פתאום ביום אביב -פרק שניים עשר

עברתי טיפולי שיניים בדיקות ראיה לב ..כל בדיקה אפשרית לראות אם הכל בסדר..יורם קיבל תרופת הרגעה לחרדות שלו ואחרי כמה זמן זה השפיע עליו..בבית החולים הזה שהינו דיי הרבה זמן .. עד שהרופא אמר שאנחנו מספיק בריאים ויכולים לשוב הביתה
נאנחתי .."אין לנו בית.."
"מה זאת אומרת?"שאל יורם "את ,דיאנה ויוסף ילדנו !"חיבק את כולנו
"נכון ..אני אוהבת אותך כאילו את ביתי הביולוגית ..בשבילי את בת ביולוגית וגם את דיאנה וגם אתה יוסף"נשקה לנו על הלחי ..קיבלנו הרבה כסף מגרמניה כפיצוי וחזרנו אל בית ..בית ששמרו לניצולי שואה ..כפיצוי… חזרנו אל ביתנו החדש והחלנו לרהט ולעצב ..
אני הלכתי קצת ללמוד,למרות שהייתה לי השכלה גבוהה בגלל אמא .ויוסף החל לעבוד..
אני כבר בת 16 וחצי בקרוב אהייה 17 ..יוסף היום חוגג 19 ודיאנה אחותי בת 8 ..החיים הולכים ומשתקמים ..לכל אחד מאיתנו יש חדר .. אבל בגיל 18 שהייתי ישנתי לילה ראשון במיטה עם יוסף.. ומה שקרה זה שעשינו את זה .. עד שיום אחד..הרגשתי רע מאוד.. הקאתי והיו לי בחילות .. הלכתי למרפאה הקטנה בצרפת והרופא חשב שזה רק וירוס.
אך זה לא עבר המחזור מאחר ולפתע הבנתי שאני בהריון.. הגעתי אל עידה וסיפרתי לה את זה .היא קרנה מאושר .."אן יקירה..את יכולה ללדת כבר לדעתי"היא חייכה
"את חושבת?"אמרתי
"בטח ולמה שלא?את תהיי אמא נהדרת אני אעזור לך מבטיחה !"אמרה
"איך אספר ליוספי?"שאלתי
"כמו שסיפרת לי"היא ליטפה את שערי "כמה שאת יפה ילדתי "וחיבקה אותי
בכיתי מהתרגשות.."את נהדרת עידה.. את לא יודעת כמה זמן רציתי כבר אמא כזאת כמו שהייתה לי"
"בואי אליי מתוקה..קראי לי אמא בבקשה ..ככה ביקשתי גם מדיאנה ויוסף.."אמרה
"ולי קראי אבא.."אמר יורם "שמעתי את השיחה שלכן ואני גם אעזור לך בגידול הילד"אמר וחיבק אותי
"תודה אמא ואבא"חייכתי
"אין בעד מה ילדה שלנו"חייכו ואמרו יחד
"בוקר טוב.."אמר יוסף שהגיע מהקומה העליונה(שם נמצא החדר שלנו)
"בוקר טוב אהובי"אמרתי ונשקתי לו לשפתיו
"בוקר טוב ילד שלנו "אמרה עידה
דיאנה חזרה מבית הספר שרשמנו אותה לצרפת ..היה היום יום שישי ..ויוסף התעורר קצת מאוחר
"נלך לים היום?"שאלה דיאנה שהורידה את התיק שלה
"אני בעד שנעשה פיקניק על הים"אמרה עידה
"אני בעד"חייך יורם
,"גם אנחנו נכון אן?"שאל יוסף
"נכון "חייכתי התארגנתי אל הים ונסענו לפיקניק
שעמדה לשקוע השמש יוסף אמר לפתע
"היי כולם..אני רוצה להגיד משהו!"חייך והביט אל הים ואל השמש הנעלמת בתוכו
"מה אתה רוצה להגיד לנו?"שאל יורם בחיוך
"אן בואי רגע"אמר לי יוסף
הגעתי אליו וכולנו הסתכלנו אליו במבט חשוד..
"אן..אני רוצה להגיד לך שאת החיים שלי..את אהבה שלי את תמיד היית התקווה שלי לקום בבוקר ..בכל יום מהמלחמה וגם עכשיו ואני יודע שאין כמוך בעולם ואת האישה של חיי..אני כל כך אוהב אותך"ולפתע כרע על ברכו והוציא משהו מכיסו.."האם תסכימי להיות אישתי לעד?"חייך
כולם הסתכלו בחיוך מופתע..מחכים לתשובה שלי.. איזה מזל קורה פה..אני בהריון הוא עוד לא יודע והוא מציע לי נישואין .. "כן כן אני מסכימה !"אמרתי כולם צהלו ומחאו כפיים קפצתי אל זרועתיו של יוסף התנשקנו והוא ענד לי את הטבעת אירוסין ..
"אני גם רוצה להגיד משהו!" אמרתי
"מה?"שאל יוסף
"יוספי אני בהריון"אמרתי
"אני לא מאמין"!חייך ,אנחנו גם מתחתנים וגם את בהריון!איזה מדהים!"צהל וחיבק אותי
"מזל טוב לנו אהובי"התנשקנו
"מזל טוב לנו אהובתי"שוב התנשקנו
"מזל טוב לכם !"אמרו כולם וחזרנו מאושרים הביתה לארוחת שישי.