה! אהבתי את הכתיבה אבל יש לי כמה הערות קטנות:
לא היית צריכה לכתוב בהתחלה "סיפור חייו של מורדכי היהודי- ", יכולת ישר להתחיל לכתוב.
ודבר שני: לדעתי, איך שעברת מחייו בביתו לכך שהוא עזב את שושן הבירה, היה קצת מהיר יותר. קטע כל כך דרמתי מאוד קיצרת., היית צריכה להוסיף יותר תיאורים ורגשות.
חוץ מזה זה מדהים.

06/03/2015 23:11

ממש יפה! אהבתי את הכתיבה אבל יש לי כמה הערות קטנות:
לא היית צריכה לכתוב בהתחלה "סיפור חייו של מורדכי היהודי- ", יכולת ישר להתחיל לכתוב.
ודבר שני: לדעתי, איך שעברת מחייו בביתו לכך שהוא עזב את שושן הבירה, היה קצת מהיר יותר. קטע כל כך דרמתי מאוד קיצרת., היית צריכה להוסיף יותר תיאורים ורגשות.
חוץ מזה זה מדהים

06/03/2015 23:11

    סליחה שבטעות שלחתי את אותה תגובה פעמיים…

    06/03/2015 23:12

    שמחה לקבל את ההארות שלך,
    ושמחה שקוראת את הכתיבה שלי.
    אני לא מקצועית רק כותבת כתחביב אבל אקח לתשומת ליבי.
    אני אוהבת לכתוב קצר וקולע ולהשאיר חומר למחשבה

    07/03/2015 11:26

אני מבינה מה שאת אומרת אבל לדעתי יותר נעים לקרוא כשהעלילה לא רצה.

07/03/2015 13:05

    אין בעיה, אנסה, תודה

    07/03/2015 13:24
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך