אונס, האונס הראשון.

02/08/2017 1892 צפיות 6 תגובות

אומרים שהקורבן אף פעם לא אשם, אבל אני אשמה, אני אשמה שנתתי לזה לקרות, אני אשמה שנתתי לו לחלל את גופי ואת כבודי.

אותו לילה היה סיוט, סיוט מתמשך, ארוך וכואב, כאב פיזי ונפשי.
אני לא מפסיקה לשחזר את אותו לילה נורא, הלילה שבו הייתי תלויה באוויר, בלי חומות והגנה.
הלילה שאיבדתי שליטה.

הוא רוצה לראות אותי, מתקשר, מסמס, אבל אני לא עונה.
איך אענה לחבר שלי, חבר ילדות, שכל כך אהבתי והערצתי, שלקח את בתולי בשנייה אחת, בלי לשאול.

לא, אמרתי לו לא, מילה בעלת משמעות חזקה, כנראה לא מספיק…

אני משחזרת ומשחזרת, איך לא הבחנתי, איך לא הבנתי מי עומד מולי.

אותו לילה היה נורא, אותו לילה שלא חשבתי שאזכה לחוות, כאב, אכזבה, אונס, האונס הראשון.


תגובות (6)

כל כך כואב, הצלחת לסחוף עם כל מילה עד המילה האחרונה.. הלוואי שנצליח להבחין מתי רוצים אותנו ככלי ומתי רוצים אותנו כעצמינו

03/08/2017 17:02

כל כך כואב, הצלחת לסחוף עם כל מילה עד המילה האחרונה.. הלוואי שנצליח להבחין מתי רוצים אותנו ככלי ומתי רוצים אותנו כעצמינו

03/08/2017 17:24

אני אוהב את הכתיבה שלך היא חלקה כל כך כמו בספר אמיתי

03/08/2017 23:27

אשמח לקבל ממך גם תגובות על הסיפורים שלי

03/08/2017 23:28

הכתיבה שלך חלקה כל כך את כותבת כמו סופרת אמיתית

03/08/2017 23:30

אשמח אם תגיבי אל הסיפורים שלי גם

03/08/2017 23:30