החייל החריש
בוקר קיץ חורף
יונתן ואני חברים טובים כול ערב יוצאים לטיול יום אחד יונתן הראה לי בלון מוזר.
אמר הוא הבלון הזה שלי קנה את הבלון ושחקנו בוקר ולילה.
בוקר אחד אמר לי יונתן את חבר אמיתי חבר שלא רוצים לשחרר.
שבוע שלישי עם הבלון יונתן יצאה איתי התנפלה אלינו חבורה של ילדים.
שרצו לפוצץ את הבלון יונתן ואני לא ראינו דרך מילוט החבורה באה ונפצה את הבלון
ליד אוזנו של יונתן ומאז יונתן נכה חריש אני עוזר לא בהכול כולנו הינו עניים מאוד וחסומים בגדר
פחד שרץ יום אחד שמנו שיש כיתת לימוד בכפר לקחתי את יונתן ויחד למדנו בכיתה למדו
ידיש
חשבון
ותנך
כול פעם שעברה מכונית נצית יתפללנו שמע ישראל
ואף פעם לא מצאו אותנו במסתור בכי מר היה בנו.
רועי ילד עני קטן נלקח למשפחה נצית,
5 שנים עברו ונגמרה המלחמה זוכרים לפני זה סיפרנו על מה שיונתן קנה
זה היה שבוע ליפני המלחמה אבל הבלון הציל את חיי אמו לאימו היה פצע
שהיה צריך לכסות אותו יונתן הזכיר לי את הבלון המפוצץ וכיסיתי את פצע אמו בבלון
בנינו בית קטן שגדל וגדל עד לבית 2 קומות
ישנו ונרדמנו.
תגובות (0)