ריקוד על דם בשלג – עפר ואבק

"אלא היו ימים חשוכים ; הפסיקו להביא לנו ארוחות ואמי חווה חלתה ואבא … או אבא הוא עבד קשה כל כך ואני הייתי היחידה להיות עם אלכסנדר .
יום אחד , אם אני זוכרת נכון זה היה יום שני
ומגדרות הגטו ראינו את הילדים הגרמנים הולכים לבית הספר (אחד מהם אפילו ירק עלינו ) החלטתי לעשות מעשה ; במקום להראות לגרמנים כמה שוויתרנו ! אנו נראה להם כמה אנחנו חזקים .
הלכתי אל הבניין איפה שאמי החולה שכבה על ערימת בדים ואלכסנדר שיחק בבובת הסמרטוטים שאמא תפרה , הלכתי אל תיקי ולקחתי את הבגדים הכי נקיים שלי והכי יפים שלי : שמלה לבנה עם תחרה אפורה של פרחים בעלת שרוולים עד המרפק ומגיעה עד לשוקיים .
נעלתי את נעלי הבובה שלי ויצאתי אל הרחוב המלוכלך ולמבטים השואלים של האחרים ברחוב .

נעמדתי ודמיינתי בראשי את המנגינה הכי יפה , עצמתי את עיניי ורקדתי ……