פתאום ביום אביב -פרק שני

הגעתי הביתה שטופת דמעות,וראיתי את ג'ורג שוכב על הדשא מביט לשמיים
"מה אתה עושה פה ?"שאלתי
"העיפו אותי…ואת?"אמר והתיישב על הדשא
"גם אותי"..בכיתי ג'ורג קם מהדשא וחיבק אותי ..
"אל תבכי אחות קטנה"הוא ניחם ונרגעתי בזרעותיו של אחי הגדול
כעבור שעתיים אמא הגיעה הביתה "מה אתם עושים פה ?"שאלה והחווירה
"גרשו אותנו..יהודים את יודעת "אמר ג'ורג
אמא פתחה את הדלת והכניסה אותנו הביתה ..היא הכינה לכולנו מיץ תפוזים סחוט.היא ישבה חיוורת וחשבה מה לעשות.. לגמנו באיטיות את המיץ שלנו שלפתע אבא נכנס חיוור גם הוא..
"ליליאנה ..פטרו אותי מהעבודה…חייל עמד בפתח ואמר יהודי לא ייכנס !יהודי לא ראוי לעבוד..הוא אמר שאני אזהם את המשרד שלי..שלי לילאנה !את מבינה ?? המשרד שלי במרפאה הפרטית שלי!"התיישב באנחת אכזבה על הספה
"בראיין.. הוו יקירי.. צריך להתפלל לטוב..יהיה בסדר .. גם את הילדים גרשו מבית הספר .."אמרה באנחה
"מה זה צריך להיות?! אני מיד ניגש לדבר עם בית הספר!"אמר בהחלטיות
"לא לא אבא !! "התחננתי
"זה מסוכן!!"צעק ג'ורג
"ברייאן הילדים צודקים" !אמרה אמא "זה מסוכן "אמרה בפחד
"את צודקת אשתי אבל מה נעשה איתם?איך הם ילמדו?"שאל אותה
"אני אלמד אותם בבית"אמרה וחייכה
אבא חייך "איזה מזל שיש אותך אהובה "ונישק אותה …
אני וג'ורג הרגשנו הקלה וגם אכזבה..הקלה שנלמד בבית אבל אכזבה שלא נצא לבית הספר להכיר חברים חדשים..
"אמא גם מדלן צריכה ללמוד"אמרתי לה
אמא נשקה לי על הלחי "ילדה טובה איך את דואגת לחברים שלך!"אדבר עם אמא של מדלן שתביא אותה ללמוד פה .
עברו ימים שבועות חודשים.אמא הצליחה איכשהוא לעבוד מידי פעם ..לא היה המון כסף אבל אמרנו תודה על מה שיש ..אמא מלמדת אותנו בבית את כל מה שצריך "חשבון,אנגלית,ספרות,היסטוריה,תנ"ך ועוד .."
הגזענות החוקים האנטישמיות האלימות גברה משנה לשנה והייתה ליותר מפחידה..צצו שמועות בעיר שנלקחו ורצחו יהודים..אך קשה היה להאמין
באמצע שנת 1938 נכנסה אמא להריון עם הילד השלישי. יום אחד בתחילת 1939 שאמא הייתה כבר בסוף תשעי אבא הציע ביום שבת שנצא לטיול ביער גדול ..לקחנו ציוד מחנאות ויצאנו לטיול.
הגענו ליער גדול ויפה הלכנו חיפשנו מקום להתמקם .אמא הלכה לה בקלות עם ההריון מרוצה ושמחה .
שעמדנו להתמקם יד זרה נגעה בכתפו של אבא
"תעודת זהות !"הוא צורח בגרמנית אבא רועד מפחד ומוציא את תעודת הזהות ..הגרמני רואה שאנחנו משפחה של יהודים.
"לשם!!"הוא צורח ומצביע לכיוון קבוצת אנשים.הוא דחף אותנו ולקח מאיתנו את הציוד שלנו ..אמא החביאה בחולצתה 3 שמיכות..
קבוצת יהודים כמונו הולכת ביחד לאנשהוא.. אי אפשר לברוח מכל צד עומד חייל ובידו אקדח ..
"אמא אני פוחדת"אמרתי
"ששש הכל בסדר חמודה"הרגיעה אבל בעינה ראו שהיא יודעת על מה מדובר.
הגענו לתחנת רכבת .."עלו מיד לרכבת!" עמדו של חיילים עם אקדחים וכלבים מסוג רועה גרמני.
אבא, אמא ,אני ואחי נדחפנו לקרון צפוף לא היה מקום לנשום..חוויה נוראית עברה עלינו שם..
בכיתי מפחד ..ולפתע ראיתי את מדלן..
"מדלן"! קראתי לה
"אן..אני כל כך פוחדת"אמרה ואחזה בידה של אימה .
"מה הולך פה?"שאלה אימה של מדלן.
"אין לדעת "אמר אבא…
חיבקתי את אמא "אמא אני רוצה הביתה"בכיתי
"ששש מתוקה יהיה בסדר"..ניסתה שוב להרגיע..שלפתע כאב עז פילח את בטנה …אמא התכווצה והתקפלה ..אמא שלי יולדת באמצע הקרון!! אבל מה עושים ??
אבא הצליח ליילד את התינוק ..נולדה בת ..נולדה לי אחות באמצע הקרון ..בלי אוכל ובלי מים ..אמא עטפה את התינוקת בשמיכה שהחביאה ..והניקה אותה ..
"קחי.."שמענו קול לרגע קחי בגדים בשבילה..הנכדה שלי נפטרה באמצע הדרך.. היא גם תינוקת.."אישה מבוגרת נתנה לנו בגדים בשביל אחותי..
"תודה לך "הודינו לה
אחרי בערך ימים של נסיעה זה נגמר..יצאנו מהרכבת..היישר אל זרועתיו של הגטו.